מקומות 10-7: אוכל צמחוני, מרכז מסחרי מצליח, שוקו - ומזון לתינוקות
בלוחמי הגטאות רשמו את אחד האקזיטים הגדולים בתנועה הקיבוצית, בגן שמואל נהנים מדמי שכירות גבוהים, ביטבתה מכורים לנוזל החום - ובמעברות מחכים לאסם
לוחמי הגטאות, המדורג במקום השביעי, הוא הקיבוץ היחיד ברשימת העושר הקיבוצית שאיננו קיבוץ שיתופי. זרז משמעותי בהליך ההפרטה היה עסקת אסם־טבעול, אחד האקזיטים הידועים ביותר של קיבוץ בתנועה הקיבוצית. ב־1995 רכשה אסםמהקיבוץ 50% מחברת טבעול ולאחר מכן ביצעה רכישה נוספת כך שהיום היא מחזיקה ב־58% ממניות החברה (והיתרה בידי הקיבוץ).
הרכישה, שהזרימה עשרות אלפי שקלים לכל משפחה בקיבוץ, הגבירה את הקולות הקוראים לשינוי וחיזקה את הגב הכלכלי של הקיבוץ עצמו ושל חבריו. היום נחשב לוחמי הגטאות לאחד הקיבוצים המופרטים ביותר, מתקיים בו מנגנון של ערבות הדדית ונשמרות רזרבות כספיות לטובת החברים, אך כל חבר מקבל את משכורתו לכיסו ומשלם מס קהילה.
זוג ששכרו המשותף אינו מגיע ל־8,000 שקל מקבל השלמת הכנסה, ופנסיית היעד עומדת על 4,500 שקל. נערך שיוך נכסים לחברים שחפצו בכך, מה שהוביל להרחבה משמעותית של הדירות (עד 200 מ"ר) ובנים מתקבלים לחברות מלאה תמורת השתתפות של 80 אלף שקל.
מקום 8: גן שמואל
האוצר הבולט של קיבוץ גן שמואל הוא ללא ספק המרכז המסחרי היושב על אדמות הקיבוץ ובו שורה של חנויות ורשתות המשלמות לקיבוץ דמי שכירות של עשרות אלפי שקלים בחודש. מקור הכנסה עיקרי נוסף של הקיבוץ הוא המפעל - גן שמואל תעשיות מזון. המפעל מעביר יותר מ־100 אלף טונות פרי הדר ועגבניות בשנה ומייצא את עיקר תוצרתו.
הכנסות המפעל, שהונפק ב־1993 בבורסה של תל אביב וש־41% ממניותיו עדיין נמצאות בידי הקיבוץ, הסתכמו אשתקד ב־960 מיליון שקל.
הבונוסים המחולקים לחברים בגן שמואל אינם נחשבים גבוהים במיוחד (1,500–2,000 שקל בממוצע לשנה), התקציב החודשי לחבר גם הוא צנוע (כ־1,200 שקל לחבר) וגודל הדירות עומד על 85 מ"ר. לא נהוגות בו נסיעות לחו"ל, וגם הצבירה לפנסיה נמוכה ביחס לקיבוצים העשירים האחרים ועומדת על כ־3,000 שקל בלבד.
בתחום התמיכה בבנים עומד הקיבוץ בשורה אחת עם קיבוצים נוספים ומסבסד לימודים אקדמיים גבוהים ומענק נסיעה לחו"ל למי שמשתלב במסלול המתאים הכולל עבודה בקיבוץ.
מקום 9: יטבתה
קיבוץ יטבתה חייב את חיי הרווחה הכלכליים שלו לכניסה הגדולה של שטראוסלמפעל הקיבוצי. ב־1998 רכשה שטראוס מחצית (50%) ממחלבות יטבתה תמורת 32 מיליון דולר. המפעל החליט להשקיע את תמורת המכירה בהמשך פיתוח וקידום התרבות העסקית של החברה.
הכניסה של שטראוס וההחלטה האסטרטגית להשקיע בחברה הוכיחו את עצמן, וממכירות של 100 מיליון שקל בסוף שנות התשעים זינקו מכירות יטבתה (ובראשן מוצר הדגל - השוקו) ל־390 מיליון שקל ב־2008.
בדומה למרבית חבריו ברשימת העושר, יטבתה הוא קיבוץ שיתופי. הקיבוץ מקפיד על השקעה של מרבית התקציבים הקיבוציים בפיתוח התשתיות הציבוריות ומחלק רק 20% מהתקציב הכולל של הקיבוץ מדי חודש לחברים. מדי שנה נוהגים ביטבתה לחלק גם רווחים מהחצי שלהם במפעל הנאמדים בכ־1,500-3,000 שקל לנפש.
הקיבוץ מעניק לבנים של החברים סיוע של כ־80 אלף שקל, מסבסד טיסות פנים־ארציות לחברים, ומשתתף באופן סמלי במימון נסיעות לחו"ל.
מקום 10: מעברות
שלוש שנים חיפשו בקיבוץ מעברות שותף מתאים לחברת הדגל שלהם, מטרנה, המייצרת אוכל לתינוקות. באוקטובר 2007 הודיעו כי ימכרו 51% ממנה לאסם בתמורה ל־250 מיליון שקל. עם זאת העסקה עדיין לא הושלמה.
למעשה, קפיצת המדרגה העיקרית של מעברות אירעה הודות למטרנה - או ליתר דיוק, בצל אירועי רמדיה ב־2003 שהפכו את מטרנה ליצרנית מזון התינוקות הגדולה בישראל.
ככל הנראה יתחלקו 250 מיליון השקלים בין מענק חד־פעמי והשקעה בתשתיות לבין סכומים שיושקעו במפעל עצמו. גם לאחר השלמת המכירה לאסם צפוי קיבוץ מעברות להמשיך להיות עוגן תעשייתי משמעותי בתחום המזון בישראל, וזאת הודות לשורה של חברות־בנות הפועלות בתחום, כמו חברת אדמה, המשווקת מוצרים אורגניים, חברת טבע אלטמן, יצרנית תוספי המזון והתזונה, וחברת ביו פט, יצרנית בונזו ולה קט.
היקף ההכנסות הכולל מהחברה חצה ב־2008 את רף החצי מיליארד שקל. בקיבוץ השיתופי אין אמנם נסיעות לחו"ל או דירות גדולות, אבל הבונוס השנתי עומד על 7,000 שקל.
מקומות 4-6 - שמיר, משמר העמק, בארי
אריק רייכמן - דגים גדולים בבריכות קטנות / דעה