הטוויסט בעלילה של משקיעי הנדל"ן, בחסות הכלכלן הראשי

במשך חודשים ניסה הכלכלן הראשי במשרד האוצר לשכנע אותנו ואת שופטי בג"ץ שחוק מס דירה שלישית קריטי. בתגובה על העתירה, כדי לשכנע את השופטים שלא כדאי לבטל את החוק נכתב בתשובה של האוצר שבחודשים האחרונים ניתן להבחין בהתעצמות המגמה של יציאת המשקיעים משוק הדיור", והראה לנו כי מלאי הדירות שמוחזקות על ידי משקיעים קטן עם הזמן.

היום, שבוע אחרי החלטת בג"ץ לבטל את החוק, פתאום המנגינה השתנתה לגמרי. בסקירת הנדל"ן התעקשו להדגיש כי לחוק מס דירה שלישית השפעה מועטה. מבחינה כרונולוגית עם פרסום החוק ירד משקל רכישות המשקיעים ב-3% לפי הכלכלן הראשי, אולם טורחים להדגיש כי "יש להביא בחשבון שגורמים אחרים היו עשויים לתרום אף הם לירידה ברכישות אלו באותה תקופה, כמו למשל עליית ריבית המשכנתאות ו/או שינוי ציפיות בשוק". בהמשך מביאים באוצר ניתוח נוסף שנעשה במטרה להראות כי החוק לא השפיע כמעט על משקיעים.

מי צודק? הכלכלן הראשי שניסה לשכנע את השופטים שמדובר בחוק חשוב ובעל השפעה משמעותית על רצון המשקיעים לרכוש דירות, או הכלכלן הראשי שמבקש להרגיע את הציבור ולהגיד - שום דבר לא השתנה אחרי ביטול החוק?

הכלכלן הראשי במשרד האוצר, יואל נוה צילום: משרד האוצר

סתירות כאלה, הן בדיוק מה שפוגם באמינותו של אגף הכלכלן הראשי - אגף שנועד להיות גוף המחקר של משרד האוצר, גוף שיכול "להתחרות" בחטיבת המחקר של בנק ישראל שלא אחת חושפת את הממשלה במערומיה. אלא שהאגף לא אחת מפרסם או מסתיר מידע מהציבור בהתאם לצרכים הפוליטיים של כחלון. כך למשל הכלכלן הראשי נמנע מלפרסם במשך יותר משנה את הניתוח השנתי על היקף הטבות המס שניתנות לחברות הגדולות.

כאשר לוקחים בחשבון שרק לפני שנה כחלון הביא לביטול פרסום דו"ח השמאי הממשלתי ו"חסך" לציבור גורם ממשלתי נוסף שאוסף ומנתח נתונים, אי אפשר שלא להרגיש מוטרדים.

בסופו של דבר בכלכלה, ובטח בשוק הדיור שמורכב יותר משוק בסיסי של היצע וביקוש, קל מאד למצוא נתון שיחזק את העמדה שלך, ולמצוא נתון חלופי במקרה והיא משתנה, כמו למשל אם החוק שניסית לשכנע כמה הוא חשוב, פתאום מבוטל ואתה חושש מבהלה במשק. הגדולה של גופים מקצועיים-ממשלתיים היא להציג את התמונה המלאה ולא להיכנע לתכתיבים פוליטיים. בסופו של דבר שרים מתחלפים, אבל המוניטין של המשרד נשאר.