שיטת התכנון פשטה רגל
מערכת התכנון והבנייה הקיימת מחייבת את יזמי הנדל"ן לעבור מסלול ייסורים. המאכערים מנצלים את הפרצות ומפעילים לחצים מצד בעלי אינטרסים. "כלכליסט" חושף את העיוותים בשיטה ואת השחיתות שמייצרת הבירוקרטיה הסבוכה. כך נולדה מדינת הולילנד
08:1813.05.10
בצל פרשת הולילנד והסתעפויותיה,
שהציגה את הבעיות בשיטת התכנון והבנייה הקיימת במלוא כיעורן, הגיעה השבוע לכנסת רפורמת התכנון של נתניהו לדיונים המכריעים. יוזמי הרפורמה, ובראשם ראש הממשלה, מבטיחים שהיא תנקה את השיטה הקיימת מהשחיתות, מהסרבול ומהסחבת. מתנגדיה טוענים שהיא רק תעצים את השחיתות שפשתה בשיטה ממילא ואת המוניטין המפוקפק שדבק בה.
בשבועות האחרונים צללו כתבי "כלכליסט" לנבכי הרפורמה המוצעת, ביקרו בערים שונות בישראל, בחנו את עבודות ועדות התכנון המקומיות ושמעו את עמדותיהם של מומחים שונים על ההצעה של נתניהו. ממצאי הבדיקה עגומים: השיטה הנוכחית משאירה פתח גדול מדי להשתלטותם של מאכערים מקצועיים על תהליכי רישוי הבנייה ותכנון פרויקטי נדל"ן, ופוליטיקאים בעמדות כוח עושים בוועדות כבשלהם. הרפורמה המוצעת תפשט אמנם את המנגנונים, אבל לא תיתן מענה לבעיות היסוד של השיטה. לשם כך דרושה רפורמה אחרת. שקופה יותר, כזו שנותנת פחות כוח לפוליטיקאים ויותר לאנשי המקצוע, כזו שמבטיחה תכנון נבון לטווח ארוך שמביא בחשבון שיקולים רחבים.
