בצל הולילנד: רפורמת התכנון חוזרת לכנסת

במשרד ראש הממשלה לא ממתינים לתוצאות חקירות הולילנד. הרפורמה בתכנון ובנייה שיזם רה"מ בנימין נתניהו, המכונה רפורמת המרפסות, תעלה מחר (ג') לדיון של ועדת הפנים וועדת הכלכלה בדיון לקראת קריאה שנייה ושלישית.

הרפורמה עברה בקריאה ראשונה עם סיום מושב החורף של הכנסת, ב־17 במרץ, ברוב של 60 ח"כים מול 37. גם השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, שהתנגד לרפורמה, הצביע בעד. עם זאת, באפריל התפוצצה פרשת הולילנד שבעניינה נחשדים חברי הוועדה המקומית בעיריית ירושלים וחברי הוועדה המחוזית בקבלת שוחד. בעקבות פרסום הפרשה הורה נתניהו ב־21 באפריל לשר המשפטים יעקב נאמן לערוך בחינה נוספת של מנגנוני הבקרה ברפורמה. המהלך התפרש כהקפאת הרפורמה, אולם במשרד רה"מ לא מתכוונים לדחות את קידומה.

הבחינה הנוספת אמורה היתה להיעשות במסגרת ועדת השרים לענייני חקיקה, שדנה בהצעת חוק התכנון והבנייה. ממשרד המשפטים נמסר כי "כרגע אין לשר כוונה להביע את עמדתו, בטרם סיימה הוועדה את עבודתה".

בדיקת "כלכליסט" מעלה כי במסגרת הרפורמה צפויה להתבטל האפשרות למתן שימוש חורג במבנים, הנמצאת בסמכות הוועדות המקומיות. השימוש החורג מאפשר שינוי ייעוד של מבנה בלי צורך בהגשת תב"ע (תוכנית בניין עיר), שהליך אישורה ארוך ומורכב. במרבית המקרים השימוש החורג שניתן מוגבל בזמן, ומשמעות ביטול האפשרות היא צמצום הפרצות הקיימות בענף התכנון - כך שתוכניות יצטרכו לעבור את המסלול המקובל מבלי יכולת לעקוף אותו, בהתאם לייעודים הקבועים בתוכניות מתאר. המטרה העיקרית של הרפורמה היא תכנון תוכניות מתאר מקומיות שיהוו את בסיס הנתונים ליזמים באשר לאופי הבנייה הרצוי בכל אחד האזורים בארץ.

פרצה נוספת שקיימת בענף היא היכולת לבקש הקלות מתוכניות מאושרות. יזמים רבים נוטים לנצל אותה, וכך קרה גם במקרה של מתחמי הולילנד וימק"א בירושלים. השיטה עובדת כך: היזמים מגישים תב"ע, ולאחר אישורה מבקשים מהוועדה המקומית הקלות ממנה, שלרוב באות לידי ביטוי בבקשות לתוספת קומות, צמצום השטחים הציבוריים הפתוחים וכו'. בעקבות הרפורמה לא ניתן יהיה לבקש הקלות, לפי המנטרה שמפיץ נתניהו: "תוכנית אחת - ועדה אחת".