הכדור בידי הממשלה
חוק בנק ישראל החדש מקנה סמכויות פיקוח, ביקורת ושקיפות נחוצות. לשם כך, הממשלה חייבת לאתר את האנשים הנכונים לביצוע המשימה
דרמה רבה סבבה את אישור החוק החדש לבנק ישראל: האם הנגיד פישר יסכים לקדנציה נוספת? ואם כן, האם תהיה מלאה? האם הוא יצליח לשחרר את שכר העובדים מכבלי הממונה על השכר באוצר? (לא, כי עופר עיני התערב). אבל מהי המהות של החוק החדש? ומהו השינוי שאותו כל כך רצה פישר עבור
באופן מפתיע, פישר רצה לוותר על חלק מכוח הנגיד.
בחוק הישן כל הסמכויות היו בידי הנגיד. "הנגיד ינהל את הבנק" - לשון החוק. אפילו ההחלטות המינהליות על תקציב הבנק ומינוי המבקר הפנימי התקבלו על ידי הנגיד ללא שום בקרה ציבורית. רק נושא השכר נותר בידי האוצר, ועליו ניהלו האוצר ובנק ישראל מלחמות בלתי פוסקות, שלא הועילו לתדמיתו הציבורית של הבנק.
מהחלטת יחיד להחלטת ועדה
החוק החדש מעביר את סמכויות הנגיד לשני פורומים: סמכויות המדיניות המוניטרית יעברו לוועדה המוניטרית, והסמכויות המינהליות למועצה המינהלית. על החלטות הריבית תופקד הוועדה המוניטרית, המורכבת משלושה נציגי הבנק ושלושה חברים חיצוניים. יו"ר הוועדה הוא הנגיד, ויש לו קול כפול במקרה של תיקו. לבנק יש, אם כך, שליטה בוועדה, דרך היו"ר ודרך הקול הכפול.
אולם במקרה של המועצה המינהלית, השליטה היא של החברים החיצוניים. היו"ר הוא לא הנגיד, אלא אחד מחמשת החברים החיצוניים. לבנק יש רק שני נציגים - הנגיד והמשנה. כמו כן, למועצה נוספו סמכויות משמעותיות של ביקורת: היא זו שממנה ומפטרת את המבקר, ושלושה מחבריה החיצוניים מתפקדים כוועדת ביקורת. כל החברים החיצוניים בשני הפורומים ממומנים על ידי הממשלה על פי המלצת ועדת מומחים חיצונית בת שלושה חברים שבראשה שופט מחוזי או מקביל לו.
החוק החדש מייצר פוטנציאל לניהול טוב יותר של הבנק. מעבר לחיוב בשקיפות, תקציב מפורט של הבנק יונח על שולחנה של ועדת הכספים ויתפרסם רק לאחר שבועיים. זאת אף שלוועדה אין סמכויות אישור.
כר פורה למחלוקות
החוק גם מבטיח דרמות סביב נושאים ניהוליים. יו"ר המועצה המינהלית אמור להיות איש כלכלה בכיר ביותר, וצפויים ויכוחים בינו לבין הנגיד - בדומה למחלוקות בין יו"ר דירקטוריון למנכ"ל חברה. יו"ר המועצה גם יצטרך להביא לאישור את הסכמי העבודה החדשים. יש לשער שרוב הוויכוחים יהיו בדלתיים סגורות, אבל ייתכן שחלקם יגיעו לתקשורת.
לעומת זאת, מחלוקות על המדיניות המוניטרית יגיעו לציבור. בכל קבוצה יימצאו תמיד "ניצי אינפלציה" החוששים יותר מאינפלציה ומוטרדים פחות מאבטלה מאשר האחרים. ויכוחים אלו יתפרסמו בפרוטקולים של הדיונים בתוך שבועיים לאחר הדיון, כולל ההצבעה על הצעות ההחלטה, בעילום שם או לא, כפי שמבטיח החוק.
החוק החדש הוא הבטחה לשינוי תרבות מתבקש בבנק המרכזי. כדי לממש אותה חייבות ועדת האיתור והממשלה למנות גברים ונשים בעלי משקל ציבורי ואיכות מקצועית מהמעלה הגבוהה ביותר. הכדור הוא עתה במגרשה של הממשלה.
הכותב הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת בן־גוריון, עמית בכיר במכון ון ליר ולשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל
