משרד המשפטים: ואז הגיע השופט שהחזיר אותנו לאחור

משרד המשפטים תחת השרה היוצאת, איילת שקד, חתום על שורת הישגים חשובים בתחום השוויון המגדרי-אבל שדולת הנשים מביעה חשש מפני העתיד: "שופטים ששקד פעלה באינטנסיביות למינויים מפגינים מגמות שמרניות, שפוגעות בראש ובראשונה בזכויותיהן של נשים", אומרת עו"ד מרים זלקינד משדולת הנשים. "המגמות הללו מדאיגות אותנו מאוד".

איימי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים צילום: אוראל כהן

תקופתה של שקד אופיינה בסערות רבות במערכת המשפט. שקד מיקדה רבים ממאמציה, באופן מוצהר, בשינוי פניה של המערכת, ובפרט בשינוי אופיו של בית המשפט העליון, לכיוון שמרני. בתקופת כהונתה מונו שישה שופטים חדשים לבית המשפט העליון ועוד כ־300 שופטות ושופטים לכלל בתי המשפט (כמעט שליש מהמערכת, לעומת 146 שופטים שמונו בזמן כהונתה של ציפי לבני). רבים מהשופטים שמונו הם בעלי תפיסות עולם שאינן עולות בקנה אחד עם קידום שוויון מגדרי, טוענת זלקינד. "דוגמה לכך אפשר למצוא בפסיקתם של שניים ממינוייה המובהקים של שקד, שופטי העליון אלכס שטיין ודוד מינץ, שאישרו לאחרונה פסק דין של בית הדין הרבני שקבע כי בגידת אישה היא עילה מוצדקת לשלילת חלקה בבית המשותף לבני הזוג. קיים חשש ממשי וכבד כי פסיקות מסוג זה, מצד מינויים שעליהם חתומה שקד, יפגעו אנושות בהישגים מגדריים היסטוריים משמעותיים, ויביאו להעמקת אי השוויון והאפליה כלפי נשים מכלל האוכלוסיות בישראל".

ייצוג הנשים בבית המשפט העליון נותר חסר גם בתקופת הממשלה הקודמת: בבתי משפט שלום שיעור השופטות הוא כ־50%, בבתי המשפט המחוזיים כ־44%, ובבית המשפט העליון הוא 27%.

לצד זאת, בתקופת כהונתה של שקד במשרד נרשמה תנופה מרשימה של מינויי נשים לתפקידי שפיטה. כך מונו לראשונה שתי נשים ממוצא אתיופי לתפקידי שיפוט (עו"ד אדנקו סבחת־חיימוביץ', שופטת בית משפט השלום פ"ת; ועו"ד אסתר טפטה־גרדי, שופטת בית המשפט לתעבורה בעכו); הוועדה לבחירת קאדים בראשותה של שקד מינתה את עו"ד הנא חטיב לתפקיד אישה־קאדית ראשונה בישראל; עו"ד חוי טוקר התמנתה לשופטת החרדית הראשונה ומכהנת בבית משפט השלום בירושלים; ועו"ד סאוסן אל־קאסם, שהקימה את המרכז הערבי הראשון בישראל לטיפול בנפגעי תקיפה מינית "אלסואר", מונתה לתפקיד שופטת בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה והפכה לשופטת הדרוזית הראשונה בישראל.

נקודת חולשה בפעילות המשרד היא ביחס לתיקון חוקים הנוגעים לנפגעי מין. כך, לא נערכה בחינה של החוק למניעת הטרדה מינית ואת צמצום ההתיישנות בעבירות מין, למרות ההכרזה על הקמת ועדה בעניין. שדולת הנשים ממליצה במקביל על תיקון חוק זכויות נפגעי עבירה כך שיכלול הבטחת שיקום וסיוע לנפגעי מין ואלימות.

גם נושא הנישואים והגירושים בישראל נותר בעייתי מבחינת נשים, והיעדר האופציה לנישואים אזרחיים נותן סמכויות יתרות בידי בתי הדין הרבניים, שמפלים נשים באופן שיטתי. בשדולת הנשים גם ממליצים על בלימת "מירוץ הסמכויות" בין בתי הדין הרבניים לאזרחיים בגרושים, מרוץ המקשה על גירושים שוויוניים.

מבחינת הפעילות במשרד עצמו, מנכ"לית המשרד השיקה "אמנת איזון" בין הבית לעבודה, שבין היתר מגבילה את האפשרות ליצור קשר עם עובדות ועובדים באמצעים אלקטרונים מחוץ לשעות העבודה. בנוסף, משרד המשפטים בולט לטובה בייצוג נשים בתפקידים בכירים כאשר בתקופת הממשלה הקודמת נרשם צמצום בפערי השכר המגדריים במשרד ל־2% בלבד.