תאגיד השידור: כספי הדחייה יכלו לסדר לעובדים פיצויים מוגדלים
הדחייה של הקמת התאגיד מינואר, שנעשתה במטרה לאפשר לנתניהו לנסות ולהפיל את התאגיד, או לפחות את מנהליו, עלתה למשלמי המסים 160 מיליון שקל
שמירת המסגרת התקציבית של התאגיד היתה בראש סדר העדיפויות של שר האוצר משה כחלון ולמעשה המנדט היחידי של פקידי האוצר. בסופו של דבר בזווית הזו, לפחות על הדף, נרשם ניצחון. הדחייה של הקמת התאגיד מינואר, שנעשתה במטרה לאפשר לנתניהו לנסות ולהפיל את התאגיד, או לפחות את מנהליו, עלתה למשלמי המסים 160 מיליון שקל. סכום שאם היה למשל פשוט מועבר למשפחות המפוטרים היה מאפשר להן לקבל פיצויים שהעובד הממוצע יכול רק לחלום עליהם.
- הקול של ישראל ימשיך להישמע
- סגירת רשות השידור היא רגע עצוב, אבל מתבקש
- קבורת החמור לרשות השידור – סוף מכוער לתהליך מושחת
בסופו של דבר הצליחה ההתעקשות על המסגרת התקציבית שנקבעה כבר בחוק לפיה תקציב התאגיד יעמוד על 650 מיליון שקל יחד עם הכנסות שירוויח מחסויות ופרסומות שמוערכות ב־80–90 מיליון שקל. בתזכיר החוק שמסדיר את הקמת התאגיד החדש מדגיש משרד האוצר שכל סטייה מהעקרונות של ההסכם בין כחלון לנתניהו יביא לפריצה של אותה מסגרת תקציבית.
כך למשל הגדלת היקף כוח האדם מעבר לתכנון המקורי או ניהול מטה כפול יביאו לפריצה תקציבית. אלא שמאחר והחוק אוסר את זה, ההערכות בממשלה הן שכל חריגה בהוצאות התפעול יבואו למעשה על חשבון התוכן עצמו.
אם יהיה צורך לממן בעל תפקיד כלשהו בתאגיד החדשות החדש, שלא היה נחוץ קודם, יידרש התאגיד לממן זאת מהכספים שהוקצו במקור לתוכן – הפקות מקור או רכישת תכנים מאולפני חיצוניים כמו אולפני הרצליה.
בהשוואה לימיה העליזים של רשות השידור אז עמד תקציבה על יותר ממיליארד שקל, כאשר מחצית ממנו נועדה לממן משכורות שהגיעו לסכומי עתק, התקציב של התאגיד אמור להיות מרוסן כך או כך. לשם השוואה, עלות כוח האדם בשני התאגידים עומדת על 190 מיליון שקל. אולם ייתכן שבהמשך יאפשרו דרך תוספות תקציביות או הגדלת היקף הפרסומות להרחיב לאורך הדרך את המסגרת התקציבית של התאגיד.
הפגנה של עובדי רשות השידור צילום: עמית שעל
אולם לאור כך שבסופו של דבר המתווה שאושר רחוק מלהיות מה שראש הממשלה נתניהו או יו"ר הקואליציה דוד ביטן קיוו, ובה בעת כחלון חזר בכל הזדמנות שיכל כי לא יאפשר פירצה תקציבית, לא נראה כי בקונסטלציה הפוליטית הנוכחית יש מי שיאפשר לזה לקרות.
