הרשות לאיסור הלבנת הון: מימון הטרור מגיע ממדינות, פעילות עסקית מולבנת ופעילות פלילית
עפ"י דו"ח של הרשות, בין העסקים למימון טרור, מסחר בכלי רכב, מסעדות וחברות המתמחות במסחר בינ"ל. העברת הכספים לארגוני טרור נעשית ע"י בין השאר הברחת רכוש במעברי גבול
מקורות מימון הטרור הם: מדינות וישויות תומכות טרור, פעילות עסקית לגיטימית שמולבנת ופעילות פלילית. כך עולה מדו"ח הערכת הסיכונים הלאומית שפרסמה היום (ד') הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.
- עורכי דין: תיקון בחוק לאיסור הלבנת הון מסכן אותנו
- דו"ח על מצב הפשיעה הכלכלית: זינוק בעבירות הונאה, זיוף ומרמה ב-2016
- הרגולטורית החדשה לא חוסכת במלים: "יותר ויותר עורכי דין מעורבים בהלבנת הון"
הערכת הסיכונים בוצעה ע"י הרשויות העוסקות בנושא ובהן המל"ל, השב"כ, המוסד, אמ"ן, המשטרה, רשות המסים וכן משרדי הביטחון, האוצר, החוץ והמשפטים, בהובלת הרשות לאיסור הלבנת הון.
הערכת הסיכונים מצביעה על שלושה מקורות מימון מרכזיים המשמשים ארגוני טרור:
א. מדינות וישויות תומכות טרור להן קיימת יכולת ארגונית לאסוף ולהעמיד כספים ולהפכם זמינים לשימושם של ארגוני הטרור. מבחינת ישראל זהו איום משמעותי, שכן חלק משמעותי מתקציבם של ארגוני טרור מרכזיים דוגמת חמאס וחיזבאללה עדיין מגיע ממימון שמקורו במדינות וטריטוריות זרות. המדינות העיקריות שמממנות את ארגוני הטרור הן איראן, טורקיה, קטאר, לבנון, סוריה, סעודיה והרשות הפלסטינית.
אפיק אחר הוא תרומות מהאוכלוסייה הרחבה (כגון תרומות שבועיות בבתי תפילה, הוראות קבע וכדומה) או מיחידים בעלי ממון. החמאס ידוע כמי שעושה שימוש במנגנוני תרומות וארגוני צדקה למימון פעילותו.
ב. מימון עצמי של ארגוני הטרור ע"י פעולות עסקיות כשרות לכאורה, כאשר חלק מההכנסות או הרווחים מופנה למטרות אחרות. אופי האיום כולל ניהול חברות עסקיות שונות במדינות זרות, חלקן בעלות פעילות עסקית לגיטימית וחלקן חברות קש דרכן מתבצעות השקעות והעברות כספים. בין העסקים שעושים בהם שימוש נפוץ למימון טרור, מסחר בכלי רכב, מסעדות וחברות המתמחות במסחר בינלאומי.
ג. ביצוע פעולות בלתי חוקיות שונות, הלבנת הכספים שמקורם בעבירה והעברת הכספים, כולם או חלקם, לצורך מימון הפעילות של הארגון. מדובר בעבירות פליליות שקשורות לפעילות הטרור עצמה (סחר בלתי חוקי בנשק, הברחת שוהים בלתי חוקיים), לצד קשר למספר מצומצם של פעילויות פליליות "קלאסית" (דוגמת סחר בסמים, הברחה וסחר בסחורות גנובות וכו').
העברת הכספים לארגוני טרור נעשית בשתי דרכים עיקריות: האחת, הברחת רכוש (בעיקר כסף מזומן או זהב) דרך מעברי גבול לרבות באמצעות פעילות מסחר, והשנייה נסמכת על מנגנוני העברת כספים הכוללים שירותים קורספונדנטים, נותני שירותי מטבע, כרטיסים נטענים וכרטיסי אשראי זרים.
ראש הרשות, ד"ר שלומית ווגמן-רטנר: "הערכת הסיכונים הלאומית תסייע במיקוד הפעילות למניעה וסיכול של פעילות ארגוני טרור. בלא מקורות מימון יתקשה ארגון טרור להתקיים ולהוציא את מטרותיו לפועל, וכן לא יוכל הארגון להפעיל את אנשיו, לכלכלם ולציידם או לשמור על תשתית ארגונית שתשמש אותו להשגת מטרות אלו".