משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים: נכשל במאבק באלימות נגד נשים
מנכ"ל: אביגדור קפלן; מנכ"ל הביטוח הלאומי: מאיר שפגלר; מנכ"ל הרשות לשיקום האסיר: אריה ביבי; מנכ"ל המשקם: אריאל לוי
למשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים שתי זרועות מרכזיות: זרוע העבודה וזרוע הרווחה. לשתי אלה נודעת השפעה רבה על קידום השוויון המגדרי בישראל ועל מעמדן של נשים בחברה. בשנה החולפת נרשמה בולטות גבוהה לריבוי מעשי האלימות נגד נשים.
אביגדור קפלן, מנכ"ל משרד העבודה והרווחה צילום: עמית שעל
"בתום שנה קשה ומדממת שבה נרצחו 26 נשים על רקע מגדרי, יצאו אלפי נשים בישראל לרחובות במחאה על אוזלת היד של הרשויות בהגנה על חייהן, במה שהיה לשביתת הנשים הראשונה בתולדות ישראל", אומרת עו"ד מרים זלקינד, מקדמת המדיניות והחקיקה בשדולת הנשים בישראל. "למשרד הרווחה תפקיד מרכזי בטיפול ובמניעה של אלימות נגד נשים בחברה ובפרט במשפחה, וכשלים רבים בטיפול בתופעה מונחים לפתחו. אלימות נגד נשים בישראל אינה גזירת גורל, ומתפקידו של משרד הרווחה לשאת את הדגל במאבק בתופעה".
בשדולת הנשים ממליצים לשפר את מערך הטיפול בגברים אלימים: כיום ניתן טיפול מחייב רק לאלו מהם המצויים בהליך פלילי. כמו כן, ישנם רק שני מקלטי שיקום לגברים, למרות התחייבות שעד סוף 2017 יפעלו שישה.
על מנת להיאבק באלימות נגד נשים נדרשת תוספת עובדים סוציאליים דוברי ערבית, רוסית, אמהרית, טיגרינית וצרפתית למחלקות הרווחה, והקצאת 40 תקנים נוספים לעובדים סוציאליים בתחנות משטרה.
כישלון נוסף של המשרד לפי שדולת הנשים הוא החלטה לסגור חמישה הוסטלים לנערות בסיכון. "סגירת ההוסטלים תותיר נערות רבות המגיעות מרקע מורכב, שחלקן עברו התעללות קשה מסוגים שונים (פיזית, מינית ונפשית), ללא מסגרת טיפולית המתאימה למצבן, וכרגע אנו לא רואות חלופות מתאימות בנמצא" אומרת זלקינד.
בחינה של חלוקת תקציב משרד העבודה והרווחה מראה העדפה גברית לאורך כל החזית. כך, בזרוע העבודה של המשרד, הרוב הגדול של תקציב ההכשרות המקצועיות (73%, שהם 493 מיליון שקל) מושקע בגברים, ורק 27% בנשים (185 מיליון שקל). באגפים אחרים המצב מאוזן יותר: מתוך הוצאות אגף השיקום, כ־59% יועדו לגברים ורק 41% לנשים. יחס זה נשמר גם בהוצאות האגף למוגבלות שכלית והתפתחותית. תקציבי אגף התָקוֹן (המטפל באוכלוסיות במצוקה קשה) חולקו כך ש־64% מהתקציב יועד לגברים ו־36% לנשים. רק הוצאות האגף לשירותים חברתיים חולקו באופן שוויוני (50.25% לגברים ו־49.75% לנשים).
מעניין לראות שההוצאה הממוצעת לנפש עבור גברים גבוהה מההוצאה הממוצעת עבור נשים, לאורך מרבית שנות החיים. ההוצאה לנפש עבור נשים עולה רק אחרי גיל 65 (כיוון שאז נשים נכנסות לקטגוריה של "אזרחים ותיקים", מוקדם יותר מאשר גברים). כך, בגילאי 12–17 ההוצאה הממוצעת עבור נער היא 1,484 שקל, בעוד ההוצאה הממוצעת עבור נערה היא 997 שקל-פער של 33%. בגילי 18–29 הפער מגיע ל־37% (821 שקל לגבר מול 521 לאישה).
