שיטת הכיסא הריק של ממשלת נתניהו: מקורב או אף אחד

בנימין נתניהו האיש ששיכלל את שיטת המריונטות

עד לא מזמן ניתן היה לחשוב שראש הממשלה בנימין נתניהו חפץ בנציב שירות המדינה חלש, שיתקשה לסרב למינויים שהוא חפץ בהם. אלא שכעת נראה כי גם זו חלופה שעלולה להיות מסוכנת. נתניהו למד את הלקח: גם היועץ המשפטי מנדלבליט, המפכ"ל אלשיך ומבקר המדינה שפירא היו מינויים שלו, אבל מי שנבחרו כדי להיות יס־מנים פיתחו אופי ונחישות ונצמדו לאמות מידה חוקיות אל מול התזזית הלא מרוסנת של ראש הממשלה. אם כך, הבין נתניהו, עדיף לא למנות. והכי טוב: מינוי זמני.

התנהלותו של נתניהו מבטאת את יחסו לא רק לאודי פראוור, ממלא מקום הנציב שצפוי לקבל הארכה נוספת בעוד שבועיים, אלא לנציבות כולה. הנציבות כסמל: מדובר בגוף האחראי על איתור, הכנה וטיפוח של קבוצת המנהלים שמיועדת לתפקידים בכירים. אלה מנהלים שבאופן היסטורי תמיד היו מקצועיים וא־פוליטיים. מבחינת נתניהו עדיף להשאיר את הגוף הזה יתום, חבול וללא הכוונה ובעיצומה של רפורמה מקיפה וקריטית להישרדותו.

רה"מ נתניהו צילום: רויטרס

אסור לשכוח: לנתניהו חשבון ארוך עם הנציבות. זו הנציבות שפסלה את מינוי רן ברץ לאחר שמצאה אותו לא מתאים לתפקיד ראש מערך ההסברה הלאומי; וזו אותה נציבות שפתחה ב"בדיקות" נגד צמרת משרד ראש הממשלה: מפרח לרנר, דרך נתן אשל וכלה ביואב הורוביץ ורבקה פאלוך - כולם הגיעו לאגף המשמעת של הנציבות (שבאחרונה, כחלק מצעדי החיסול, הוחלש על ידי פראוור).

זמני זה הקבוע החדש שיטת הכיסא הריק והדרך לריקבון ראש הממשלה וחלק משריו הרחיבו ושכללו בתחכום רב טכניקה לצבירת עוצמה; כך הכוח עובר אליהם, ובינתיים הציבור משלם את המחיר גלית אלטשטיין, תגובה אחת לכתבה המלאה 

כשזה היחס מצד ראש הממשלה, יש בכך גם הבעת עמדה לגבי הפקידות הבכירה כולה, שמתנהלת כבר כמה שנים תחת מתקפה מבישה וחסרת תקדים. אי־מינוי נציב לשירות המדינה מחזק את היחס המזלזל כלפי הסגל הבכיר של השירות הציבורי. וכפי שניתן לראות, לא רק נציב אין, גם ראש מערך הסברה אין, ועד לא מכבר ובמשך זמן ארוך גם ראש מל"ל לא היה. המסר ברור: אין צורך במינויים קבועים בתפקידים הללו, די בממלאי מקום זמניים. זו גם הסיבה לכך שנתניהו קידם בלהט את הרפורמות של שרת המשפטים איילת שקד וחברו בליכוד יריב לוין, שמבקשים למנות מקורבים וחברים לתפקידים בכירים וליועצים משפטיים בתכסיסים מתכסיסים שונים.

ראש הממשלה חפץ בפקידים תלותיים, מפוחדים, ובעיקר נאמנים, שקשריהם הפוליטיים הם כישוריהם העיקריים. כשזה יקרה, יקיץ הסוף על השירות הציבורי. זו בדיוק הסיבה שהוא לא נלחם על מיכל עבאדי־בויאנג'ו - בחירתו המקורית והמוצלחת לנציבת שירות המדינה. הוא הבין שהיא לא היתה נותנת יד להרס השירות הציבורי. נתניהו מיהר להיאחז בהתנגדות שר הבריאות יעקב ליצמן ובאיומו ללכת לבחירות. זה כמובן לא היה קורה בגלל נציבה, אבל ראש הממשלה מצא סולם לרדת בזריזות ממינוי סביר שהתפלק לו.

את המחיר נשלם כולנו. גם נתניהו, הלוחם הגדול נגד בירוקרטיה, שטרם הבין שהיא מפלטם הנוח ביותר של פקידים מפוחדים וחלשים.

בעתירה לבג"ץ שהגיש בשבוע שעבר המשפטן ד"ר רפי נץ, ושהגיעה לידי "כלכליסט", נטען כי בתהליך הקמת הוועדה, שצפויה לאשר לבסוף את מועמדת נתניהו לנציבת שירות המדינה, נפלו פגמים רבים. בראש הוועדה עומד פרופ' רון שפירא, נשיא מרכז פרס, שהתפטר במפתיע בתחילת החודש. לפי העתירה, הבחירה בשפירא לא היתה תקינה, בין היתר בשל היותו שותפו המסחרי של פרקליטו של נתניהו עו"ד יעקב וינרוט, ומשום שאינו נכלל ברשימת נציגי הציבור. העתירה גם טוענת שקבלת ההחלטה בעל פה ולא בישיבת ממשלה היתה בניגוד לתקנון הממשלה וחסמה דיון ציבורי. כשזוכרים את המינויים הקודמים, ואת הסלידה מדיון ציבורי, הטענות האלה נשמעות לא כל כך מפתיעות.

המחשה נוספת מתקבלת כשבוחנים מינויים שנתניהו כן בחר לבצע. למשל מינויו של שלמה פילבר, ראש מטה הבחירות של הליכוד לשעבר, למנכ"ל משרד התקשורת במקום אבי ברגר שהוביל קו תקיף נגד בזק ושפוטר בשיחת טלפון. פילבר הפך לזרועו הארוכה של נתניהו, שמנוע מלעסוק בענייני בזק בשל קרבתו לבעל השליטה שאול אלוביץ'. לפי רשות ני"ע, התגבשה תשתית להעמיד את פילבר לדין משום שקידם את האינטרסים של מונופול התקשורת על חשבון הציבור.

אדריאן פילוט ואביב גוטר

תפיסת הזמן של דרעי משתנה כשמדובר במקורבים

שר הפנים אריה דרעי לא רק נמנע מאיוש משרות בכירות רבות, הוא גם מראה כיצד שיקוליו משתנים כשמדובר במקורבים. כך, למשל, תפקיד מנהל מינהל השלטון המקומי - שמקשר בין הרשויות המקומיות למשרד, אחראי לתקציביהן - אינו מאויש כשנה. מדובר בציר מקשר חשוב. אם הוא אינו מתפקד, ראשי ערים מתקשים לקבל תשובות לבקשות שלהם וכשהן מתקבלות, הן מתקבלות לאחר זמן רב.

דרעי. מתערב בשלטון המקומי צילום: דוברות הכנסת

בעלון מידע מ־2016 שסוקר את מינהל השלטון המקומי מוסבר כי המינהל פועל "לקידום תוכניות לפיתוח כלכלי ברשויות המקומיות ולהגדלת התקציב". גם כיסאו של הממונה על מחוז דרום, שהוא בעצם שר הפנים של מחוז שבו שוכנות רשויות חלשות שזקוקות לסיוע כמו הרשויות הבדואיות, אופקים ודימונה, אינו מאויש זה שנתיים. לפי המשרד, "במרץ החלה לפעול ועדת איתור שלאחרונה סיימה עבודתה". גם למחוז מרכז אין ממונה מזה שמונה חודשים.

מנגד, ל"כלכליסט" נודע כי את תפקידו של סמנכ"ל משאבי אנוש, שהתפנה ביולי, אייש דרעי בתוך חודשיים. הזוכה במשרה היה מוני מעתוק, בן דודו של עו"ד משה ארבל, ראש המטה של דרעי. מעתוק גם שימש כממלא מקום לפני ותוך כדי הליך המכרז, חרף המלצת מבקר המדינה להימנע ממילוי מקום, זאת במטרה למנוע מצב שבו ממלא מקום מקבל עדיפות על פני מועמדים אחרים במכרז. המשרה שמעתוק פינה במשרד הפנים, האחראי להון האנושי ברשויות המקומיות, טרם אוישה גם כן. ממשרד הפנים נמסר כי "בשל תפקידו הקודם, מינויו של מעתוק לסמנכ"ל משאבי אנוש טבעי".

אמיתי גזית

זמני זה הקבוע החדש

שר הרווחה חיים כץ מכיר היטב את ממלא מקום מנכ"ל ביטוח לאומי רמי גראור מימיהם המשותפים בתעשייה האווירית, שבה כיהן גראור כמנהל חטיבת משאבי אנוש במפעל בדק. רשות החברות הממשלתיות בדקה בעבר אם גראור פעל לחזק את מעמדו של כץ כיו"ר ועד העובדים על ידי שדרוג מעמדם של עובדי הייצור בעלות של מיליוני שקלים לחברה (הבדיקה הסתיימה ללא מסקנות נגד גראור). כמו כן, ב־2013 מנעה הרשות ניסיון לקדם אותו לתפקיד סמנכ"ל משאבי אנוש בתעשייה האווירית, משום שלטענת הרשות הוא העניק לבן הזוג של בתו מענק שימור של 20 אלף שקל.

חיים כץ. בשביל מה יש חברים? צילום: אלכס קולומויסקי

לאחר כניסתו למשרד העבודה והרווחה גייס כץ את גראור לתפקיד סמנכ"ל משאבי אנוש בביטוח לאומי, כשזה גבר על עשרה מועמדים אחרים.

שלושה חודשים לאחר תחילת עבודתו מינה כץ את גראור לממלא מקום המנכ"ל ועורר סערה בקרב ההנהלה הוותיקה במשרד. כץ הציב את הנהלת המוסד במצב דומה לזה שבפניו הציב את ההנהלה הבכירה של משרד הרווחה עם כניסתו לתפקיד, אז ביטל הארכת קדנציות של בכירים במשרד, הביא בין היתר לפרישתו של סמנכ"ל משאבי האנוש ומינה את אנשי אמונו לתפקידי מפתח.

לתפקיד סמנכ"ל לוגיסטיקה בביטוח לאומי מנסה כץ למנות אדם נוסף מהתעשייה האווירית: באחרונה בחרה ועדת איתור בראשות ממלא מקום המנכ"ל גראור, בריכאד חיר אלדין, לשעבר ראש מועצת חורפיש, פעיל ליכוד בולט ודירקטור מכהן באלתא, חברה־בת של התעשייה האווירית. בעבר נפסל אלדין על ידי הוועדה לבחינת מינויים בחברות הממשלתיות לאותו התפקיד - סמנכ"ל לוגיסטיקה באלתא - בטענה כי הוא בעל זיקה פוליטית ובהיעדר כישורים מיוחדים שגוברים על הזיקה הזאת. כעת גבר אלדין על יותר מ־20 מועמדים.

כמו כן, לאחרונה מתעקש כץ על מינוי מנכ"ל קק"ל לשעבר מאיר שפיגלר למנכ"ל ביטוח לאומי, חרף העובדה שהמינוי מתעכב בוועדת גילאור למינויים בכירים משום שהוועדה בוחנת את טיוטת דו"ח המבקר על פעילותו כמנכ"ל קק"ל.

מיקי פלד

דרושים: פקידים למשטרת המחשבות

אצל שר החינוך השקפת העולם קובעת. למל"ג אין מנכ"ל כי בנט רוצה מישהו מטעמו ויו"ר הות"ת מתנגדת. ואילו במינהל חברה ונוער, הבייבי של בנט, מחכים לאדם שיתפקד כאיש השטח של שר החינוך.

נפתלי בנט. מתאים לו צילום: עמית שעל

לשר החינוך נפתלי בנט נוח כשמשרות בכירות אינן מאוישות, משום שזה מאפשר לו להשפיע בצורה משמעותית יותר על תחומי הפעילות שבאחריות אותן משרות וכך להזריק למערכת קצת יותר מתפיסת עולמו.

זה המצב בכל הנוגע למנכ"ל הגוף שמפקח על המערכת האקדמית בישראל - המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג). מנכ"ל המל"ג גדי פרנק עזב לפני חודשיים, אך טרם מונה לו מחליף, ולא ברור מתי זה יקרה, אף שעובדת עזיבתו ידועה זה שמונה חודשים. ל"כלכליסט" נודע כי הסיבה העיקרית לעיכוב במינוי היא מחלוקת בין בנט, שמכהן גם כיו"ר המל"ג, לבין יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב במל"ג פרופ' יפה זילברשץ.

זילברשץ ביקשה למנות לתפקיד אדם בעל ניסיון בעבודת הממשלה ובעל ניסיון כלכלי. לפי גורמים המקורבים לנושא, בנט ביקש למנות גורם אחר, מטעמו. במ"לג מכחישים טענה זו. ועדת האיתור טרם הכריעה בנושא, ועל הפרק עומדת האפשרות לפתוח את המכרז לתפקיד מחדש, מה שיוביל לעיכוב נוסף. מהמל"ג נמסר: "ועדת האיתור טרם סיימה את עבודתה. הוועדה עצמאית וההחלטה תתקבל לפי שיקולים ענייניים".

זה המצב גם בנוגע למדען הראשי, שאחראי לקשר בין עולם המחקר למערכת החינוך וגיבוש מדיניות לימודים שמבוססת על מחקר איכותי. בינואר 2016 הודיע המשרד על פרישתו מרצון של פרופ' עמי וולנסקי מהתפקיד. וולנסקי ראה זאת כפיטורים על רקע חילוקי דעות עם בנט, שהתנגד ליוזמה של וולנסקי ליצור מדד גזענות בבתי הספר שיסייע במיגור התופעה. במשרד טוענים שמאז פרישתו לפני תשעה חודשים הם מתקשים במציאת מחליף.

אדם אחר שבנט כבר מצא הוא אל"מ (במיל') ארז וינר, שמועמד לתפקיד מנהל מינהל חברה ונוער - אחת המשרות הבכירות במשרד, שבאחריותה תקצוב תחום יקר ללבו של בנט: המסגרות הלא פורמליות. בנט אמר בעבר כי "שקל עודף שמושקע בחינוך הלא פורמלי היום מחזיר יותר משקל שמושקע בחינוך הפורמלי". לטענת המשרד, המכרז לתפקיד הוא באחריות הנציבות ואין לשר נגיעה אליו, אולם מקורבים לנושא טוענים כי שמו של וינר, אחת הדמויות הבולטות בפרשת הרפז, שמסר לבנט מידע רגיש במבצע צוק איתן תוך עקיפת הרמטכ"ל, עדיין על השולחן.

ספי קרופסקי

משחק סכום האפס של יואב גלנט: מקורבים או שיתוק

לחברת הדיור הציבורי עמידר, שבבעלותה 40 אלף דירות ותפקודה משפיע ישירות על רווחתם של כ־200 אלף מהשכבות החלשות בחברה, אין יו"ר מאז שיצחק לקס סיים את כהונתו ביולי האחרון. עד היום לא מונה לו מחליף ועמו פרשו דירקטורים נוספים. וכך, מתוך 12 מקומות בדירקטוריון רק שישה - המספר המינימלי הנדרש לקיום ישיבות - מאוישים. הסיבה לעיכוב היא התכתשויות בין שר הבינוי והשיכון יואב גלנט לשר האוצר משה כחלון, שצריכים להגיע להסכמות בנוגע לזהות היו"ר. כחלון טרפד לגלנט את מינוי המועמד שלו איתמר ברטוב ומאז אין התקדמות בנושא.

יואב גלנט. חברים מהצבא צילום: נמרוד גליקמן

ייתכן גם שעד שתושג התקדמות יעבור זמן רב. ניתן ללמוד זאת מהליך מינויו של חיים אביטן למנהלה הראשון של הרשות להתחדשות עירונית, שנמשך יותר משנה. גלנט מינה את אביטן לתפקיד לאחר שכחלון הסיר את התנגדותו וחרף התנגדות היועמ"ש אביחי מנדלבליט, שכתב לממשלה כי "מועמדות זו מעוררת קושי משפטי". מנדלבליט התייחס לחקירות פליליות שנפתחו נגד אביטן ב־2005–2013 והסתיימו ללא הגשת כתב אישום. אלה התמקדו בממשקי העבודה של אביטן בכהונתו כראש עיריית חדרה. נוסף על כך, מנדלבליט הצביע על הזיקה הפוליטית של אביטן לליכוד, שמטעמה שימש בתפקיד.

דוגמה מובהקת נוספת לניסיון עיקש למנות מקורב למשרה בכירה במשרד ניתן למצוא בסיפור הקמתו של מינהל מרקם ותיק אוכלוסיות. אל"מ (במיל') יוסי חדד פיקד על יחידת הגששים של פיקוד הדרום בתקופה שבה כיהן שר גלנט כראש הפיקוד. לאחר כניסתו של גלנט למשרד בינואר 2016 הוא מינה את חדד לעמוד בראש אגף חדש לטיפול במיעוטים, לפי נוהל שמאפשר לגייס פורשי צבא ללא מכרז. חמישה חודשים לאחר מכן פרסמה נציבות שירות המדינה מכרז לתפקיד חדש ובכיר יותר: מנהל מינהל מרקם ותיק.

חדד היה מנוע מלגשת למכרז משום שלא צבר את הניסיון הנדרש. 32 מועמדים אחרים ניגשו, אבל איש מהם לא נמצא מתאים. גלנט החליט למנות את חדד כממלא מקום. לפני ארבעה חודשים פורסם מכרז חדש שבניגוד לנהלים הוגבל לעובדי מדינה. נוסף על כך, משך הזמן להגשת מועמדות היה שבוע. לפי גורמים במשרד, חדד הוא אחד מבין ארבעה מועמדים שנמצאו מתאימים במכרז, שפורסם בסמיכות למועד שבו צבר את 18 חודשי הניסיון הנדרשים. בחודש שעבר נחשפו ב"כלכליסט" תכתובות דוא"ל שבהן דנו בכירים במשרד עם חדד על סמכויות התפקיד שטרם נבחר אליו.

כל ההתרחשות הזאת נעשית על רקע תלונות של עובדים הכפופים לחדד שנפרסו במכתב אשר נשלח למנהל אגף חקירות בנציבות שירות המדינה. שם נכתב: "חדד מפעיל נגדנו אמצעי לחץ וכוח בלתי סבירים תוך שימוש חוזר באיומים גלויים וסמויים".

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר: "התלונה נבדקה באופן יסודי. בנוגע להליך המכרזי בחודש הבא תכונס ועדת האיתור ואנו בטוחים שיימצא המועמד המתאים". בכל הנוגע לעמידה נמסר כי "המשרד מבצע את כל המינויים בהתאם לכללים הנדרשים". מנציבות שירות המדינה נמסר: "אגף החקירות אינו נוהג למסור פרטים על תלונות שמתקבלות או על חקירות שמתנהלות בו. באשר למכרז שנכשל, לא מדובר בפסילה של 32 מועמדים. ועדת הבוחנים לא מצאה שום מועמד כשיר לתפקיד".

נמרוד בוסו ואמיתי גזית

בית החולים וולפסון משלם את מחיר כיפופי הידיים

חצי שנה הוא הזמן הנדרש למשרד הבריאות כדי להוציא לפועל מכרז פשוט לכאורה לתפקיד מנכ"ל בית החולים הממשלתי וולפסון בחולון. הסיבה לסחבת המיותרת היא מאבק בין בכירי המשרד, שלכל אחד מהם מועמד מועדף משלו.

יעקב ליצמן. בוולפסון מחכים צילום: אלכס קולומויסקי

נוסף על כך, בג"ץ הקפיא את המכרז לזמן מה בעקבות עתירתה של מנהלת קרן המחקרים בבית החולים, איריס לוונשטיין־לוי שביקשה להתמודד על התפקיד אף שאינה רופאה, ולבסוף דחה את העתירה.

כעת מסתמן כי אחד מהבכירים החליט לסגת מתמיכתו באחד המועמדים, מה שמכשיר את הקרקע לכינוס הוועדה שתבחר את הזוכה מבין הניגשים למכרז. אם לא יהיו הפתעות, הוועדה תתכנס ב־14 בדצמבר, אולם בעבר כבר בוטלו שני כינוסים שלה.

אם הפעם הכל ילך כשורה, ייתכן שהסוף של סאגת המינוי שנמשכת כבר שנה תסתיים.

ספי קרופסקי

הריב של ישראל כץ עם שר האוצר והשנאה המשותפת ליוגב

רכבת ישראל צומחת בקצב של 10% בשנה. פתיחת קווים חדשים, פרויקט חשמול המסילות ורכש הציוד במיליארדי שקלים אמורים להעלות את מספר הנוסעים בשנה מ־55 מיליון כיום ל־70 מיליון עד סוף העשור הנוכחי. אלא שהרכבת מתנהלת ללא יו"ר כבר יותר משנה, מה שמטיל צל כבר על כל התוכניות שלה.

כחלון וכץ. יריבים אך יש מה שמאחד צילומים: אלכס קולומויסקי

הסיבה לכך היא ששר התחבורה ישראל כץ ושר האוצר משה כחלון היו עסוקים בהתקוטטויות מבוססות אגו. כץ כעס על כחלון על שהתערב במינוי למשרה בחברה שנמצאת תחת אחריותו. כחלון התערב בתור השר הממונה על רשות החברות הממשלתיות.

אך שני השרים מצאו נקודת הסכמה אחת: הם לא רוצים למנות יו"ר מקרב נבחרת הדירקטורים - היוזמה של מנהל רשות החברות הממשלתיות הקודם אורי יוגב, שאת שמו כחלון לא מוכן לשמוע אפילו לא בצחוק.

ליאור גוטמן