מקומות 6-4: הנפקות בנאסד"ק, בונוסים נדיבים - ופטנט למעטפה לתשלום חשבונות

קיבוץ שמיר, המדורג במקום הרביעי, הוא הנציג השני בלבד ברשימת עשרת הקיבוצים העשירים שעברו הפרטה. מאפיין ייחודי נוסף של הקיבוץ הוא הנפקת שני מקורות ההכנסה העיקריים של הקיבוץ - שמיר אופטיקהו שלא"ג, הנסחרים בבורסת תל אביב.

הראשון מבין השניים, וגם הגדול בהם, שמיר אופטיקה, המייצר עדשות, הונפק בבורסת נאסד"ק ורק לאחר מכן נרשם למסחר גם בבורסה של תל אביב, ובכך הפך למפעל הקיבוצי הראשון שהונפק בבורסה בחו"ל.

-

היום נסחר שמיר אופטיקה לפי שווי שוק של 450 מיליון שקל ושלא"ג לפי שווי שוק של 150 מיליון שקל, ושניהם מניבים הכנסות מצרפיות של 800 מיליון שקל. בשבועות האחרונים נקשר שמו של הקיבוץ כמי שעשוי לרכוש את מחלבות רמת הגולן מידי שלוש המחלבות הגדולות - תנובה, שטראוסוטרה - בתמורה ל־20-30 מיליון שקל.

הקיבוץ משתתף בשכרו של חבר שלא מגיע לשכר מינימלי של 4,300 שקל בחודש. לחברי הקיבוץ מובטחת פנסיה חודשית של 5,000 שקל, הוא מעניק לבנים החוזרים, נוסף על מימון התואר האקדמאי גם יתרון בקבלת מגרשים ומחלק בונוס ממוצע של כ־10,000 שקל בשנה.

מקום 5: משמר העמק

את כניסתו אל רשימת עשרת הקיבוצים העשירים ביותר חייב קיבוץ משמר העמק, הממוקם בשוליים של עמק יזרעאל, למפעל שלו תמה - תעשיות משמר העמק. מדובר באחד המפעלים הפחות מוכרים בישראל בכלל ובתעשייה הקיבוצית בפרט, אך גם באחד המפעלים הקיבוציים המכניסים ביותר. המפעל נמצא בבעלות משותפת של קיבוץ משמר העמק (75%) ושל קיבוץ גלעד (25%).

מפעל תעשיות משמר העמק מייצר רשתות לעטיפת משטחים, רשתות צל ומגן לחקלאות ועוד מוצרי פלסטיק. המפעל לא נסחר בבורסה, ומחזור המכירות שלו נאמד ב־864 מיליון שקל ב־2008.

הקיבוץ נוהג לחלק בונוסים יחסית נדיבים לחבריו על סמך מחזור המכירות של המפעל. הבונוס השנה, למשל, עומד על 6,000 שקל.

דפוס בארי צילום: מאיר אזולאי

משמר העמק הוא קיבוץ העובד במודל השיתופי שמרבית שירותיו אינם מופרטים; פנסיית היעד לחבר עומדת על 4,000 שקל; הקיבוץ נוהג לסייע במימון לימודים אקדמיים לבני חברים; והוא משתתף במימון הנסיעות לחו"ל בסכומים של עד 3,000 שקל לשנה.

מקום 6: קיבוץ בארי

שמו של בארי בדרך כלל עולה לכותרות בהקשר של עימותים צבאיים (בשל סמיכותו לרצועת עזה). הסיבה העיקרית לתפיסה הציבורית המוטעה לגבי הקיבוץ היא העובדה שמקור ההכנסה העיקרי שלו היא בית הדפוס הקיבוצי. הצלחת המפעל מאפשרת לחברים לשמור על אורח חיים שיתופי ולמלא את מחסניות הפנסיה (פנסיית יעד של 5,800 שקל) וקרנות העזרה ההדדית.

את פריצת הדרך המשמעותית עשה המפעל בתחילת שנות השבעים, כאשר החל להדפיס פנקסי צ'קים עבור המערכת הבנקאית. בהמשך רשם הקיבוץ פטנט על מעטפה מתקפלת עם שוליים נתלשים לתשלום חשבונות. הכנסותיו הן אחת התעלומות הגדולות של התנועה הקיבוצית ונאמדות ב־200 מיליון שקל. העיסוק היציב של המפעל הקיבוצי, במקביל לחקלאות ענפה ורווחית, מאפשר לקיבוץ לחלק בונוסים נדיבים לחבריו שמגיעים בשנים מסוימות גם לעשרות אלפי שקלים.

מקום ראשון - מעגן מיכאל

מקום שני - סאסא

מקום שלישי - קבוצת יבנה

מקום 7-10 - גן שמואל, יטבתה, מעברות

אריק רייכמן - דגים גדולים בבריכות קטנות / דעה