"המיקום הנמוך בדירוג העולמי הוא דגל אדום לישראל"
סבטלנה בגאודינובה, ממחברי דירוג Doing Business של הבנק העולמי, מסבירה למה הוצאת היתרי בנייה קשה בישראל יותר מאשר ברואנדה, ממליצה להחליף את מנגנון הוועדות במודל חדש, ומגלה: אפילו בעולם השלישי כבר מקדמים רפורמות
כתבות נוספות בנושא:
"מיקומה של ישראל במדד הוא דגל אדום מבחינתכם", אומרת אחת ממחברות המדד, סבטלנה בגאודינובה, בראיון מיוחד ל"כלכליסט". "היוזמה של נתניהו היא ברוכה, אבל הוא חייב לחתור ליעד גדול יותר, מעבר לעניין אישורי הבנייה. עליו להסתכל על התמונה הרחבה ולחשוב מה זה אומר להתחיל הליך בנייה בישראל. כשזמן הוצאת ההיתר אצלכם עומד על כשנה - המשמעות היא שהעסק שמחכה לו הוא קפוא, ועמו ההון של היזם".
הקפיצה הגיאורגית
אל מול המחנק הביורוקרטי הישראלי בגאודינובה מציגה את המודל של גיאורגיה, שהגיעה למקום ה־11 בדירוג. הדבר בולט במיוחד נוכח מצבה של רוסיה שמעבר לגבול, המדורגת במקום ה־182. "גיאורגיה אימצה מודל של One Stop Shop, והוא הוכיח את עצמו", אומרת בגאודינובה. "גם סינגפור נוקטת את המודל הזה, והוא יכול להתאים גם לכם: מקימים משרד ספציפי, תחנה אחת שבה מרוכז כל מה שמבקש ההיתר צריך למסור לרשויות. מבחינת היזם, בתחנה הזו מטופלים כל ההליכים, והאינטראקציה בין הגופים הממשלתיים עוברת אל מאחורי הקלעים. גם מחשוב של כל התהליך הוכח כיעיל. אם המפות ותוכניות הבנייה יהיו דיגיטליות, זה יעזור".
העולם מצמצם פערים
המדד שלכם התעלם מהיבטי השחיתות. עסקתם רק בתהליכים.
"כן, התמקדנו בהיבטים הפורמליים. נכון שפישוט ההליכים לא בהכרח אומר שיפור במצב. מעבר לזה, אנחנו אולי לא מודדים שחיתות, אבל בהחלט רואים אותה. החוקרים שלנו נתקלו בהצעות שוחד, אך הונחו להתעקש ולעבור את ההליך בצורה חוקית".
מהי התרופה האפקטיבית למיגור השחיתות במנגנוני רישוי הבנייה?
"התרופות לשחיתות הן פשטות ושקיפות. אם כיזם ברור לי מה אני צריכה להגיש, כמה זה עולה ולמי עליי לפנות - אז ההזדמנויות לשחיתות נעלמות".
איך היית מאפיינת את מפת הליכי רישוי הבנייה העולמית, מעבר למספרים שבדירוג?
"יש שלושה סוגים של מדינות: המובילות בדירוג הן כלכלות קטנות מהקריביים, שם יש מעט פרויקטים של בנייה והרבה בהירות באשר למה מותר ומה אסור. זה שילוב של שטח והיקף בנייה. יש מדינות גדולות יותר, שם הסקטור הפרטי מעורב בהליך הבנייה והפיקוח. ויש קבוצה נוספת, של מדינות מתפתחות שעדיין מגבשות את ההליכים ויוצרות סטנדרטים.
"יש הרבה מדינות שמבצעות רפורמות בתחום. בגדול, אנו רואים שיפור בעולם: המידע הופך לברור ושקוף יותר. המפה העולמית בתחום הזה משתנה באופן דינמי. רוב מדינות אפריקה וברית המועצות לשעבר, למשל, עוברות תהליכי רפורמה".
יש כבר אינדיקציה למיקום של ישראל בדירוג הבא?
"עדיין לא. רק בסוף יוני מגיע המידע הגולמי מהחוקרים בשטח, והמדד של 2011 יוצא בספטמבר. תצטרכו לחכות ולראות".