עימותים בין ועדת הכספים לממשלה על חוק קצא"א
זיכיון הפעילות של חברת קצא"א עומד להסתיים במרץ הקרוב, והממשלה מבקשת להקים חברה חדשה שתרוקן מתוכן את חברת האנרגיה שבה שותפה גם ממשלת איראן. אלא שח"כ מיקי זוהר מהליכוד מתנגד למהלך בטענה שיפגע בביטחון המדינה
חוק קצא"א (חברת קו צינור הנפט אילת אשקלון) שמטרתו העיקרית היא הקמת חברה ממשלתית חדשה שתחליף את פעילות החברה, גורם לכמה עימותים בין הממשלה ובין חברי ועדת הכספים. במרכז אחד העימותים עומד ח"כ מיקי זוהר מהליכוד שמתנגד לתוכנית הממשלה בטענה כי הדבר יפגע בביטחון המדינה. בנוסף דורשים חברי הוועדה שקצא"א תשחרר 700 מטר שהיא מחזיקה בחוף אילת, שסובל ממחסור גדול בשטחי תיירות ונופש.
- הקואליציה נסוגה: קצא"א תפוצל מחוק ההסדרים
- קצא"א בוחנת בנייה של צינור גז ממאגר לווייתן לטורקיה
- רשמית: זיכיון קצא"א לא יוארך, החברה תישאר בפיקוח משרד האוצר
קצא"א הוקמה כשותפות בין ממשלת ישראל וממשלת איראן ב־1968, כשתעלת סואץ היתה חסומה. בשנים האחרונות חלק גדול מפעילותה עוסק בסחר בתזקיקים. עד היום פעלה קצא"א מכוח זיכיון ל־49 שנה שניתן ב־1968 ותוקפו מסתיים בסוף מרץ השנה. הזיכיון מעניק לה פטור כמעט מלא מתחולת החוק הישראלי על שטחי פעילותה. בין ישראל לבין איראן התקיימו בשנים האחרונות שורה של הליכים משפטיים בנושא רווחי קצא"א ורכושה. הצעת החוק מבקשת להסדיר את הפעילות של קצא"א באמצעות הפיכתה לחברה ממשלתית והכפפתה לחוקי ישראל. אחת ממטרות הקמת החברה החדשה היא ניתוק הקשר עם האיראנים עם סיום הזיכיון.
הצעת החוק הוגשה תחילה בסוף השנה שעברה במסגרת חוק ההסדרים. תחילה היתה אמורה לעלות לדיון בוועדת החוץ והביטחון אבל זו החליטה שאינה מסוגלת לעמוד בהכנת הצעה כל כך מסובכת בלוח הזמנים הקצר של הכנת התקציב ולכן היא הופרדה מחוק ההסדרים. לאחר אישור התקציב וחוק ההסדרים, הוחלט לבקשת ועדת החוץ והביטחון להעביר את ההצעה להכנה בוועדת הכספים. לצורך הכנת החוק הוקמה ועדת משנה של ועדת הכספים. עד עכשיו התקיימו בוועדה רק דיונים חשאיים ואתמול התקיים הדיון הפתוח הראשון.
בתחילת הדיון הודיע ח"כ מיקי זוהר שהוא מתנגד להקמת חברה חדשה ואף ביקש להכניס סעיף בחוק שימנע מהממשלה להקים את החברה. לדבריו, "מדובר בנושא ביטחוני ואקוטי — לא אקבל החלטות שיפגעו בביטחון המדינה". זוהר סירב להסביר את מניעיו בנימוקים של סודיות. אבל ככל הידוע מאחוריהם עומד החשש שגורמים שהיום סוחרים עם קצא"א יפסיקו לעשות זאת אם הפיקוח על החברה החדשה יהיה הדוק יותר.
יו"ר הוועדה משה גפני מיהדות התורה אמר שזה צפוי להיות הוויכוח העיקרי על החוק והציע לנציגי הממשלה "לא להיות מקובעים". עו"ד אפרת פרוקצ'יה מהלשכה המשפטית של משרד האוצר אמרה שעמדת הממשלה היא שיש להקים חברה חדשה. יש לזכור כי המשמעות של המשך פעילות החברה הקיימת היא המשך הקשר עם האיראנים. כתוצאה מהמחלוקת דילגה בינתיים ועדת המשנה על הסעיף בחוק שעוסק בהקמת החברה החדשה ודנה בסעיפים אחרים. באוצר טענו שהנימוקים מדוע יש להקים חברה חדשה חסויים.
במהלך הדיון העלה חבר ועדת הכספים ח"כ מיקי רוזנטל מהמחנה הציוני דרישה שבמסגרת החקיקה תשחרר קצא"א 700 מטרים מחוף אילת שנמצאים ברשותה ואינם בשימוש. חוק אילת הוא חוף קצר שחלקים גדולים שלו תפוסים על ידי הנמל וגורמים ממשלתיים, מה שמקשה מאוד על פעילות התיירות והנופש בעיר. המשרד להגנת הסביבה הצטרף לדרישה ומזכיר קצא"א דוד שרן הביע תמיכה. מי שמתנגד היא המועצה לביטחון לאומי שמבקשת להציג את הסיבות להתנגדותה בדיון סגור. סוכם שרוזנטל יבדוק איתם את הרקע להתנגדות.
עד היום קצא"א היתה פטורה כמעט כליל מתשלום מסים. החוק החדש קובע שהיא תשלם מס חברות ככל חברה אחרת. עם זאת, תהיה פטורה מכל מס רטרואקטיבי על תקופת הזיכיון.
יו"ר ועד העובדים של קצא"א עמיקם הרצל הביע חששות כבדים מהשפעת המעבר לחברה החדשה על תנאי העובדים. "אני מייצג 340 עובדים. שירתנו את המדינה לאורך שנים. לכל עובד בחברה יש 3—4 תפקידים. במקום הזה יכולים לעבוד גם 800 עובדים. במבצעים או במלחמות היתה 100% נוכחות של העובדים", טען.
עו"ד פרוקצ'יה מהאוצר טענה שהכוונה היא לחייב את החברה החדשה להעניק לעובדם את התנאים הקיימים, כולל זכויות המוענקות בגלל הוותק. גפני הוסיף כי הוועדה תגן על זכויות העובדים.