חקר ביצועים: השבוע של מיילן, קטלוניה והמפגינים בפתח תקווה

צלילת טבע: במיילן ננוחם

מניית מיילן הגיעה לישראל עקב משולש אהבים שכל הצדדים בו יצאו נכזבים. טבע רצתה להשתלט על מיילן, שמצדה בכלל רצתה לרכוש את פריגו, שגם נסחרת כאן, ולכן רשמה מניותיה למסחר בתל אביב כצעד של בניית אמון כלפי מחזיקי המניות של פריגו. כל הניסיונות הם כבר בגדר היסטוריה עתיקה, אך מיילן, שאין לה שום קשר לישראל, לא משרד ולא מפעל, עדיין נסחרת פה. מהשבוע היא אפילו מחזיקה בתואר החברה בעלת שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה. והמשקיעים צריכים להודות על כך. עצם העובדה שהחברה הראשונה שקיבלה אישור לשווק גרסה גנרית לקופקסון של טבע נסחרת כאן הצילה את המשקיעים מנפילה במדדים המרכזיים. אם היו "נתקעים" עם טבע בלבד, ספינת הדגל הישראלית היתה מאיימת להטביע את הבורסה.

סופי שולמן

הת'ר ברש, מנכ"לית מיילן צילום: cnbc

כחלון: לא מאמין בסחורתו

בשבוע שעבר פורסם כי הכנסות המדינה ממסים גבוהות השנה בכ־12 מיליארד שקל מהצפי. המדינה עוד לא החליטה מה תעשה בכל הכסף העודף, אבל ברור היטב שהיא לא תגדיל את ההשקעה בתשתיות, בחינוך, ברווחה ובבריאות, כלומר בעתיד המשק שנמצא מעבר לקדנציה של שר האוצר, ששוקל "להחזיר את הכסף לציבור", כלשונו, בהורדת מסים. בראיון שפורסם השבוע ב"כלכליסט" השווה נתן זוסמן, המנהל הפורש של חטיבת המחקר בבנק ישראל, את הורדות המס לחנווני שאומר ללקוחותיו לא לקנות אצלו, כלומר מנהלי המדינה כל כך לא מאמינים בסחורתם עד שהם מעדיפים לא לייצר ממנה עוד ולהחזיר את הכסף לאלו שכבר קנו. זה קל הרבה יותר מלשפר את השירות הציבורי. אלו רק הילדים שלנו שיפסידו.

מיקי פלד

שר האוצר, משה כחלון צילום: נמרוד גליקמן

מחאת פתח תקווה: זעקה חשובה משקט

הנשיאה המיועדת של בית המשפט העליון אסתר חיות, שסובלת מהפגנות פעילי שכונות מדרום תל אביב מול ביתה שבצפון תל אביב, מתחה קו ישר בין פסק דין המסתננים לפסק הדין שהכשיר השבוע את ההפגנות בפתח תקווה. זכויות האדם וחופש ההפגנה גוברים על חוסר הנוחות של התושבים. חיות שללה אחת לאחת את כל עמדות המשטרה לגבי הגבלת מספר המפגינים, מיקום ההפגנה והצורך ברישיון, ועל הדרך הכשירה את הלחץ על היועמ"ש להעמיד לדין את ראש הממשלה. נדמה שבכך נכתב גם פסק הדין בעתירות הפוטנציאליות שיוגשו נגד ההפגנות מול ביתה בצהלה. ההבדל הוא שאלה, מן הסתם, ייחלשו כי נתניהו לא כלול בחבילה הזו.

משה גורלי

הפגנה נגד השחיתות בכיכר הבימה בחודש שאוגוסט האחרון צילום: דוד הכהן

דמי הניהול בפנסיה: החלשים עדיין חלשים

הרבה באזז יש בשנים האחרונות סביב הגברת התחרות בשוק הפנסיה. האוצר קידם שורה של מהלכים שעצבנו את קרנות הפנסיה, ובראשם רפורמת ברירת המחדל משנה שעברה, שבמסגרתה נבחרו שתי קרנות קטנות שהתחייבו להעניק דמי ניהול אפסיים לכל מי שיצטרף אליהן. ובכל זאת חשף השבוע "כלכליסט" כי עדיין אחד מכל חמישה מצטרפים לקרן פנסיה משלם את דמי הניהול המקסימליים המותרים בחוק, ברובם חוסכים חלשים ללא כוח מיקוח. אלה לא הסתערו על הרפורמה, ורובם כנראה לא מודעים לה כלל. אם המפקחת על הביטוח דורית סלינגר באמת רוצה להגן על החלשים, היא חייבת לעצבן גם את המעסיקים. אותם מעסיקים שבלחצם היא הסכימה לדחות ל־2019 את הסעיף שמחייב אותם לדאוג להסדר פנסיה מוזל לעובדיהם, אחרת יוטלו עליהם סנקציות. בלעדיהם החלשים יישארו חלשים.

רחלי בינדמן

דורית סלינגר, המפקחת על הביטוח צילום: אלעד גרשגורן

קטלוניה: קינת הסופר

משאל העם על עצמאות קטלוניה בשבוע שעבר גרם לשורת חברות להודיע על העברת המטה שלהן מברצלונה למדריד ולערים אחרות בספרד. הממשלה המרכזית לא היססה לנצל את המגמה כדי להגביר את הלחץ על ממשלת קטלוניה הסוררת, והעבירה חוק בזק שמקל את מעבר החברות. יומיים אחר כך כבר הפגינו מאות אלפי קטלאנים נגד הפרישה מספרד. הנאום שחתם את ההפגנה היה של הסופר מריו ורגאס יוסה, שחי עשרות שנים בספרד. "אנחנו לא רוצים שהחברות והבנקים יעזבו את קטלוניה כאילו היתה עיר ימי־ביניימית מוכת דבר", אמר. "אנו רוצים שהן יחזרו כדי שקטלוניה תהיה הקטר של ספרד, כדי שהיא תהיה בירתה התרבותית" - תזכורת ליריבות ההיסטורית בין ברצלונה למדריד, כי לפעמים הנשק הכי יעיל נגד בדלנות הוא דווקא לוקאל־פטריוטיות.

רן אברמסון

הפגנות נגד היפרדות קטלוניה מספרד צילום: איי פי

קוינט: תחסכו מאיתנו

לפני חמישה חודשים הגיע טיפ חם לתקשורת: ינקי קוינט, היועץ המשפטי של רשות מקרקעי ישראל, יהיה מנהל רשות החברות הבא. הוא אף קיבל את ברכת הבוס הישיר, אביגדור יצחקי. ושר האוצר? בשנתיים האחרונות הוא עבד צמוד עם קוינט על פרויקט חייו, מחיר למשתכן, וזה סיפק את כל מאווייו, גם אם נתקלו בלא מעט ביקורת. המשוכה נראתה קלה למדי. קוינט אמר אז כי לא הגיש מועמדות, וכי אינו יודע אם בכלל עומד בתנאים ועוד בלה בלה בלה. בינתיים, בהתאם לנוהל, גויסו אנשים, הוקמה ועדה, נבדקו מועמדים, העפילו שישה לגמר, שלושה מהם עולים בכל פרמטר על קוינט, והפלא ופלא — השבוע קוינט נבחר. כל כך הרבה אנרגיה בשביל מראית עין? נו באמת. בחייכם, תחסכו את כל המאמץ. אם לא מאתנו, אז לפחות ממי שחושב שהוא באמת מועמד.

גלית חמי

ינקי קוינט צילום: בשמת איבי

כץ: ניסוי בבני אדם

באירוע מיוחצן להפליא, כהרגלו, חשף משרד התחבורה את הכביש הראשון בישראל לנסיעת רכב אוטונומי. אלא שבמקום מחיאות כפיים סוערות התקבל שר התחבורה בצוננים, כשמנכ"ל מעבדת הפיתוח של ג'נרל מוטורס דרש נסיעת רכב אוטונומי בכביש הציבורי. נראה שזה השלב הבא, ושמשרד התחבורה מתכנן ניסוי כזה. אבל ההיענות הזאת מטרידה: רק בחודש שעבר, למשל, מכוניות אוטונומיות של ג'נרל מוטורס היו מעורבות בשש תאונות דרכים בקליפורניה. אבל מה אכפת לישראל כץ להפוך אותנו לעכברי ניסוי בשביל עוד חברת ענק מרוצה ועוד כותרת בומבסטית.

תומר הדר

שר התחבורה, ישראל כץ צילום: עמית שעל

המפיק חשוד בהטרדות

ויינשטיין: נאור רק מעל החגורה

בשבוע שעבר יצא מפיק־העל ההוליוודי הארווי ויינשטיין לחופשה ללא הגבלת זמן, לאחר ש"הניו יורק טיימס" פרסם תחקיר שלפיו הוא נוהג להטריד מינית שחקניות צעירות. בראיון תגובה מנה ויינשטיין כמה מהפרויקטים הליברליים שהוביל במשך השנים, גם בנושאים של זכויות נשים, כולל תרומות והשתתפות בצעדת הנשים נגד טראמפ. זה מזכיר את ביל קוסבי, דמות מופת בקהילה השחורה, שהצטברו נגדו עדויות רבות כי אנס נשים, ואפילו את הפעיל הטבעוני הישראלי שמואשם כעת בתקיפות מיניות. הקושי הגדול של נשים להתלונן על הטרדות ותקיפות גובר כשמדובר בדמויות מוכרות, והוא סבוך במיוחד כשמדובר במובילי מאבקים חברתיים בקהילות שאליהן משתייכות אותן נשים. וכאן נכנס התפקיד של הקהילות האלה: להוקיע, להתנער, להבטיח בדק בית, ולהזכיר תמיד שלא כל מי שנרתם למען מטרה טובה הוא אדם טוב.

הגר רבט

הארווי ויינשטיין צילום: איי פי