ועדות התחמון המקומיות

ירושלים - רמי לוי כיהן כחבר ועדת התכנון. בקרוב היא תדון בעתיד הקרקע שלו בהולילנד

לפני כשנה חשף "כלכליסט" כי שני חברים בוועדה המקומית לתכנון ובנייה בירושלים משמשים כדירקטורים בחברת דניה־סיבוס שבנתה בעיר. אלא שמתברר כי בכך לא תם הפוטנציאל לניגודי עניינים בעיריית ירושלים. בין חברי מועצת העיר מופיע שם מוכר: רמי לוי, בעל רשת המרכולים רמי לוי שיווק השקמה. לוי, מתברר, הוא חבר סיעת ירושלים תצליח של ראש העירייה ניר ברקת; נוסף על תפקידו כחבר מועצה, הוא כיהן עד הקדנציה האחרונה גם בוועדת המשנה לתכנון ובנייה.

אלא שאת האחריות הציבורית שמוטלת עליו במסגרת התפקידים הללו הותיר לוי מחוץ לעסקיו הפרטיים: בכניסה לאחת החנויות שלו, מתחת לקניון אחים ישראל שבשכונת תלפיות, נבנתה לאחרונה גדר אבן ומעליה סוכך - ללא רישיון לתוספת בנייה ותוך פלישה לשטח הכביש. במתחם שנוצר מציבה החנות סחורה. במרכול אחר, שנמצא מתחת לקניון רב חן (שוב בתלפיות), הפך לוי את החניה לחלק מהחנות.

רמי לוי צילום: יואב גלאי

זה לא המקרה היחיד שבו שני הכובעים של רמי לוי, העסקי והפוליטי, מעוררים אי־נוחות: בפברואר רכש לוי עם שותפים 10 דונמים בצמוד למתחם הולילנד. לעת עתה הוקפאה הבנייה באזור, אך כשהפרשה תתפוגג יידרשו הקולגות של לוי בוועדת התכנון והבנייה להכריע בנוגע לעתיד המתחם.

מעיריית ירושלים נמסר: "העירייה נוהגת בכל בעלי העסקים בעיר באופן שווה. בעקבות השימוש בחניה צמודה לעסק כשטח מכירה ניתנה התראה בגין עיסוק ללא רישיון; בימים הקרובים יוחלט אם להגיש כתב אישום בגין ניהול עסק ללא רישיון או להוציא צו סגירה מינהלי, בכפוף לשימוע שייערך לבעל העסק. נושא תוספת הבנייה ללא היתר מצוי בבדיקת העירייה".

רמי לוי מסר בתגובה: "אין לי שום חריגות בנייה. הנושא עם החניון סודר".

כתבות נוספות בנושא:

• שיטת התכנון פשטה רגל - לחץ כאן
• "המיקום הנמוך בדירוג העולמי הוא דגל אדום לישראל" - לחץ כאן
• אנשי המקצוע: כך לא בונים רפורמה - לחץ כאן
  

באר שבע - משה ינאי קנה מהעירייה קרקע בהליך תמוה ובמחיר שנוי במחלוקת. עכשיו הוא התמנה לחבר בוועדה שדנה בבנייה במקום

לבירת הנגב יש פרשיית נדל"ן נאה: סיפורו של קולנוע אורות המיתולוגי בשכונה ג' בעיר, שעתיד להיהפך למגדל מגורים ומרכז מסחרי. היזם: משה ינאי, חבר מועצת העיר והוועדה המקומית.

משה ינאי צילום: חיים הורנשטיין

אורות הוקם ב־1963 ובמשך שנים שימש מוקד תרבותי. המבנה, שגגו עוצב כקפלי בטון הגולשים לקרקע, היה לאייקון מקומי. אבל בדצמבר 1989 התחרות עם הקולנועים בקניון חנקה אותו, והוא נסגר.

מאז עמד השטח בשיממונו. הכוונה היתה לבנות במקום בניין מגורים של 13 קומות ומרכז מסחרי תחתיו, אולם התוכניות טרם אושרו. בינתיים צד המתחם את עינו של משה ינאי, בעל חברה שסיפקה ציוד משרדי לעירייה, וב־1995 חכר ינאי את הזכויות בנכס. תוקף החכירה היה אמור להסתיים ב־2006. אלא שב־1999 ביקש ינאי להאריך את החכירה ב־49 שנים נוספות. כשהעירייה התנגדה פנה ינאי לבית המשפט לעניינים מינהליים. בית המשפט המליץ לצדדים ללכת לפשרה.

חברי המועצה נטו לקבל את ההמלצה, אבל פקודת העיריות חייבה להעמיד את השטח למכרז. את המוצא סיפק היועץ המשפטי לעירייה, עו"ד אלישע פלג, שמצא בפקודת העיריות סעיף שמתיר לפטור עסק ממכרז אם בעליו מחזיק בו יותר מעשר שנים. חברי המועצה קיבלו את דעתו ופטרו את ינאי ממכרז.

ההחלטה הזו בעייתית: ראשית, מאז שינאי חכר את הנכס עברו רק שבע שנים, אבל חברי המועצה החליטו שהתאריך הקובע הוא סוף החכירה, ב־2006. שנית, בפטור ממכרז צריך לדון בנפרד. זה לא קרה. שלישית, ההליך טעון אישור של שר הפנים. גם זה לא קרה. אבל לחברי הוועדה זה לא הפריע לפתוח במו"מ עם ינאי.

במגעים הללו קרו שלושה דברים מוזרים. קודם כל, במקום לדבר על חכירה, הצדדים החלו לשאת ולתת על מכירת השטח. שנית, בין הצדדים התגלע פער עצום: שמאי העירייה העריך את הנכס ב־1.72 מיליון דולר, שמתוכם הפחית לינאי 250 אלף דולר "בשל השקעותיו" - כלומר, בשורה התחתונה, 1.4 מיליון דולר. השמאי של ינאי דיבר על 97 אלף דולר, רק 7% מהערכת העירייה. לבסוף, כשהצדדים פנו לשמאי בורר, הפער נסגר לטובת ינאי: הבורר קבע ששווי הנכס הוא 400 אלף דולר בלבד.

חבר המועצה בני קרוצ'י התפוצץ: אם מתכוונים לשנות את התב"ע כך שייבנה שם בניין, "השמאות צריכה להיעשות לפי מה שעומד להיות שם", אמר בישיבת המועצה בספטמבר. "400 אלף דולר למגדל ומרכז מסחרי? זה לא כסף. עם כל הכבוד להמלצת השופטת, אני מציע שנמשיך בדיון המשפטי, ולא נזרוק את זה לפח". שני חברי מועצה נוספים הצטרפו לדעתו. זה לא עזר: המועצה אישרה את העסקה והשטח נמכר לינאי.

ב־2008 התמנה ינאי לחבר מועצת העיר וחבר בוועדה המקומית. באחרונה הגיע נושא שינוי התב"ע לוועדה המקומית, וזו המליצה לוועדה המחוזית לקבל את הבקשה לשינוי התב"ע.

קולנוע אורות בבאר שבע צילום: הרצל יוסף

"הערכת שמאי העירייה היתה מוגזמת", אומר ינאי בשיחה עם "כלכליסט". "עם כל האגרות וההיטלים ששילמתי, שני הדונמים עלו כמעט 2 מיליון דולר. אני לא מכיר מקום בבאר שבע שזה השווי שלו. מה שיצא מזה הוא כבר לא רווח אלא הפסד".

מעיריית באר שבע נמסר: "בית המשפט הוא שהציע לצדדים להגיע להסכמה על מכירת זכויות העירייה במגרש. לעניין שינוי התב"ע, מהנדס העיר המליץ לוועדה המקומית לקבל את הבקשה לשינוי, וזו קיבלה את דעתו, והמליצה לוועדה המחוזית לאשר את הבקשה".

סוף סיפור? כמעט, אבל עדיין לא: בעקבות פניית "כלכליסט" הוחלט בעירייה לעכב את העברת התוכנית לוועדה המחוזית, ולבדוק אותה שוב.

בת־ים - הולילנד על הגלים: כך אישרה הוועדה המקומית תוספת של 105% לתב"ע, והכשירה ארבעה מגדלים של 42 קומות, ממש על החוף 

עיריית בת ים היא עירייה שנמצאת היום תחת חקירה: בדצמבר האחרון פשטה היחידה למניעת פשיעה כלכלית במשטרה על ביתו של ראש העירייה שלומי לחיאני, ועצרה אותו, את אחיו אבי - בעליה של חברת נדל"ן העוסק בתיווך נכסים - ושורה של בכירים בעירייה.

החשד הוא שהחברה של אבי לחיאני רכשה נכסים, ואלו הושבחו בחסות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה - שבראשה עמד שלומי לחיאני. בין היתר, חושדת המשטרה כי ועדות התכנון אישרו לרוכשי הנכסים לחלק ולפצל דירות, או לשנות את ייעודם של נכסים, באופן שהעלה את ערכם. המשטרה מאמינה ששלומי לחיאני, החשוד בקבלת דבר במרמה, ניצל את השיטה על מנת לצמצם את חובותיו מ־35 ל־9 מיליון שקל בתוך שש שנים. שלומי לחיאני הכחיש את הדברים, ואחיו אבי הצהיר כי לא הפעיל קשרים בוועדה וכי העסקאות שנחתמו בוצעו על ידי שותפו לעסקים.

שלמה לחיאני צילום: סבסטיאן שיינר

בפברואר עצרה המשטרה גם את אורי בוסקילה, סגנו של לחיאני וממלא מקומו כיו"ר הוועדה המקומית. בוסקילה נחשד שהיה שותף סמוי בתחנת מוניות בבת ים ועזר לה לזכות ברישיון עסק מתוקף היותו ממלא מקום ראש העירייה.

החשדות נגד לחיאני ובוסקילה העלו סימני שאלה לגבי החלטות אחרות של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, ובמיוחד בנוגע למה שמכונה "ההולילנד של בת ים" - פרויקט ענק של ארבעה רבי קומות מפלצתיים, המוקמים כעת בשכונת גן העיר שעל החוף.

בתוכנית המתאר המקורית של השכונה נקבע כי במקום ייבנו עשרה מבנים, בני 26 קומות. הקרקע שהוקצתה לתוכנית שייכת בחלקה לעירייה, ובחלקה האחר למינהל מקרקעי ישראל. בדצמבר 2005 ערכה העירייה מכרז למכירת אחד המגרשים שבבעלותה, שעליו ניתן היה לבנות 84 יחידות דיור. שמאי מטעם העירייה העריך אז את המגרש ב־8.3 מיליון שקל.

למכרז הוכנס סעיף יוצא דופן, שלפיו על הזוכה בשטח לפנות בעל קיוסק בחוף הים, שבנה שם באופן לא חוקי. אולי בשל הסעיף הזה ניגש למכרז רק יזם אחד: חברת אבני השוהם בבעלות משה אהרוני הגישה הצעה זהה לאומדן של העירייה לגבי שווי השטח, וזכתה במכרז. עבור פינוי הקיוסק התחייבה העירייה להפחית לאבני השוהם 500 אלף דולר, אף שפינוי קודם באזור הוערך ב־250 אלף דולר.

זמן לא רב אחר כך, בתחילת 2006, החליטה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה להגדיל את התב"ע כך שניתן יהיה לבנות על השטח בניין של 98 יחידות דיור. ב־2008 שבה הוועדה ושינתה את התב"ע, כך שמספר יחידות הדיור המותרות זינק ל־172. ובאחוזים: זינוק של 105%. במקביל זינק מספר הקומות מ־26 ל־42. באותו אופן שונו גם אחוזי הבנייה של שלושה בניינים נוספים. התוכנית זכתה לאישור של הוועדה המקומית, ובמרץ האחרון גם לאישורה של הוועדה המחוזית. בהמשך, אבני שוהם עשתה עסקת קומבינציה עם חברת נווה גד (מקבוצת נכסים ובנין של אי.די.בי, בבעלות נוחי דנקנר), שבונה היום על השטח את מגדל נווה.

אלי יריב, חבר האופוזיציה בעיר שהתנגד להגדלת התב"ע, טוען כי במהלך זה של הגדלת אחוזי הבנייה בשטח לאחר מכירת הקרקע, הפסידה העירייה עשרות מיליוני שקלים שהיו יכולים להיכנס לקופתה. עוד הוא טוען כי לא הובאו בחשבון ההשפעה של הגדלת אחוזי הבנייה על נפח התנועה וההשפעה על הסביבה. "התנהלות הוועדה לתכנון ובנייה, וקבלת ההחלטות בה, היא חובבנית והזויה", הוא אומר. "כרישי הנדל"ן בבת ים עושים בוועדה כבתוך שלהם".

מעיריית בת ים נמסר: "מדובר בתוכנית ראויה ציבורית, שתניב לקופה הציבורית רווח שינותב לרווחת תושבי העיר. בעקבותיה יוכלו כ־300 משפחות נוספות לרכוש דירה באזור יוקרתי זה, שייהפך לשכונת הדגל של בת ים. נספחי התנועה של התוכנית הוכנו על ידי מומחים, ואז נבדקו על ידי מומחי הוועדה המחוזית ונמצאו תקינים. באשר לחקירת בכירי העירייה: למיטב ידיעתנו, המשטרה לא מצאה כל פגם בעבודת הוועדה".

ראשל"צ - היזם אימץ את קבוצת הכדורגל של סגן ראש העירייה 

דוד ביטן צילום: קובי קואנקס

הצמיחה שרשמה ראשון לציון מלאה בהזדמנויות לניגודי עניינים - ויותר מחבר אחד בוועדה לתכנון ובנייה בעיר כבר ביקר בחדרי החקירות של יאח"ה. אחד מאלה הוא חבר המועצה שלמה לוי, שהוא גם חבר בוועדת המשנה לתכנון ובנייה, ובעבר עמד בראשה. במשטרה לוי מוכר יותר ככוכב פרשת "דרך שלמה": באפריל 2008 פשטה המשטרה על משרדי העירייה, אספה תיקי בנייה ועצרה כמה מעורבים, בהם לוי. המשטרה בדקה חשדות לשוחד, טובות הנאה וביצוע עבירות של מרמה והפרת אמונים, בתמורה לקידום אינטרסים של קבלנים, יזמים ואנשים פרטיים. לוי הכחיש במרץ את כל החשדות. חומרי החקירה הועברו לפרקליטות, וזו תחליט בקרוב אם להגיש נגד לוי כתב אישום.

סיפור בעייתי אחר הוא זה שמערב בין חברת שפיר הנדסה לבין דוד ביטן, סגן ראש העירייה וחבר בוועדה לתכנון ובנייה. לפני שנתיים קיבלה שפיר היתר לבנות מפעל בטון על שטח שבבעלותה באזור התעשייה שבמערב העיר - אלא שהתוכנית נתקלה בהתנגדות עזה של תושבי שכונת נווה חוף הסמוכה, שעתרו לבית המשפט נגד ההחלטה.

ראש העירייה דב צור מינה את ביטן לגשר בין שפיר לבין התושבים. בהליך הפשרה סוכם שיועץ סביבתי יבדוק את המפעל. אלא שזמן קצר אחר כך התברר ששפיר חתמה על הסכם אימוץ ב־50 אלף שקל עם קבוצת כדורגל הנשים של הפועל ראשל"צ - מועדון שביטן ייסד ועמד בראשו. התושבים הזועמים טענו שביטן לא היה מגשר הוגן; הוא, בתגובה, טען שפרש מראשות הקבוצה עוד לפני שהחל לתווך בין הצדדים, ושלא היתה לו כל נגיעה בהסכם החסות. בפברואר עוכב ביטן לחקירה ביאח"ה בחשד ש"עבר על טוהר המידות", כהגדרת המשטרה.

מעיריית ראשון לציון נמסר: "ראש העירייה דב צור פתח את דיוני ועדות התכנון לציבור הרחב, כדי לשמור על שקיפות ועל האינטרס הציבורי. למיטב ידיעתנו, ראשון לציון היא העיר היחידה בארץ שעשתה כן".

ראשון לציון. צמיחה מהירה צילום: עמית שעל

חיפה - גד זאבי הוא שותף של מנכ"ל העירייה, ומעסיק חבר בוועדה המקומית. ויש לו בקשה

ועדת המשנה לתכנון ובנייה בחיפה עוררה בעבר שלל חשדות לניגוד עניינים. אלו נבדקו אצל מבקר העירייה, אולם באף אחד מהם לא הועלה מעולם כל חשד לפלילים. עם זאת, מעניין לבחון את הפוטנציאל לניגוד עניינים בכמה פרויקטים בולטים שבבעלות איש העסקים גד זאבי, תושב העיר.

בין היתר, זאבי הוא מבעליו של קניון סיטי סנטר שבמושבה הגרמנית. מתברר כי התכנון המקורי היה להקים במקום מלון שיענה על המחסור במלונות בחיפה, ולשלב בו מרכז מסחרי. כדי לעודד את ענף המלונאות המקומי, העירייה אפילו אישרה תוספת של אחוזי בנייה לפרויקט.

קניון סיטי סנטר צילום: דורון גולן

גד זאבי צילום: מיכאל קרמר

בפועל, כאמור, המבנה משמש כקניון, ומוקדש כולו לשימושים מסחריים. איך זה קורה? פשוט מאוד: הוועדה המקומית נתנה ליזמים היתר לשימוש חורג, והיא שבה ומאריכה את ההיתר הזה מדי שלוש שנים. אגב, הליך כזה יהיה בלתי אפשרי עם אישורה של הרפורמה בתכנון ובבנייה שמקדם נתניהו.

מעניין לציין שלזאבי יש כמה שותפים בסיטי סנטר. רצה הגורל ואחד מהם הוא מנכ"ל עיריית חיפה, שמואל גנץ (מייסד חברת אופרייט ליס ומבעליה). נבחר ציבור אחר בעל השפעה בעיריית חיפה הוא ישראל סביון - סגן ראש העירייה, חבר מועצת העיר, חבר בוועדה המקומית לתכנון ובנייה ולשעבר מנכ"ל העירייה. מתברר שהעבודה הציבורית המאומצת אינה מונעת מסביון לכהן גם כמנכ"ל גרנד קניון בחיפה, בבעלות, ניחשתם נכון, גז זאבי ושותפים. אגב, גם בעניין הגרנד קניון ישנן תוכניות הרחבה. מעניין יהיה לראות מה יעלה בגורלן.

זו לא הפעם הראשונה שבה עסקים ופוליטיקה מצטלבים בעיריית חיפה: העסקן המקומי איציק רגב, לשעבר מנהל המרחב של קדימה בחיפה, כיהן בעבר כחבר מועצת העיר - ובמקביל שימש כמנכ"ל חברת הבנייה שרביב, הבונה בעיר את פרויקט מגדלי שרביב. החברה מקדמת גם את "רמת כרמל", פרויקט המשלב מגורים ומלונאות, ומעורר מחלוקת רבה בשל מיקומו בפאתי הגן הלאומי פארק הכרמל. הפרויקט קיבל את אישור הוועדה המקומית ונמצא כרגע בדיונים בוועדה המחוזית.

מעיריית חיפה נמסר: "ניגוד עניינים צריך להיבחן לגופו של עניין. חברי ועדת המשנה לתכנון ובנייה בחיפה השכילו להימנע מליטול חלק במקרים שבהם עלה חשש לניגוד עניינים. "אשר להסבת מלונאות למסחר, מדיניות ראש העירייה המוצהרת והמיושמת היא כי כל שינוי ייעוד מחייב את היזם להעמיד חלופה של חדרי מלון. ועדת המשנה מקפידה על כך".