מוכר הטרקטורים שהפך לטייקון רכב: המסלול של חיים דנון
השותף החדש ביבואנית קדילאק ושברולט אולי לא אוהב את אור הזרקורים, אבל פועל כמו בולדוזר • הוא התחיל את דרכו ביבואנית הציוד הכבד קומסקו "כזוטר בתחום המכירות" עד שרכש אותה כעבור 23 שנים; בענף טוענים כי הרומן שלו עם קבוצת קרסו הסתיים אחרי ששם חששו מניסיון השתלטות שלו; מינוי בן משפחתו למנכ"ל משותף ב־UMI מוכיח ש"דנון רצה לנהל ולא לעמוד מהצד"
במהלך השבועות האחרונים עלה לכותרות שמו של חיים דנון, אחד הגורמים היותר נחבאים אל הכלים בענף הרכב הישראלי: יבואן של ציוד מכני הנדסי כבד, יבואן של משאיות וגם יבואן של מכוניות נוסעים של מותג אמריקאי גדול ומוכר, עם עבר ביבוא של מכוניות יפניות וצרפתיות. עקרונית קשה לדמיין מצב שבו יבואן רכב כה גדול כמעט ואינו מוכר לציבור, אך זהו אחד ממאפייניו של דנון שהשלים לפני כשבועיים רכישה של מחצית ממניות UMI, יבואנית שברולט וקדילאק לישראל והפך לשותף שווה (50%) של משפחת עיני בקבוצת UMI.
- יככבו בפריז: ג'ימני מחוזק ומרצדס חשמלית
- הג’יפ החדש רנגלר JL, עושה כבוד לסבא: לכבוש משלט עם מזגן ושלט
- אסטון מרטין תמציא את הגלגל מחדש עם הנפקה וצוללת
על פי הערכות בענף מדובר ברכישה ב־450 מיליון שקל, שהופכת את העסקה לאחת הגדולות והמעניינות בשוק הרכב הישראלי, במיוחד לאור העובדה שמכירות שברולט מדשדשות זה כמה שנים.
סיפורו של דנון (72), אינו שגרתי גם בנוף של ענף הרכב הישראלי. גורמים רבים בענף מדגישים כי כמעט ואינם מכירים את דנון אשר חרד לפרטיותו ומקפיד שלא להתערבב אתם שלא לצורך. "לא תמצא אותו במעגלי הבילויים הרגילים של הענף. הוא לא נופש באותם מקומות ולא מתהדר בסמלי סטטוס. בסך הכל מדובר באדם צנוע מאוד שבנה את עצמו בשתי ידיו", אומר גורם בכיר בענף. דנון, שמתגורר בשדה ורבורג, נשוי ואב לשלושה, התפרסם לראשונה לאו דווקא בזכות עסקיו, אלא בזכות נסיונו הצבאי. במהלך מלחמת יום הכיפורים הוא לחם כשיריונר בקרבות הבלימה ברמת הגולן ומונה לאחר מכן למג"ד.
דנון נכנס לענף הציוד הכבד בשנות השבעים, לא כבעליה של יבואנית אלא כעובד מן המניין בקומסקו, שנחשבת כיום לאחת מיבואניות הצמ"ה (ציוד מכני הנדסי) הגדולות בישראל, ומחזיקה בין היתר בזיכיונות היבוא של מותגים כמו JCV. קומסקו הוקמה ב־1963 כנציגה שנשאה אז את שמה של בלקווד הודג' הבריטית. ב־1966 שונה השם לקומסקו ואילו דנון הצטרף לחברה ב־1970 במה שגורמים המקורבים לחברה מגדירים כ"תפקיד זוטר בתחום המכירות". ב־1993, ולאחר 23 שנים כעובד בחברה רכש דנון את הבעלות על קומסקו, שתחת דנון ובהשפעת תנופת הבנייה של שנות התשעים והעשור הקודם הפכה לאחת החברות הגדולות במשק הישראלי לאספקת ציוד לבנייה על כל נגזרותיו. לצד מנופים וטרקטורים של JCB החברה מייבאת גם מחפרונים של TEREX ומשווקת גם חלפים. ב־2003 פתחה קומסקו מרכז לוגיסטי ראשון בצור יגאל.
הפרידה מקבוצת קרסו
עבור דנון, הכניסה הראשונה לענף הרכב בוצעה ב־2011 עם הודעתה של קבוצת קרסו, יבואנית רנו וניסאן, על הנפקת החברה לאחר שנים רבות של סכסוכים מתוקשרים בין בני המשפחה, יורשיהם של האחים חיים ואריה קרסו. במסגרת ההנפקה, שבוצעה תחת המנכ"ל הנוכחי איציק וייץ, רכש דנון מנה ראשונה של 6% ממניות קרסו – ובמהלך השנים המשיך ברכישת מניות החברה והגיע לאחזקה של יותר מ־12% מקרסו. עם זאת, לא כל התנהלותו של דנון מול קבוצת קרסו עלתה יפה.
במרץ 2015 מכר דנון 12.3% ממניות קרסו תמורת 320 מיליון שקל. לדברי גורמים בענף הרכב, מאחורי עסקת המכירה של המניות לא עמד רק חוש עסקי בריא – מכירות קרסו מדשדשות זה כשנתיים לנוכח מחסור ברכבי כביש שטח ורכבים היברידיים – אלא גם ההבנה של דנון כי לא יוכל להרחיב את אחזקותיו בחברה. גורם בכיר בענף הרכב הקשור לקבוצת קרסו אמר ל"כלכליסט" כי "בקבוצה לא ראו בעין יפה את הגדלת אחזקותיו של דנון, מה שגרם לשני הצדדים להבין שהגיע הזמן להשקיע בכיוונים חדשים".
ואכן, בשבוע שעבר הודיעה UMI כי קומסקו רכשה מחצית ממנה זאת לאחר שקומסקו ו־UMI הודיעו בפברואר האחרון כי קומסקו תרכוש 25% מן החברה. "דנון רצה לנהל, לא לעמוד מהצד. הוא מגיע ל־UMI כדי להזיז שם כמה וכמה אבנים", מדגיש גורם בכיר בענף הרכב. UMI אכן נחשבת למועמדת מעניינת לרכישה: על פי נתוני איגוד יבואני הרכב שברולט, מותג הליבה של UMI נמצא כיום במקום ה־11 בטבלת המסירות.
בעבר תפס שברולט מקומות גבוהים יותר, וזאת בין היתר עקב יחסים בעייתיים מול יצרן שלא שם דגש מספיק על השוק הישראלי, והכפיף את ישראל למרכז ניהול שנמצא באפריקה. עוד פגעו במותג גם היעדר דגמים מתאימים לשוק הישראלי ומדיניות תמחור אגרסיבית שנבעה בין היתר מהזרמה של כמויות גדולות של מכוניות לציי הרכב ולאוויס ישראל (100%) שמקבוצת UMI. אלא שבשנים האחרונות מתחוללים שינויים במבנה היבואן הכוללים איחודי חטיבות, עיבוי של הפעילות מול חטיבות קדילאק המתבטא בעלייה במכירות וארגון מחדש המתרחשת בדגמי שברולט, בין היתר עקב החלטה של היצרן שלא להתמקד בשוק האירופי.
עיני מחפש יורש
"דוד עיני, יו"ר UMI, יודע היטב שילדיו לא בהכרח רוצים לנהל את החברה אך אינו מעוניין בעוד מנכ"ל שכיר כמו אלה שקדמו לו", אמר גורם בענף הרכב. "בתו של עיני, גלית, מכהנת בחברה כסמנכ"לית שיווק ומכירות ועושה עבודה מרשימה אך אינה בהכרח המועמדת הטבעית להיכנס לתפקיד המנכ"ל. עיני רוצה שותף שיביא איתו דור ממשיך שיוכל לנהל. עיני מאמין בניהול מסורתי, כיאה לבנו של מי שהביא את הזיכיון של מכוניות GM לישראל, אך הוא לא רואה עצמו נשאר בתפקיד הזה עוד שנים רבות. הוא כן מאמין באדם כמו דנון, שממנה קרובי משפחה מוכשרים". אותו גורם מביא כראיה לדבריו את מינויו לפני שלושה שבועות של עמית רון, אחיינה של אשתו של דנון שכיהן עד לאחרונה כמנהל העסקים בקומסקו, למנכ"ל משותף ב־UMI לצדו של בני גבאי.
המחלוקת עם דלק רכב
גורמים בענף טוענים עוד כי החלטתו של דנון לרכוש מחצית מ־UMI אינה נובעת רק משורה של הצלחות, אלא לעתים גם מכשלונות בתחומים אחרים, שדחפו אותו להתמקד ב־UMI כשותפה, ולא ביבואניות אחרות. אותם גורמים מתכוונים בדברים אלה לדלק מוטורס, יבואנית פורד של גיל אגמון, שהודיעה ב־2017 כי תייבא ביחד עם דנון את המשאיות של פורד. על פי המתווה המקורי היו אמורות דלק וקומסקו להתחיל לשווק במשותף את המשאיות של פורד במהלך 2018 – כאשר ערן דנון, בנו של חיים דנון היה אמור לעמוד בראש החברה. המשאיות היו אמורות להימכר במגוון היצעים — החל במערבלי בטון וכלה אפילו בפוטנציאל לאוטובוסים. במקביל היו אמורות דלק מוטורס וקומסקו לרכוש ביחד את זיכיון היבוא של משאיות מאן הגרמנית מידי מכשירי תנועה של צבי נטע, בעסקה ששווייה המדווח היה 120 מיליון שקל. עסקה זו כשלה, לטענת גורמים בענף הרכב, עקב חילוקי דיעות בין אנשי קומסקו ודלק מוטורס לבין נטע.
גורמים המקורבים לדלק מוטורס מדגישים כי הארגון לא הבשיל לשיווק משאיות ביחד עם שותף, מה שהעביר את עסקי המשאיות של דנון לפעילות "על אש קטנה", לפחות עד תחילת שיווקן של משאיות פורד באופן מלא. להערכת גורמים בענף הרכב, כישלון עסקת מאן היה אחד הגורמים שדחפו את דנון לבצע את עסקת UMI. בענף הרכב מדגישים כי אף שדנון נחשב לאדם שנחבא אל הכלים, לא ירחק היום שבו יבצע ארגון מחדש ב־UMI, שאופיו עדיין אינו ברור. בניגוד ליבואנים רבים המסתמכים על בכירים שאינם מבעלי השליטה, ב־UMI בני משפחת עיני מעורבים בארגון ברמה הניהולית ויצטרכו כרגע להתמודד עם דרישותיה של משפחת דנון.