חקר ביצועים: השבוע של טבע, פדרר ועמק הסיליקון

טבע: עתיד אמריקאי?

אם לשפוט לפי התנהלותו של הנשיא דונלד טראמפ בשבועיים הראשונים לכהונתו, הוא מתכוון לכל מילה שהוא אומר. השבוע חברות התרופות עלו על הכוונת של הנשיא, שהכריז שהוא רוצה שהתרופות יהיו זולות יותר והאישורים של ה־FDA קצרים יותר. זו עשויה להיות בשורה טובה לטבע, שתאפשר לה לחדש את הצמיחה בעזרת תרופות חדשות. באותה נשימה טראמפ גם רמז שלחברות הפארמה עדיף לייצר בארצות הברית. הייצור של טבע מפוזר כיום על פני העולם, כשחלק לא קטן ממנו מתבצע בישראל. לאחר רכישת אלרגן יש לה תשתית נרחבת מאי פעם לייצור בארצות הברית, היא רק צריכה להחליט אם היא עושה את זה. את טבע זה עשוי להציל, אבל את המחיר תשלם מדינת ישראל.

סופי שולמן

ארז ויגודמן, מנכ"ל חברת טבע צילום: אוראל כהן

שמיר: פסול, פסול, פסול

כשאביגדור ליברמן נכנס למשרד הביטחון הוא לא החליף את המנכ"ל הטרי או בכירים אחרים. אבל הוא כן מיהר להחליף את יושבי הראש של החברות הביטחוניות: בתעשייה האווירית, רפאל ותעש הונחתו אנשים שמזוהים עם ישראל ביתנו. אחד מהם הוא יאיר שמיר, שמונה ליו"ר התעשייה האווירית. הוא כבר כיהן בעבר בתפקיד במשך שש שנים, לא בהצלחה גדולה, ובה בעת משמש יו"ר הרכבת הקלה. ועדת המינויים פסלה את מינויו לתפקיד בגלל הזיקה הפוליטית שלו והתעקשותו להמשיך בעסקיו הפרטיים במקביל. ובכל זאת מונה. השבוע חשף תחקיר של ערוץ 2 שלל ניגודי עניינים בין עסקיו הפרטיים לממשלתיים שעליהם לא דיווח. לבכירים בחברות ממשלתיות, במיוחד ביטחוניות, יש גישה להרבה מאוד כסף, לחוזים שמנים, לשיתופי פעולה עם מדינות וחברות מכל העולם, לאלפי עובדים שאפשר לפקוד למפלגה. ליברמן יודע את זה, שמיר יודע את זה, כולם יודעים את זה. לכן חייבים להילחם בזה.

נעמה סיקולר

מימין: שמיר וליברמן צילום: אוראל כהן, עמית שאבי

ניסנקורן: טוב שנזכר

ההסתדרות הכריזה על סכסוך עבודה בענף הבנייה. כל מה שהיה צריך זה כמעט 50 הרוגים מתחילת 2016, אינספור פציעות בתאונות על בסיס יומיומי, ו־150 מנופאים שהחליטו שנמאס להם והתפטרו. קלי קלות, ממש תגובה בזמן אמת. כבר שנה שהמחאה נגד תנאי ההעסקה בענף גוברת, בקרב עובדים וגם בציבור הרחב. כבר שנה שברור שהדבר הזול ביותר שקשור לנדל"ן הוא חיי העובדים, כמו גם רווחתם ופרנסתם. שנה, וההסתדרות שותקת, כאילו לנגד עיניה עומדת דווקא העובדה שעיכוב בבנייה בגלל הקפדה על בטיחות, לא כל שכן השבתת אתרים, משמעותם עלויות נוספות לקבלנים, שיגולגלו גם על הקונים. איגוד עובדים צריך לשרת רק אותם, חף משיקולים לא ענייניים. אולי עכשיו ניסנקורן סוף סוף הבין את זה.

אתי אפללו

אבי ניסנקורן, יו"ר ההסתדרות צילום: יובל חן

קצא"א: צריך דיון פומבי

ועדת המשנה של הכנסת להכנת חוק קצא"א ניהלה עד כה דיונים חשאיים, אבל השבוע החלה בדיונים פומביים. זה אפשר לנו לראות את ח"כ מיקי זוהר תוקף בחריפות את הרעיון להקים חברה חדשה במקום קצא"א. כשהתבקש להסביר את עמדתו, אמר שהוא לא יכול, הסיבות סודיות. אין הצדקה לסודיות הזאת, שמכל ענייני האנרגיה של ישראל אופפת רק את קצא"א. חקיקה היא הליך פומבי, והשאלה אם החברה, שאיראן שותפה לה, תמשיך לפעול או תוחלף בחברה חדשה היא שאלה שראויה לדיון פומבי. אפשר, וצריך, לנהל את הדיון הזה בלי לחשוף עם מי קצא"א סוחרת ולאילו מטרות. והח"כים ייאלצו להיפרד מהילת הסודיות.

שחר אילן

בנקל: דורש אחריות

רק באחרונה נחשפנו שוב לרכות שמגלים לעתים מפרקים, נאמנים וכונסים כלפי בעלי חברה שקרסה, למשל בפשרה של נאמני "מעריב"; המפסידים העיקריים מהגישה הרכה הזאת הם, אלא מה, הנושים. מנגד מתבלטים מפרקים וכונסים שלא חוששים להתעמת עם מי שהובילו את החברה. הבעלים לשעבר של אייס וחברת הביטוח שלה, למשל, ייאלצו לשלם לנושים 39 מיליון שקל; תביעת ענק של חצי מיליארד שקל הוגשה נגד המדינה על אחריותה לקריסת אגרקסקו; תביעה הוגשה גם נגד בעלי גרנד סנטר לשעבר; והשבוע הגיעו שתי דוגמאות נוספות: תביעת המנהל המיוחד של קמור נגד הדירקטורים ו דו"ח ראשוני של המנהל של נכסי אליעזר פישמן, עו"ד יוסי בנקל, העלה שאלות קשות לגבי האחראים לקריסה. כך צריך להיות. הציבור ודאי יוצא נשכר, המפרקים מרוויחים שכר טרחה גבוה יותר, והנורמות, לאט לאט, מתחילות להשתנות.

ענת רואה

עו"ד יוסי בנקל צילום: עמית שעל

עמק הסיליקון: על הרגליים האחרות

לחברות עמק הסיליקון, אלה שבתחילת דרכן נראה כי הפכו קידמה טכנולוגית לקידמה חברתית, יש היסטוריה קצרה ועגומה למדי בסוגיות של צדק אמיתי. ואולם השבוע הן התייצבו בחזית המאבק נגד ממשל טראמפ, בעקבות האיסור של כניסת אזרחי מדינות מוסלמיות לארצות הברית. פתאום נשמעו הצהרות חד־משמעיות ונעשו צעדים של ממש, בדמות הצטרפות לתביעה נגד האיסור ותכנון פסגת חירום של ראשי החברות, צעדים שכבר גררו הכרזות של הבית הלבן נגד ויזות ההגירה שמשמשות את ענף ההייטק. גם אם ההתקוממות של עמק הסיליקון היא אינטרסנטית, היא מחזירה לחברות הטכנולוגיה את אהדת הציבור, שנשחקה בשנים של פגיעה בפרטיות, תכנוני מס וניצול כוח מונופוליסטי. המשך עמידה איתנה שלהן נגד טראמפ ובעד המוחלשים תוכל לחדש שוב את הברית בין טכנולוגיה לצדק - ולחזק גם את נאמנות לקוחותיהן. האינטרס הנוסף הזה מעורר תקווה שהשבוע ראינו רק את ההתחלה.

הגר רבט

מפגינים נגד הצו של דונלד טראמפ בנמל התעופה בטקסס השבוע צילום: איי אף פי

דונלי וייטס: השראה, אבל זמנית

עוד לפני שחברות הטכנולוגיה קמו נגד המדיניות הקסנופובית של דונלד טראמפ, היו אלו שתי נשים שניסו לחסום את איסור הכניסה של מוסלמים. השופטת הפדרלית אן דונלי הורתה להקפיא את גירוש הפליטים מנמלי התעופה, וממלאת מקום התובע הכללי סאלי ייטס הורתה לעובדי משרד המשפטים שלא לאכוף את הצו; היא פוטרה מיד. יכול להיות שגם גברים באותם תפקידים היו נוהגים כך, אבל משמח לראות שאת ההתקוממות הראשונה נגד טראמפ מתוך הממסד הובילו נשים. כמו אישור לקשר בין דיכוי על רקע מגדרי לדיכוי אחר, ולעובדה שההתבטאויות המיזוגיניות של טראמפ לאורך הקמפיין הצמיחו בקלאש פמיניסטי רחב. וישנה כמובן העובדה שתחת מאמצים אדירים לשוויון במשך עשרות שנים, ותחת ממשל דמוקרטי שהדגיש את הנושא, נשים הגיעו לתפקידים בכירים כל כך. כמה עצוב לחשוב שבממשל טראמפ יהיו פחות ופחות כאלה שיוכלו לקום ולהתנגד.

ניצן לונברג

סאלי ייטס, התובעת הכללית בארה"ב לשעבר צילום: איי אף פי

גמר אדיר באוסטרליה

פדרר: האנושיות ניצחה

במערכה החמישית הוא כבר היה עייף. לא בגוף, בראש. ניכר שכל פסיעה מצדו האחד של המגרש לצדו האחר מלווה בעומס רגשי עצום. הוא הבין שזה עכשיו או לעולם לא. שאולי לא תהיה לו הזדמנות נוספת. ואז קרה לו מה שקורה ליחידי סגולה: דווקא העומס הרגשי, שאצל חלק מהספורטאים מכבה את המנועים, הוציא ממנו את המיטב. לרגעים אפילו היה אפשר לזהות סדקים אגרסיביים באלגנטיות האינסופית שלו. פתאום, בגיל 35, האנושיות, שהיתה חבויה בתקופה הקרחונית, יצאה החוצה. אמביציה סוערת בעבעה מתחת לקלילות, לאיפוק ולדיוק. וזה רק עשה לו טוב. הניצחון של רוג'ר פדרר בגמר אליפות אוסטרליה השבוע לא היה על רפאל נדאל. זה היה ניצחון הרצון על כל היתר.

גולן פרידנפלד

רוג'ר פדרר באליפות אוסטרליה צילום: איי אף פי