$
בארץ

רכבת קלה: כישלון בת"א, הצלחה בחיפה

ב־2001 הכריז השר אפרים סנה על פרסום מכרז לבניית והפעלת רכבת קלה בת"א, שתחל לפעול עד סוף 2009. מאז ידע הפרויקט רק שורת דחיות וחילופי האשמות - ורכבת עדיין אין. ככה זה בישראל? לא בטוח. בחיפה דברים דווקא זזים

ליאור גוטמן 06:5529.07.10
בנובמבר 2001 כינס שר התחבורה דאז אפרים סנה מסיבת עיתונאים, ובמהלכה הכריז על פרסום מכרז בינלאומי ראשון מסוגו להקמת רכבת קלה בתל אביב. במעמד נכח שר האוצר דאז סילבן שלום, שהעריך עם סנה כי תהליכי המכרז יסתיימו כבר ב־2003, ועד 2009 יוכלו תושבי העיר לקנות כרטיס נסיעה ולעלות לרכבת. החידוש העיקרי היה בזהות הזכיין: לא עוד יחידת סמך של משרד התחבורה שפועלת בשטח, אלא גורם פרטי, שיקים, יתפעל ויתחזק את המסילה במשך 30 שנה, ולאחריהן יעביר את הפרויקט לרשות המדינה.

 

ראו גם:

 

למה כל כך מסובך להקים מטרו

 

"מערכת הסעת המונים לא מתאימה לירושלים"

 

תקועים, ישראל גרסת 2010

 

למה אין מטרו? כי זה לא שווה למדינה

 

עוד באפריל 1973, בהחלטת ממשלה שמספרה 605, הטילה ראש הממשלה גולדה מאיר על ארבעה שרים לבצע "תכנון והקמה של מערכת הסעת המונים במטרופולין תל אביב".

 

היום הוא היום האחרון במרתון בן ארבעה ימים, שבמסגרתו מנסים נציגי משרדי התחבורה והאוצר להגיע סוף סוף להסכם מחייב עם זכיין הפרויקט הנוכחי, חברת MTS, ולהתחיל את העבודות על המסילה הראשונה.

 

עוד ועוד הארכות להשגת מימון

 

הרומן בין MTS למדינה החל בסוף 2006. MTS, קונסורציום שמורכב מחמש חברות, הצליח לנצח במרוץ להקמת הרכבת. מדובר בסלילת "הקו האדום" שתחילתו בפתח תקווה וסופו בבת ים, מרחק של 22 ק"מ. תוואי המסילה שהוצע קובע שהחלק שחוצה את מרכז תל אביב יעבור מתחת לאדמה לאורך כ־10 ק"מ. החתימה הרשמית על החוזה נערכה במאי 2007, ובמאי 2008 היתה אמורה MTS להגיע לסגירה פיננסית ולהתחיל בעבודות. ואז בא המשבר הכלכלי, והגופים המממנים לא ששו לשפוך מאות מיליונים בארץ הקודש. הזכיינית ביקשה ארכה להשגת המימון, בקשה שחזרה על עצמה ארבע פעמים.

 

בדצמבר 2009 הוציאה המדינה מכתב אולטימטום לזכיינית: או שתשיגו סגירה פיננסית, או שהמדינה תלאים את הפרויקט. ערב המרתון הנוכחי שלח החשב הכללי באוצר שוקי אורן מסר חריף ל־MTS: "אנו נחושים להביא רכבת קלה לת"א ומקווים לעשות זאת עם הזכיין הנוכחי, אולם אנחנו עדיין מוכנים ליישם אלטרנטיבות אחרות אם הדבר לא יסתייע בפרק הזמן שהוקצב לכך".

 

אך צרותיה של תל אביב בתחום התחבורתי אינן מסתכמות בציפייה לרכבת הקלה: ויכוחים חוזרים ונשנים בין העירייה לאוצר מנעו סלילת מסילת רכבת שנייה ("הקו הירוק"), כמו גם הפרטה של קווי תחבורה ציבוריים בתוך העיר. "חולדאי לא הסכים להעביר את הרכבת מעל פני האדמה, לא הסכים לתת העדפה רמזורית לתחבורה ציבורית ולא הסכים לצמצם את מספר החניות כצעד לזניחת הרכב הפרטי. הפיתוח התחבורתי כולו נתקע", מאשים בכיר באוצר.

לדבריו, אם חולדאי היה מאשר להעביר את תוואי המסילה הירוקה (קו העובר בהרצליה, תל אביב, חולון וראשון לציון) מעל פני האדמה, העבודות עליו היו לקראת סיום.

 

 

"יונה יהב הבין שעדיף לא להפריע"

 

אולם, מתברר שאפשר גם אחרת: לפי הערכות משרדי האוצר והתחבורה, העיר חיפה עשויה להיות המטרופולין הראשונה שתיפטר מבעיות התחבורה הציבורית. שורת פרויקטים אמורים להפוך את העיר לגן עדן תחבורתי.

הפרויקטים הם מנהרות הכרמל, שיחברו כבר בסוף השנה הנוכחית בין מבואותיה הדרומיים של חיפה לצומת הצ'ק פוסט, ופרויקט המטרונית - אוטובוס מסילתי רב־קיבולת - שיחצה את העיר. אלה עשויים למצב את העיר בצורה אחרת לגמרי. "הבנו שיהיה קל יותר לקדם דברים באמצעות ריכוז הסמכויות בידי גוף אחד - חברת יפה נוף. גוף זה מייצג גם את משרד האוצר וגם את הרשות המקומית, לאחר שהוענקו לו הסמכויות העודפות. התוצאה: מכרז האוטובוס המסילתי (מטרונית) ייפתח באמצע 2011, ופרויקט מנהרות הכרמל יושק כבר השנה. פרויקט תחבורתי נוסף הוא קו הרכבל שיימתח בין הטכניון לאוניברסיטה, ואמור לצאת לדרכו גם במהלך השנה הבאה".

 

לשם השוואה, הנה רשימת הגופים השונים שמתעסקים ברכבת הקלה בת"א: עיריית ת"א, משרד התחבורה, אגף החשב הכללי באוצר, אגף התקציבים באוצר, חברת נת"ע ו־MTS. אולי הבעיה מתחילה מכאן.

 

 

פרויקט הרכבת הקלה בת"א מנוהל בשיטת BOT, כלומר הזכיין מקים, מתחזק ומתפעל את המערכת לתקופה של עשרות שנים והוא זה שדן עם העיריות שבשטחן תעבור הרכבת. בחיפה, לעומת זאת, ניהול התחבורה מבוזר, כך שחברות שונות מקימות מיזמים שונים, ולכן כישלון בהשגת מימון לפרויקט אחד לא תוקע את כל מערכת התחבורה הציבורית בעיר.

 

"הכל תלוי באנשים", מסבירים באוצר ושולחים רמז לרון חולדאי. "יונה יהב הבין שעדיף לא להפריע איפה שלא צריך. שיתוף הפעולה איתו הביא לתוצאות בשטח".

 

מעיריית ת"א נמסר: "ראוי לשמוע מי הבכירים במשרד האוצר שאומרים את הדברים, ולא להסתתר מאחורי אמירות

חולדאי. "הכי קל להסיט את המחדל לאחרים" חולדאי. "הכי קל להסיט את המחדל לאחרים" צילום: יריב כץ

והכפשות סתמיות. ועכשיו לעובדות: רון חולדאי היה היחיד מבין ראשי הערים בגוש דן שהיה בעד הקטנת תקני חניה בתל אביב־יפו; העירייה חתמה על הסכם להקמת הקו האדום כבר בשנת 2000 ומאז מתריע חולדאי על העיכובים ועל אוזלת ידה של הממשלה בנוגע לפרויקט; הוועדה המחוזית היא זו שקבעה שתוואי הקו הירוק יהיה תת־קרקעי והאוצר, מתוך מניעי חיסכון, מנע את העברת כספי התכנון. רק לאחרונה הסכים האוצר לצאת לתכנון תוואי גם של קו עילי וגם של קו תת־קרקעי כדי לראות מהו הפרש התקציב האמיתי; כשכל הסמכויות נמצאות בידי משרדי האוצר והתחבורה וביכולתם להוציא את הפרויקט לפועל, הכי קל להסיט את המחדל לאחרים ולהאשים אותם בעיכובים.

 

"ראש העירייה תמך ותומך במתן העדפה ברמזורים לתחבורה הציבורית וכן במתן העדפה לנת"צים, אבל בגלל סכסוכים בין אנשי האוצר, התחבורה והמשרד לביטחון פנים, לא מתבצעת אכיפה בנת"צים לטובת העניין; העירייה מממנת כבר שבע שנים צוות מיוחד שתפקידו לפתוח חסמים עבור הקו האדום ועל אף הבטחות המדינה לממן צוות זה, זה לא קרה עד היום, וזהו רק סימפטום לחוסר הרצינות בהתנהלות של המדינה בפרויקט הזה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x