ממשלת חצי העם: כך פוגעת המדינה בנשים

המשרד לביטחון פנים: עלייה במספר כלי הנשק, והנרצחות

למעשה, גם לאחר הבחירות, עם תחילת תהליך הרכבת הקואליציה, הועבר מסר קשה לגבי הסלחנות החברתית לפוגעים בנשים עם מינויו של נתן אשל לאחד ממובילי המשא ומתן הקואליציוני מטעם הליכוד. אשל נאלץ לפרוש משירות המדינה לאחר שהטריד את אחת העובדות בלשכת ראש הממשלה וצילם אותה באופן בלתי הולם.

בשבועות הקרובים תורכב הממשלה ואיתה תצא לדרך העבודה במשרדי הממשלה השונים. הממשלה היא הרשות המבצעת במדינת ישראל, שאחראית על ביצוע המדיניות שאותה קבעה הכנסת. מתוקף תפקידם, למשרדי הממשלה השפעה מהותית על חיי האזרחים -מקידום תחבורה ציבורית, דרך חינוך לילדים ולאקדמאים, עבור בקידום חקיקה שוויונית ובתקצוב פרויקטי רווחה חברתית, ועד תקצוב קצבאות זקנה. ההחלטות המתקבלות במשרדי הממשלה הן מהותיות. השפעתן כה גדולה עד כי תכופות ניתן לשמוע חברי כנסת מלינים על כך שהמדינה מנוהלת על ידי פקידים (בעיקר פקידי האוצר), ולא על ידי נבחרי העם.  

עו"ד מריים זלקינד צילום: NOAM FEINER

אבל אף על פי שהממשלה אמורה לפעול למען כל אזרחי ישראל, בפועל המצב אינו כזה: בדיקה שערכה שדולת הנשים מעלה פערים ניכרים בקידום הנשים במשרדי הממשלה השונים. בפרויקט מיוחד של שדולת הנשים ו"כלכליסט" מופו תשעה משרדי ממשלה: האוצר, הביטחון, החינוך, הבריאות, הפנים והמשרד לקידום הפריפריה, המשפטים, התחבורה, ביטחון הפנים, העבודה והרווחה. משרדים אלו נבחרו כיוון שלהם ההשפעה הרבה ביותר על חיי היומיום של אזרחי ישראל.

עו"ד מיכל מרגליות-גרא צילום: YNET

המשרדים נמדדו על פעילותם בתקופת הממשלה היוצאת על פי כמה פרמטרים: ניצול התקציב של המשרד, יוזמות שקידם, ייצוג לנשים כעובדות בתוך המשרד ובתוך הגופים שעליהם אמון המשרד ועוד. מבין המשרדים שנבדקו, המשרד הבולט שבו קודמו מהלכים משמעותיים עבור נשים בממשלה היוצאת היה משרד המשפטים. משרדים שבלטו לרעה הם משרד הפנים והמשרד לקידום הפריפריה, הנגב והגליל. בפרויקט מיוחד זה נסקור את פעילות המשרדים השונים ונלווה את הסקירה בהמלצות מדיניות לממשלה הקרובה, שצפויה להיות מאוד לא ידידותית כלפי נשים.

״בשנה החולפת ראינו שנשים קובעות סדר יום, דורשות שינוי ומובילות אותו", אומרת עו"ד מיכל מרגליות־גרא, מנכ"לית שדולת הנשים. "ב־2019 הגיע הזמן שהמהפכה תגיע למקבלי ההחלטות בכנסת ובמשרדי הממשלה. המגזר הציבורי צריך להיות אות ומודל למגזר הפרטי. אם במשרדי הממשלה יפעלו לצמצום פערי שכר ולקידום ייצוג שוויוני של נשים סביב שולחן מקבלי ההחלטות, יש סיכוי גבוה שחברות פרטיות יאמצו צעדים דומים.

"לעובדה שקידום זכויות נשים ושוויון מגדרי אינם חלק אינטגרלי מעבודת הממשלה יש מחירים כלכליים וחברתיים כבדים. ניקח, למשל, את שוק התעסוקה: העובדה שנשים נתפסות כמפרנסות משניות פוגעת ביכולתן למצות את כושר ההשתכרות שלהן ולהמשיך להתקדם לתפקידים בכירים.

"במבנה החברתי, הציפייה מנשים היא להיות המטפלות העיקריות בילדים וילדות. הציפייה הזו פוגעת בנשים בעבודה משלב בחירת מסלול הלימודים והקריירה, דרך אפליה בראיונות עבודה, ועד להתבססות מקצועית פחותה בתפקידים ובשכר. היא גם פוגעת באבות, שלא מקבלים את הזכות להורות פעילה. אלא שזה לא מצב טבעי ולא גזירת גורל: מדיניות אקטיבית ואפקטיבית מצד משרדי הממשלה יכולה להוביל לשינוי משמעותי".

הפגנה נגד הדרת נשים בתל אביב (ארכיון) צילום: כפיר סיוון

ב־2014 התקבלה החלטת ממשלה המאמצת את המלצות הוועדה לבחינה מגדרית של תקציב המדינה בישראל, ולפיה על כל אחד ממשרדי הממשלה לערוך מדי שנה ניתוח מגדרי של התקציב; הניתוח ייערך בהדרגה, כשהחל מ־2018 ואילך עליו לכלול בחינה של 100% של תקציב המשרד. "לניתוח המגדרי של התקציב יש חשיבות עליונה בזיהוי וטיפול בפערים מגדריים ובאפליה בין המינים, והוא כלי חשוב שנעשה בו שימוש מרכזי גם במדינות בעולם לצורך צמצום פערים ואי־שוויון מגדרי", מסבירה עו"ד מרים זלקינד, מקדמת מדיניות וחקיקה בשדולת הנשים.

במסגרת הבדיקה שבוצעה בפרויקט של שדולת הנשים ו"כלכליסט" נבדק ניתוח זה, אך מתברר כי הוא נעשה באופן חלקי ביותר. "רוב משרדי הממשלה לא ניתחו מבחינה מגדרית את כל התקציב של המשרד, ניתחו הוצאות תקציביות של שנים קודמות מבלי לנתח את אופן הקצאת התקציב העתידי כדי לנסות ולצמצם פערים", אומרת זלקינד.

מה בכל זאת ניתן ללמוד על רמת השוויון במשרדי הממשלה? נקודה חיובית ניתן למצוא בדו"ח על הוצאות השכר בשירות המדינה וגופי הביטחון, המציג נתונים על 2017 ופורסם בפברואר 2019. בדו"ח זה פורסמו נתונים מגוונים על פערי שכר מגדריים בין משרדי הממשלה השונים. כך, למשל, נמצא בו כי פערי השכר בין גברים לנשים במערכות שירות המדינה נעו בין 9% ל־28%, כאשר בכלל המשק עמד הפער בשנה זו על 36%.

עוד נמצא כי פער השכר הממוצע במשרדי הממשלה עומד על 15% לטובת הגברים. לפי הדו"ח, אחת הסיבות לכך שפערי השכר במשרדי הממשלה נמוכים יותר מאשר בכלל המשק היא העובדה שבשירות המדינה שכר העובדים אינו נקבע במו"מ עם המעסיק בתחילת העבודה.

נוסף על כך, הדו"ח מעלה כי פערי השכר המגדריים בשירות המדינה נובעים מתמהיל שונה של גברים ונשים בדירוגים שונים, כמות העבודה הנוספת והתגמול עבורה, היקף משרה ממוצע ועוד. במערכת הביטחון הפער עומד על 21% לרעת הנשים, במשרד התחבורה על 29% לרעתן ובמשרד האוצר על 25% לרעתן. משרד המשפטים הוא המשרד שבו הפער קטן ביותר ועומד על 2% בלבד לרעת הנשים.

פער גדול נוסף שזוהה בפרויקט של שדולת הנשים ו"כלכליסט" נמצא במערכת הבריאות הממשלתית, ועמד על 28% לרעת נשים. בדירוגים מסוימים בתוך מערכת הבריאות פער זה אף גדול יותר: כך, למשל, פער השכר בין רוקחים לרוקחות עומד על כ־38%. ההסברים המוצעים לפערים אלה הם בידול תעסוקתי מובהק במיוחד במערכת הבריאות, הבדל משמעותי בהיקף המשרות כאשר נשים בממוצע מועסקות בחלקיות משרה נמוכה יותר מגברים, וכן העובדה שגברים מאיישים יותר משרות ניהוליות שמתאפיינות בשכר גבוה.

נשים הן כוח עבודה מרכזי במגזר הציבורי בישראל, ובמשרדי ממשלה רבים הן מהוות רוב גדול בקרב העובדים. למרות זאת, ייצוגן בקרב הדרג הבכיר עדיין נותר זעום ורחוק מלשקף הן את חלקן באוכלוסייה והן במשרדים עצמם. מנכ"לית אשה עומדת כיום רק בראש ארבעה מתוך 29 משרדי הממשלה (פחות מ־14%): אלו הם משרדי המשפטים, התרבות והספורט, התחבורה והמשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה. "המצב עגום אפילו בפרספקטיבה היסטורית", מבהירה זלקינד, "בשלושה מהמשרדים שנבחנו בפרויקט מעולם לא עמדה מנכ"לית בראש המשרד (ביטחון פנים, בריאות וביטחון). בשני משרדים נוספים כיהנה רק אשה אחת כמנכ"לית מאז קום המדינה (פנים ואוצר).

כשבוחנים את שיעור הנשים בתפקידים בכירים מתוך המשרדים שנבחנו, משרד המשפטים הוא המשרד היחיד שבו שיעור הנשים המכהנות בדרג בכיר דומה לשיעורן בקרב עובדי המשרד. בשאר המשרדים המצב רחוק מלהיות משביע רצון. ציון נמוך במיוחד במדד זה ניתן למשרד לקידום הפריפריה, הנגב והגליל שבו לא מכהנת ולו אישה אחת בתפקיד בכיר".