מקום 2: סאסא - הקיבוץ שמגן על חיילי ארה"ב

עד לפני ארבע או חמש שנים היה קיבוץ סאסא יכול רק לחלום על התברגות בצמרת העושר הקיבוצי. בשנתיים האחרונות הוא ביצע את הפריצה הגדולה בזכות מפעל כלי הרכב הממוגנים שלו, פלסן סאסא, והשאיר מאחור גם קיבוצים בעלי מפעלים גדולים ומבוססים, שעד לא מזמן גם מכרו בהרבה.

לאורך עשרות שנים התבסס הקיבוץ השיתופי הקטן (210 חברים) על ענפי חקלאות. באמצע שנות השמונים הקים הקיבוץ בחשש רב מפעל בתחום הפלסטיק. המפעל הוקם בהשקעה מינימלית של מיליון שקל והחל את הקריירה שלו בייצור מכלי פלסטיק קשיחים. העסקים דשדשו ובסוף שנות התשעים החליטו במפעל לשנות כיוון והחלו בייצור מוצרים בתחום המיגון הבליסטי.

-

צורכי המיגון של צה"ל ולקחי האינתיפאדה הראשונה היו רוח גבית לפעילות החדשה, ופלסן החלה בייצור אפודים למסלקי פצצות ובהמשך התרחבה לתחום כלי הרכב הממוגנים. תחילה מיגנה את רכבי הסופה של צה"ל ובהמשך גם את מערך ההאמרים שלו.

כניסה נרחבת לארה"ב

ההחלטה האסטרטגית הבאה של פלסן היתה להיכנס באופן נרחב לפעילות בארצות הברית. החלטה זו הובילה לקפיצת המדרגה הגדולה של החברה, שכן היא אפשרה לה להתמודד (ולזכות) פעם אחר פעם במכרזי מיגון כלי הרכב של צבא ארה"ב ללחימה באפגניסטן ובעיראק. בעקבות זאת, החלה פלסן להקים מערך הפצה ומכירות בחו"ל וכן לייסד חברות־בנות.

וכך, ממכירות של 6 מיליון דולר בלבד ב־2000 זינקו מכירותיה של פלסן ל־145 מיליון דולר ב־2005. עוד קפיצת מדרגה בשורת המכירות התרחשה בשנתיים האחרונות; בעקבות רצף הזכיות לחוזים בארה"ב, קפצו מכירותיה של פלסן מרמה של 300 מיליון דולר ב־2007 ל־700 מיליון דולר ב־2008. עד 2010 עתידות המכירות לחצות את רף המיליארד דולר. במקביל גדלה כל הזמן מצבת העובדים של החברה, שכבר כיום היא כ־1,100 עובדים ברחבי העולם, רובם בישראל באתרי הייצור בצפון: קיבוץ סאסא, מעלות וכרמיאל. את הצעדים האלה מלווים רבים מחברי הקיבוץ העובדים במפעל המנוהל על ידי המנכ"ל דני זיו, גם הוא חבר קיבוץ.

פוזלים לעבר קרליין

הצלחת המפעל הקיבוצי, שנמצא בבעלות מלאה של הקיבוץ, הביאה באופן טבעי גם לשינוי דרמטי באורח חייהם של החברים. הכיסים המלאים וההצלחות התעשייתיות הגבירו גם את התיאבון העסקי של החברים והם החלו בפיתוח מואץ גם של המפעל השני שלהם, סאסאטק, המפתח ומייצר חומרי ניקוי ותרסיסים לבית ולרכב.

רק לאחרונה הודיע הקיבוץ כי הוא מעוניין לרכוש את חברת קרליין - עסקה בסכום של כ־100 מיליון שקל שעד לא מזמן חברי הקיבוץ לא יכלו להרשות לעצמם.

קיבוץ סאסא. בתים קטנים יחסית צילום: גיל נחושתן

במקביל לפיתוח התעשייתי המואץ בפלסן סאסא, החל הקיבוץ לנסות ולהסתגל למציאות החדשה בניסיון שלא להסתנוור יותר מדי מהעושר שקפץ עליו. מאות מיליוני השקלים הראשונים שזרמו לקיבוץ הוקצבו לפיתוח תשתיות ולמילוי קרנות הסיוע ההדדי והביטחונות. בשלב הבא החלו החברים לקבל בונוסים שנתיים מהרווחים בסכום של 15–20 אלף שקל לחבר בשנה ולהבטחת פנסיית יעד של 5,000 שקל בחודש. החברים גם החלו במסורת שנתית של נסיעות קבוצתיות מאורגנות לחו"ל, כאשר השנה החליטו להמיר את הנסיעה השנתית לחו"ל בחגיגות 60 מפוארות לקיבוץ.

מכיוון שהבתים בסאסא הם באופן מסורתי קטנים, החלו בקיבוץ לאפשר לחברים להרחיב את הבתים ואף החלו בבניית שכונה חדשה שבה דירות מרווחות יותר. עם זאת, חיי השיתוף בקיבוץ הם במתכונת המסורתית הקודמת ורמת השיתוף גבוהה מאוד. אפילו שירותי ההסעדה בקיבוץ, שהופרטו ברוב הקיבוצים בישראל, עדיין משותפים בסאסא. כיאה לרמת השיתופיות הגבוהה, תקציבי החבר בסאסא הם מהנמוכים בתנועה הקיבוצית והם מסתכמים בכ־7,500 שקל למשפחה בת שלוש נפשות, זאת לאחר שהוכפל בשנים האחרונות.

אפשרות לאקזיט גדול

האתגרים העומדים בפני סאסא בשנים הקרובות הם גדולים. פלסן חייבת את הזינוק של השנתיים האחרונות ללחימה בעיראק ובאפגניסטאן, אולם היא צריכה כבר היום להיערך לנסיגה האמריקאית משם ולנסות לאתר שווקי יעד אחרים למוצרי המיגון שלה ופיתוחים טכנולוגיים חדשים.

במקביל הובילה הפריצה האחרונה של פלסן סאסא גם להתעניינות גוברת מצד משקיעים פיננסים ואסטרטגיים, כניסה של משקיע כזה עשויה להזרים לסאסא סכום חד פעמי גדול, מהלך שיש בו בדרך כלל להשפיע גם על אורחות החיים בקיבוץ. בעיקר יצטרך סאסא להוכיח כי הפריצה של השנים האחרונות איננה חד פעמית וכי המעמד שלו בקרב הקיבוצים העשירים בישראל, איתן.  

מקום ראשון - מעגן מיכאל

מקום שלישי - קבוצת יבנה

מקומות 4-6 - שמיר, משמר העמק, בארי

מקום 7-10 - גן שמואל, יטבתה, מעברות