סגור
התחברות
משרד האוצר הוא המשרד הכלכלי המרכזי של ממשלת ישראל, האחראי על ניהול המדיניות הפיסקלית של המדינה, תקציב המדינה, וגיבוש המדיניות הכלכלית הכוללת. המשרד ממלא תפקיד מרכזי בקביעת סדרי העדיפויות הכלכליים של הממשלה ובפיקוח על מערכות המיסוי, ההשקעות הציבוריות והמשק בכלל.

היסטוריה והתפתחות

משרד האוצר הוקם בשנת 1948 עם קום המדינה, ושימש כגורם המרכזי בניהול הכלכלה הישראלית. השר הראשון שכיהן בתפקיד היה אליעזר קפלן. לאורך השנים, המשרד עבר שינויים משמעותיים והיה מעורב בתהליכים כלכליים חשובים כמו המדיניות הכלכלית החדשה של 1962, הרפורמות בשוק ההון והפרטת חברות ממשלתיות.

מבנה ותחומי אחריות

משרד האוצר מחולק למספר אגפים ויחידות סמך, לכל אחד מהם תפקידים ייחודיים:
  • אגף התקציבים – אחראי על הכנת תקציב המדינה ופיקוח על ביצועו.
  • אגף החשב הכללי – מנהל את נכסי המדינה, את מערכות התשלומים והבקרה הפיננסית.
  • אגף הכלכלן הראשי – עוסק בניתוחים כלכליים ומספק תחזיות ונתונים כלכליים.
  • אגף השכר והסכמי עבודה – קובע מדיניות שכר במגזר הציבורי.
  • רשות המיסים – אחראית על גביית מיסים ישירים ועקיפים.
  • רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון – מפקחת על גופים פיננסיים, קרנות פנסיה וביטוח.

תקציב המדינה

אחד התפקידים המרכזיים של משרד האוצר הוא הכנת תקציב המדינה. התקציב משקף את סדרי העדיפויות של הממשלה בנוגע להוצאות והכנסות המדינה. הוא מאושר על ידי הכנסת ומשפיע ישירות על מגזרים כמו בריאות, חינוך, ביטחון ותשתיות.

תפקיד משרד האוצר בזמן משברים כלכליים

במהלך השנים, משרד האוצר מילא תפקיד מרכזי בניהול משברים כלכליים, כגון אינפלציה גבוהה, מיתונים עולמיים והתמודדות עם מגפות. דוגמה לכך היא המשבר הפיננסי של 2008, שבו המשרד פעל לשמירה על יציבות המערכת הבנקאית. בעת משבר הקורונה, משרד האוצר הפעיל תוכניות סיוע לעסקים, הרחיב דמי אבטלה והשקיע בתקציבים מיוחדים כדי למנוע קריסה כלכלית. מהלכים אלה השפיעו ישירות על התאוששות המשק והאצת הצמיחה לאחר המשבר.

השפעת המדיניות הפיסקלית על האזרחים

החלטות משרד האוצר משפיעות באופן ישיר על חייהם של אזרחי המדינה. מדיניות המיסוי קובעת את שיעור מס ההכנסה, המע"מ והמיסים העירוניים, המשפיעים על רמת החיים ויכולת הצריכה של הציבור. כמו כן, המשרד מעצב את מערכת הקצבאות, כולל קצבאות ילדים, נכים וגמלאים, ומקדם תמריצים כלכליים למשקי בית ולעסקים. שינויים במדיניות המס והשכר הציבורי יכולים להביא להורדת יוקר המחיה או להגדלת ההכנסה הפנויה של האזרחים.

היסטוריה של רפורמות משמעותיות

משרד האוצר הוביל במהלך השנים שורה של רפורמות כלכליות מרכזיות ששינו את פני המשק הישראלי. בין הבולטות שבהן ניתן למנות את רפורמת המיסים בתחילת שנות ה-2000, אשר כללה הורדת מס הכנסה ומעבר לשיטת מיסוי פרוגרסיבית. רפורמות נוספות כללו את הפרטת חברות ממשלתיות כמו בזק, אל על והתעשייה האווירית, מהלכים שהובילו להגברת התחרות בשוק. בנוסף, בוצעו שינויים מבניים בשוק ההון, כגון מעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת, שהשפיעו על החיסכון ארוך הטווח של אזרחי ישראל.

מדיניות כלכלית והשפעתה על המשק

משרד האוצר מוביל את המדיניות הפיסקלית של המדינה, אשר כוללת גיבוש רפורמות כלכליות, קביעת מדיניות מיסוי, קידום צמיחה כלכלית והתמודדות עם משברים כלכליים. במהלך השנים, המשרד יזם מהלכים כמו הורדת מיסים, עידוד השקעות זרות ורפורמות מבניות לשיפור היעילות הכלכלית.

אתגרים עכשוויים ועתידיים

כגוף המרכזי האחראי על כלכלת המדינה, משרד האוצר מתמודד עם אתגרים כמו גירעון תקציבי, יוקר המחיה, העלאת פריון העבודה ושילוב חדשנות בשירותים הפיננסיים. נושאים אלו מצריכים מדיניות מתואמת שתשמור על יציבות פיננסית תוך עידוד צמיחה כלכלית.
משרד האוצר הוא המשרד הכלכלי המרכזי של ממשלת ישראל, האחראי על ניהול המדיניות הפיסקלית של המדינה, תקציב המדינה, וגיבוש המדיניות הכלכלית הכוללת. המשרד ממלא תפקיד מרכזי בקביעת סדרי העדיפויות הכלכליים של הממשלה ובפיקוח על מערכות המיסוי, ההשקעות הציבוריות והמשק בכלל.

היסטוריה והתפתחות

משרד האוצר הוקם בשנת 1948 עם קום המדינה, ושימש כגורם המרכזי בניהול הכלכלה הישראלית. השר הראשון שכיהן בתפקיד היה אליעזר קפלן. לאורך השנים, המשרד עבר שינויים משמעותיים והיה מעורב בתהליכים כלכליים חשובים כמו המדיניות הכלכלית החדשה של 1962, הרפורמות בשוק ההון והפרטת חברות ממשלתיות.

מבנה ותחומי אחריות

משרד האוצר מחולק למספר אגפים ויחידות סמך, לכל אחד מהם תפקידים ייחודיים:
  • אגף התקציבים – אחראי על הכנת תקציב המדינה ופיקוח על ביצועו.
  • אגף החשב הכללי – מנהל את נכסי המדינה, את מערכות התשלומים והבקרה הפיננסית.
  • אגף הכלכלן הראשי – עוסק בניתוחים כלכליים ומספק תחזיות ונתונים כלכליים.
  • אגף השכר והסכמי עבודה – קובע מדיניות שכר במגזר הציבורי.
  • רשות המיסים – אחראית על גביית מיסים ישירים ועקיפים.
  • רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון – מפקחת על גופים פיננסיים, קרנות פנסיה וביטוח.

תקציב המדינה

אחד התפקידים המרכזיים של משרד האוצר הוא הכנת תקציב המדינה. התקציב משקף את סדרי העדיפויות של הממשלה בנוגע להוצאות והכנסות המדינה. הוא מאושר על ידי הכנסת ומשפיע ישירות על מגזרים כמו בריאות, חינוך, ביטחון ותשתיות.

תפקיד משרד האוצר בזמן משברים כלכליים

במהלך השנים, משרד האוצר מילא תפקיד מרכזי בניהול משברים כלכליים, כגון אינפלציה גבוהה, מיתונים עולמיים והתמודדות עם מגפות. דוגמה לכך היא המשבר הפיננסי של 2008, שבו המשרד פעל לשמירה על יציבות המערכת הבנקאית. בעת משבר הקורונה, משרד האוצר הפעיל תוכניות סיוע לעסקים, הרחיב דמי אבטלה והשקיע בתקציבים מיוחדים כדי למנוע קריסה כלכלית. מהלכים אלה השפיעו ישירות על התאוששות המשק והאצת הצמיחה לאחר המשבר.

השפעת המדיניות הפיסקלית על האזרחים

החלטות משרד האוצר משפיעות באופן ישיר על חייהם של אזרחי המדינה. מדיניות המיסוי קובעת את שיעור מס ההכנסה, המע"מ והמיסים העירוניים, המשפיעים על רמת החיים ויכולת הצריכה של הציבור. כמו כן, המשרד מעצב את מערכת הקצבאות, כולל קצבאות ילדים, נכים וגמלאים, ומקדם תמריצים כלכליים למשקי בית ולעסקים. שינויים במדיניות המס והשכר הציבורי יכולים להביא להורדת יוקר המחיה או להגדלת ההכנסה הפנויה של האזרחים.

היסטוריה של רפורמות משמעותיות

משרד האוצר הוביל במהלך השנים שורה של רפורמות כלכליות מרכזיות ששינו את פני המשק הישראלי. בין הבולטות שבהן ניתן למנות את רפורמת המיסים בתחילת שנות ה-2000, אשר כללה הורדת מס הכנסה ומעבר לשיטת מיסוי פרוגרסיבית. רפורמות נוספות כללו את הפרטת חברות ממשלתיות כמו בזק, אל על והתעשייה האווירית, מהלכים שהובילו להגברת התחרות בשוק. בנוסף, בוצעו שינויים מבניים בשוק ההון, כגון מעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת, שהשפיעו על החיסכון ארוך הטווח של אזרחי ישראל.

מדיניות כלכלית והשפעתה על המשק

משרד האוצר מוביל את המדיניות הפיסקלית של המדינה, אשר כוללת גיבוש רפורמות כלכליות, קביעת מדיניות מיסוי, קידום צמיחה כלכלית והתמודדות עם משברים כלכליים. במהלך השנים, המשרד יזם מהלכים כמו הורדת מיסים, עידוד השקעות זרות ורפורמות מבניות לשיפור היעילות הכלכלית.

אתגרים עכשוויים ועתידיים

כגוף המרכזי האחראי על כלכלת המדינה, משרד האוצר מתמודד עם אתגרים כמו גירעון תקציבי, יוקר המחיה, העלאת פריון העבודה ושילוב חדשנות בשירותים הפיננסיים. נושאים אלו מצריכים מדיניות מתואמת שתשמור על יציבות פיננסית תוך עידוד צמיחה כלכלית.

כל הכתבות בתיוג "משרד האוצר"

בניין משרד האוצר ירושלים חדש

ירידה קלה בגירעון במרץ: עמד על 5.2% מהתוצר

08.04.25|שלמה טייטלבאום
לפי החשב הכללי באוצר, הנתון של חודש מרץ נמוך ב-0.1% מהנתון בסוף חודש פברואר. ב-12 החודשים האחרונים נרשם גירעון מצטבר של 105.5 מיליארד שקל
מימין מנהל רמ"י ינקי קוינט ושרת התחבורה מירי רגב

מירי רגב תופרת את משרת יו"ר רש"ת למידותיו של קוינט

24.03.25|עדיאל איתן מוסטקי
השרה ביקשה משר האוצר להגדיל את המשרה ל־100%, לפי דרישת היו"ר העתידי ינקי קוינט, כיום מנהל רשות מקרקעי ישראל. לשכת רגב: "אין קשר בין הבקשה ליו"ר ספציפי"
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' 27.1.25

סמוטריץ' מוכיח שוב ושוב: יעדי הגירעון שלו הם הבטחות ריקות

05.03.25|אדריאן פילוט
ההתנהלות חסרת האחריות של הממשלה לא נעלמת מעיני גופים פיננסיים בינלאומיים. הפעם אנחנו מגיעים למצב הזה כבר אחרי 2 הורדות דירוג 
מיטות אשפוז בית חולים הלל יפה 9.10.24

"רק הגביר את הפער": מתווה קיצור תורנויות המתמחים לא יורחב למרכז ויבוטל לגמרי

20.02.25|אדריאן פילוט
משרדי הבריאות והאוצר הכריעו: הפיילוט לקיצור תורנויות המתמחים יעצור בפריפריה, שם נטען כי נכשל, ולא יורחב למרכז. במשרדים אף נערכים להקמת ועדה לביטול המתווה לחלוטין 
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' 27.1.25

לאן נעלמו 29.5 מיליארד שקל בגירעון?

19.02.25|אדריאן פילוט
הפער בין הגירעון המדווח בידי האוצר לזה של הלמ"ס זינק משמעותית ב־2024. החדשות הרעות: המוסדות הבינ"ל כמו ה־IMF לא מכירים בנמוך ביניהם