פרשת בזק
התכתבויות הווטסאפ, מסמך התעריפים וטובת ההנאה שנחקרה – גילויים חדשים מחקירת בזק
על פי החשד, מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, והעוזרת שלו התכתבו בווטסאפ עם בכירי בזק על האינטרסים של החברה. פילבר העביר לבזק מסמך שימוע על תעריפים טרם פרסומו. הוא גם התנגד לקיום שימוע על ביטול ההפרדה התאגידית למרות עמדת המחלקה המשפטית ועוד
"ההתכתבויות בין פילבר לבכירים בבזק, למשל באמצעות הווטסאפ, היו בוטות. חוקרי רשות ני"ע נחשפו למלל ולתכנים משמעותיים שנגעו לקידום ההפרדה המבנית שהטיבה על פי החשד עם כיסה של בזק וכן על נושא של שימוע על תעריפים". כך אמר ל"כלכליסט" מקורב לחקירת פרשת בזק, בעקבות המלצת רשות ני"ע מהשבוע להעמיד לדין את מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, על ביצוע עבירות מרמה והפרת אמונים.
- השילוב הקטלני של בזק: בעלים ממונף, מנכ"לית רופסת ומינוי פוליטי עלוב
- נציבות שירות המדינה השעתה את פילבר לשלושה חודשים
- שאלות ותשובות: כל מה שצריך לדעת על פרשת בזק
הרשות המליצה להעמיד לדין את פילבר על ביצוע פעילות "מרמתית, מכוונת ומתמשכת" כדי לקדם את האינטרסים העסקיים של בזק במשרד התקשורת. "פעילות זו", טענה רשות ני"ע בהודעה שפרסמה, "כללה, בין היתר, העברה שיטתית של מסמכים מסווגים, ניירות עמדה פנימיים, תכתובת ומסמכים מדיונים בין-משרדיים, לרבות כאלה אשר טרם נדונו בפורומים המוסמכים. במסגרת זו נהגו גורמים בחברת בזק לעבור על המסמכים המודלפים, לתת את הערותיהם עליהם, לנסחם ולעתים אף לכתוב אותם בכללותם והכל בהתאם לצרכיהם האסטרטגיים, הטקטיים והעסקיים".
החשד המרכזי נגד פילבר: קידום האינטרסים של בזק
על פי החשד של רשות ני"ע נגד פילבר, הוא קידם בתוך משרד התקשורת אינטרס עסקי של בזק ושל שאול אלוביץ' על חשבון האינטרס הציבורי. מדובר בקידום ההפרדה המבנית בין חברות הקבוצה, שהייתה שווה לבזק על הנייר חסכון בתשלומי מס של מאות מילוני שקלים, ולאלוביץ' באופן ישיר עוד עשרות מיליוני שקלים שיקבל מקופת החברה.
שלמה פילבר צילום: אוראל כהן
על פי ראיות שאספה הרשות פילבר, והעוזרת הבכירה למנכ"ל, עדי קהאן, עשו שימוש בתיבות הדואר האלקטרוני הפרטיות שלהם (הוט מייל וג'מייל), וגם בהתכתבויות ווטסאפ, כדי להעביר מסמכים פנימיים וחסויים של המשרד לגורמים בבזק, ובהם המנכ"לית סטלה הנדלר וגורמים מקצועיים נוספים. המסמכים שנשלחו לבזק, ועל פי הראיות שאספה הרשות הושבו עם הערות ותיקונים מטעם החברה אשר קיבלו ביטוי בנוסח הסופי שלהם, נשלחו על פי החשד מתיבות מייל פרטיות ולא מהמייל הרשמי של משרד התקשורת כדי להסוות את הפעילות האסורה לכאורה.
בין המסמכים שהועברו לבזק מלבד טיוטות של המכתב בנושא ביטול ההפרדה המבנית בבזק, נמצאים גם מסמכים נוספים כגון מכתב השימוע בנושא תעריפי הקש"ג - תשלום על שימוש ברשת אחרת.
במכתב קידום ההפרדה המבנית, ובניגוד לעמדת המחלקה המשפטית של משרד התקשורת, פילבר לא ציין כי ההפרדה התאגידית (שלב מוקדם להפרדה המבנית) כפופה לשימוע. זאת על פי ראיות שנאספו למרות דרישה מפורשת של המחלקה המשפטית של המשרד בנושא. פילבר נחקר ברשות ני"ע על הנסיבות שעמדו מאחורי החלטתו שלא לקיים לשימוע. נציין כי עמדתו בנושא שונתה לאחר שליחת המכתב, בעקבות הערות שקיבל ממחלקת הייעוץ המשפטי, ובזק אף דיווחה לבורסה על נושא זה.
שאול אלוביץ' (ארכיון) צילום: אוראל כהן
הנחה על תיקון טלפון
פילבר דוחה את החשדות נגדו לפיהן פעל לקידום האינטרסים של בזק בניגוד לדין. "מדובר בחקירה יוצאת דופן וחריגה בכל קנה מידה", כתב פילבר לאחרונה לנציבות שירות המדינה, במכתב שפורסם ב"כלכליסט", במסגרת התייחסותו לחשדות נגדו. "לראשונה נבחן שיקול הדעת המקצועי של מנכ"ל משרד ממשלתי, במראה של הדין הפלילי, וזאת על אף שאיננו חשוד בכך שעמד בניגוד עניינים", טען פילבר שהתייחס לכך שהרשות לא מצא ראיות שקיבל טובת הנאה מבזק או בעל השליטה בה, שאול אלוביץ', כדי לקדם את האינטרסים של בזק.
על פי מקורב לחקירה הרשות, עלה בה חשד לטובות הנאה שקיבל פילבר אך היא הייתה שולית למדי. החוקרים גילו הנחה שהוא קיבל על תיקון טלפון נייד מסוג נוקיה שמייבאת יורוקום שבשליטת אלוביץ'. באחד מהדיונים בבית המשפט על הארכת התנאים המגבילים שהוטלו על פילבר, נציג הרשות הציג את הנושא בדו"ח סודי לעיני השופטת, רונית פוזננסקי-כץ. "לא נפלתי מהכיסא", היא אמרה בתגובה. נציין כי ככל היודע חוקרי הרשות לא מצאו ראיות לטובת הנאה אחרת שקיבל פילבר מאלוביץ' או מבזק.
סטלה הנדלר, מנכ"לית בזק צילום: ינאי יחיאל
"באופן חסר תקדים", טענו סנגוריו של פילבר, עוה"ד דרור ארד-אילון ויובל נחמני במכתב לנציבות, "המשיכה החקירה להתנהל על אף שהוכח במהלכה שהוא אינו חשוד בכך שקיבל או ציפה לקבל טובת הנאה או ששקל אינטרס אישי בגדר החלטותיו. זוהי חקירה המבקשת להוכיח כי שיקול דעתם בלבד של חוקרי הרשות בשאלה כיצד יש לנהל את משרד התקשורת יכולה להחליף את זה של המנכ"ל".
"בתמצית", נכתב, "החקירה מתמקדת בניסוח מסמכים וביתר פירוט בשאלות מדוע הניסוח הסופי אינו זהה לטיוטה כזו או אחרת. לצנינים הדבר בעיני החוקרים כי במקרים ספורים, כאשר ניסוח המכתב היה חלק מאותה 'אסדרה בהסכמה', נערך דיאלוג ובגדרו נשמעה גם עמדת בזק. לחדשות אין שחר עובדתי. הן ביטוי מובהק של העדפת הצורה על התוכן".
פילבר התייחס באותו מכתב גם לטענת הרשות שהדליף מסמכים חסויים לבכירים בזק. "מנהלים כללים של משרדים, גם של משרד התקשורת, ניהלו תמיד שיג ושיח עם המפוקחים בכתב ובעל פה, בפורמים רחבים ומצומצמים, והיו לא רק זכאים אלא חייבים לשקול עמדות. העובדה כי במקרה מסוים העמדה הזאת בוטאה בדוא"ל, או במסרון, מחשבון או ממספר כזה או אחר, היא טפלה ואין בה דבר. המנכ"ל קיים דיאלוג עם כל גופי התקשורת".
"השאלה האמיתית היא האם ההחלטות שנתקבלו בסופו של דבר נעשו מתוך חתירה מלאה להגשמת תפקידו כמנכ"ל", סיכם פילבר במכתב. "משאלה עקרונית זו החקירה 'ברחה'. בחינה מהותית של ההחלטות שקיבל המנכ"ל תלמד שכולן נעשו על מנת ליישם בצורה טובה ביותר ויעילה ביותר את מדיניות הממשלה".
