ראש בריא במיטה חולה
הממונה החדש על שוק ההון יידרש לרפורמה מקיפה, שאינה ניתנת לביצוע בתרבות הארגונית הנוכחית של משרד האוצר
חצי טריליון שקל. זה שוויים של כלל הנכסים הפנסיוניים בישראל. על הניהול התקין של סכומים עצומים אלו אחראי אגף שוק ההון באוצר - כל קופות הגמל, קרנות הפנסיה וחברות הביטוח שמנהלות את הכספים פועלות תחת רישיון של האגף ובפיקוחו ההדוק.
מוצדק אם כך העיסוק התקשורתי בזהותו
מאבקים פוליטיים
אולם החשש הוא שלוין, או כל מועמד חיצוני ראוי אחר, יסרבו לתפקיד. הסיבה היא סיכויי ההצלחה הקטנים בו. מצד אחד, עדיין לא הוכרע המבנה הכולל של רשויות הפיקוח, דהיינו הפיקוח על הבנקים והפיקוח על שוק ההון. בזמנו דובר על הוצאת הפיקוח על הבנקים מבנק ישראל והקמת רשות פיקוח מאוחדת עצמאית. אולם הנגיד סטנלי פישר מציע להעביר את הפיקוח על שוק ההון לבנק ישראל דווקא. לפיכך, ייתכן שהממונה הבא ימצא את עצמו מעביר חלק מהקדנציה שלו במאבק פוליטי על הישרדותו.
מצד שני, התשתית המקצועית הקיימת באגף שוק ההון רעועה. ממונה מבחוץ יוביל באופן טבעי לפרישתם של הסגן אריק פרץ והמשנה יואב בן־אור - ויגרום בכך להידלדלות גדולה יותר של התשתית המקצועית באגף. הממונה יכול כמובן להפשיל שרוולים ולבנות תשתית מקצועית ראויה, אך הקדנציה הקצרה שלו עומדת בעוכריו. המינוי הוא לשלוש שנים בלבד, עם אפשרות לשנה נוספת. כדי לבנות מערכת מהיסוד, כולל שינוי התרבות הארגונית ומבנה השכר, נדרשות לפחות שתי קדנציות.
ללא מחקר, ללא תיאוריה
המצב הקשה של אגף שוק ההון, שכל הגורמים המקצועיים העובדים מול האגף מודעים לו, אינו תוצאה מקרית של עזיבת כמה בכירים, אלא של אידיאולוגיה מכוונת. ואת האידיאולוגיה הזאת חולקים גם אגפי אוצר אחרים, כמו תקציבים או חשב כללי. לפי מודל זה, איש אוצר מצליח מתקדם במהירות, כך שברגע שהוא כבר יודע את תפקידו הוא עובר לתחנה הבאה, ולפני גיל 40 הוא מוצא את עצמו בשוק הפרטי. השכר הגבוה מפצה על השכר הנמוך באוצר, אך התוצאה האבסורדית היא שהידע עובר לשוק הפרטי, ואינו נשאר לתועלת החברה והמדינה בסקטור הציבורי.
מודל זה נמצא בהתנגשות עם המודל של בנק ישראל המבוסס על התקדמות אטית יותר ועל שכר תחרותי יותר מול הסקטור הפרטי. מודל השכר של בנק ישראל מאפשר גם לקיים מחלקת מחקר שמנהלת אשר חבריה הם פרטנרים לדיאלוג אינטלקטואלי עם גופי הפיקוח. באוצר, לעומת זאת, אין מחלקת מחקר ואין בו סבלנות לעיסוק תיאורטי "תלוש".
הפיקוח על שוק ההון חשוב ביותר לכל אזרח ישראלי ולמשק בכללותו. נדרשת רפורמה יסודית ועמוקה במבנה הפיקוח ובתפיסת השכר וכוח האדם שלו כדי שהממונה הבא יוכל להצליח בתפקידו, וכדי שאפשר יהיה לגייס לאתגר זה את טובי האנשים בישראל.
הכותב הוא פרופ' לכלכלה באוניברסיטת בן־גוריון, עמית בכיר במכון ון ליר ולשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל
