משקיעי ענק לחברות המזון: ייצור בשר הוא סיכון עסקי

משקיעים שחתמו על המכתב נענו ליוזמה של ארגון פאיר"ר (Farm Animal Investment Risk & Return). קבוצת המשקיעים כוללת קרנות פנסיה שבדיות, קרנות השקעה אתיות מאוסטרליה, בריטניה ועוד. המכתב נשלח לכל ענקיות המזון הגלובליות, ובהן יוניליוור, ג'נרל מילס, קראפט היינץ ונסטלה, וכן לרשתות שיווק ענקיות כמו וול מארט, טסקו, וסיינסבוריס, שפועלות בשוק המזון הן כמפיצות והן כיצרניות באמצעות מותגים פרטיים.

1. חיסכון למשק

צמצום בשר יפחית הוצאות בריאות

המשקיעים שחתומים על המכתב שנשלח לחברות המזון הגדולות טענו בין השאר כי הם מתבססים על מחקר שפורסם באוניברסיטת אוקספורד, שלפיו הפחתה ברמות צריכת הבשר יכולה להוביל לחיסכון של 1.5 טריליון דולר למשק העולמי עד שנת 2050.

מה שיביא לחיסכון הזה הוא הפחתת הנזקים הסביבתיים הנגרמים מהמשקים התעשייתיים והפחתת העלויות רפואיות שבטיפול בהשמנת יתר ובבעיות בריאותיות אחרות שמיוחסות לצריכה מוגברת של בשר בחברה המערבית.

2. הרגולציה תומכת

סין שואפת לקצץ בצריכת הבשר

המחקר מאוניברסיטת אוקספורד, שמצא כי יש יתרונות כלכליים בצמצום ייצור בשר, גם פירט יוזמות רגולטוריות שונות במטרה להפחית את צריכת הבשר ולצמצמם את תעשיית הבשר.

כך למשל דנמרק שוקלת כבר היום להטיל מס מיוחד על צריכת בשר, בדומה למס הסוכר שהטילו כבר מספר מדינות במטרה להביא להפחתת הצריכה של משקאות ממותקים. כמו כן הממשל הסיני מקדם תוכנית להפחתת צריכת הבשר במדינה ב־50%, ולצורך כך מעודד אכילת מזונות מן הצומח בעלי תכולת חלבון גבוהה.

3. משקיעים בתחליפים

ענקיות המזון עוברות לחלבון מהצומח

חברות המזון כבר מזמן משחקות במגרש של החלבון מהצומח, משום שגם הן מבינות כי הגידול הצפוי באוכלוסיית העולם, לצד שיפור רמת החיים במדינות העולם השלישי, עלול להוביל למצב של "בועת חלבון" - כלומר למצב שתעשיית הבשר לא תצליח להדביק את הביקוש לבשר. מצב זה עלול לפגוע במכירותיה של כל חברת מזון שמסתמכת כיום על בשר זול כדי לשרוד כלכלית. ג'נרל מילס כבר השקיעה בסטארט־אפ המדובר ביונד מיט, ותאגידי ענק אחרים משקיעים או מפתחים אף הם מוצרי חלבון מהצומח.

עגל במשלוח חי צילום: ישראל נגד משלוחים חיים, ים בלום

4. אנטיביוטיקה הרסנית

תעשיית הבשר מפתחת חיידק עמיד

לא רק "בועת החלבון" צריכה להדאיג את תעשיית הבשר. מספיק לכמת את הנזקים הסביבתיים והבריאותיים שהיא יוצרת כדי להלחיץ את קברניטיה. כך למשל תעשיית הבשר הגלובלית פולטת כיום יותר גזי חממה מאשר כל אמצעי התחבורה על כדור הארץ גם יחד.

השפעה סביבתית־בריאותית אחרת היא ייצור חיידקים העמידים לאנטיביוטיקה. כיום תעשיית הבשר אחראית ל־80% מצריכת האנטיביוטיקה בעולם, מה שמוביל להתפתחות חיידקים עמידים לתרופה, שהורגים עשרות אלפי אנשים מדי שנה.