אימון זה גם עניין של תזמון
קרלו אנצ'לוטי כנראה לא מתאים לתוכניות לטווח הארוך של באיירן מינכן. הרבה מאוד השתנה במועדון ובעולם מאז שמונה לתפקיד ב-2016
זלטקו (צ'יק) צ'ייקובסקי היה אחד מהמאמנים החשובים בהיסטוריה של באיירן מינכן. הוא האיש שטיפח שלד צעיר ומבריק בצורת ספ מאייר בשער, פרנץ בקנבאור בהגנה וגרד מולר בחוד.
- מכל שחקניי השכלתי
- המנהיג השקט בא לבאווריה כדי לזכות בליגת האלופות
- התיקון של פפ גווארדיולה עלה 179 מיליון יורו
צ'ק - שהיה שחקן עם עבר מפואר, שהחל את קריירת האימון בהפועל חיפה, בה תפקד כמאמן-שחקן, זכה באליפות גרמניה עם קלן ושנה אחרי ירד לליגת המשנה כדי לאמן את באיירן מינכן. לפי ספ מאייר, צ'ק היה "איש אהוב". הוא סיפר: "כולנו היינו הילדים שלו, הבנים שלו. הוא לעיתים היה עוצר אימונים בגלל שהרגיש שאנחנו לא מרוכזים מספיק והכריז בגרמנית שבורה - 'לא טוב שיחקנו. בואו הביתה לשתות קפה עם ראדה'". ראדה היתה אישתו של צ'יק. הוא היה מביא אליה את כל הקבוצה הביתה הרבה פעמים במהלך העונה.
"מבחינת כולם היו הילדים שלו ולכן הם לא היו יכולים לטעות", לפי הסופר אולי הסה שכתב ספר על ההיסטוריה של באיירן מינכן. "הוא אהב להתייחס לשחקנים כאל אבא ובגלל זה הם אהבו אותו. מבחינתו אם סומכים על אדם, תמיד נהנים מזה בטווח הארוך".
צ'ק, שהיה חבר טוב של המאמן הישראלי המיתולוגי דוד שוייצר ז"ל, הוביל את באיירן לליגה הראשונה (הבונדסליגה) ולתארים הראשונים שלה בעת המודרנית. שני גביעים וגביע המחזיקות. ואולם במועדון, למרות החיבה האדירה לקרואטי האבהי, הרגישו שאי אפשר להפוך לקבוצה גדולה באמת עם הנחמדות הזו. עם העצירות לקפה בבית של ראדה.
אחרי חמש שנים בקבוצה צ'ק פוטר והוחלף על ידי מאמן צעיר וקשוח בשם ברנקו זבץ'. קרואטי שתקן, זועם, קשוח ובדיסטנס. הכותרת לכתבת פרופיל שעשו עליו בגרמניה היתה: "האיש שאף פעם לא צוחק". זה בדיוק מה שהקבוצה היתה צריכה כדי לפרוץ תקרות זכוכית ולהתחיל להפוך למפלצת שהיא היום. בשנתיים של זבץ', הקבוצה זכתה בגביע ובפעם הראשונה גם בבונדסליגה. אך המתודות הקשוחות שלו ("הוא דרש ממנו להיות באולם ספורט לפני ארוחת בוקר, לפני שהתקלחנו" סיפר מאייר), הובילו בסופו של דבר לעזיבתו. הוא הוחלף על ידי מאמן צעיר ומוכשר ללא ניסיון אך עם המון אינטלגנציה רגשית וטקטית, אודו לאטק - שהוביל את באיירן לאליפויות נוספות וגם לאליפות אירופה הראשונה שלה.
פעמים רבות, במועדוני כדורגל, התזמון בו מגיע המאמן חשוב יותר ממי המאמן. התזמון "הנכון" הוא תוצאה של הצייטגייסט, רוח הזמן. כוחות השוק העולים והיורדים, "פורס מז'ור" ודברים קטנים וגדולים שמשתנים אצל השחקנים עצמם. שחקן בן 27 הוא לא אותו שחקן שהיה כשהיה בן 23 ולכן הוא לא צריך לקבל את אותו היחס כמו שחקן בן 23. ייתכן שהוא צריך שינוי כדי להעיר אותו. להעניק לו מוטיבציה חדשה או אתגר מחודש. כנ"ל גם עם מועדונים שלמים.
המרגיע הלאומי
בספרו החדש יחסית, Quiet Leadership, קרלו אנצ'לוטי כתב שהוא בדרך כלל מפוטר בגלל אותן סיבות שבזכותן הוא מונה. וייתכן מאוד שזה מה שיקרה בבאיירן מינכן אחרי העונה.
כשבאיירן מינכן החתימה את אנצ'לוטי ב-2016 היא עשתה זאת כדי ש"ירגיע" את האווירה במועדון. האווירה היתה מתוחה והשחקנים היו שפוכים אחרי שלוש שנים עם פפ גווארדיולה - הגאון האינטנסיבי שדרש מהשחקנים שלו את המקסימום בכל אימון ומשחק.
בבאיירן עשו זאת כי האמינו שאנצ'לוטי הוא היא הנכון בזמן הנכון אחרי פפ. אנצ'לוטי נוהג להתחבר לתרבות במועדון - במיוחד אם הוא משפחתי כמו באיירן מינכן - והוא לא משנה יותר מדי דברים מבחינה הטקטית. הוא בעיקר בונה על מה שהשחקנים יודעים ואוהבים לעשות וחי את חדר ההלבשה. אנצ'לוטי בדרך כלל יוצר תלכיד חברתי חזק במועדון עם סגל איכותי. השחקנים מתים עליו. עם זאת, אנצ'לוטי אוהב לעבוד עם שחקנים מבוגרים ושלמים יחסית, שלא לומר יקרים. הוא לא "מגדל" שחקנים חדשים ובטח לא יתחיל לתת להם הוראות טקטיות מדוקדקות מדי.
תדמיתו של אנצ'לוטי כאחד מהמאמנים הבכירים באירופה נבנתה בעיקר בזכות הזכיות שלו בליגת האלופות (3). הוא מומחה בטורניר הזה כי הוא יודע להרגיע את השחקנים שצריך ולהעניק להם את החופש ואת העצה הנכונה. בליגה הוא פחות מוצלח (4 אליפויות מאז 1995) וזה כי הוא לא האיש שיתכונן למיינץ משל היתה יובנטוס אלא ישים את האחריות על השחקנים שלו.
המבקרים של אנצ'לוטי, בתוך המערכת ובתוך חדר ההלבשה (ויש לא מעט הדלפות מצד השחקנים וההנהלה), מצביעים על כך שהוא "לא נוקשה" וש"האימונים שלו לא אינטנסיבים מספיק". לפי אחד השחקנים "אנצ'לוטי סומך יותר מדי על כישרון אינדיבדואלי ויכולת אישית ופחות על תבניות מסירות שנהפכו לפופולריות במיוחד אצל פפ גווארדיולה".
אנצ'לוטי, מאמן רגוע שמבסס את הסגנון שלו על תקשורת טובה ורעיונות טקטיים שלמים ומעניינים (ופחות הוראות טקטיות) לא אוהב אימונים אינטנסיביים מדי בגלל שהוא מאמין שהם גורמים לשחקנים להתעייף ולהיפצע ביישורת האחרונה של העונה.
וכנראה שהתפיסה הזו ממש לא מתאימה כרגע לבאיירן מינכן. ולא לעתיד שמתכנן המועדון לעצמו בעידן בו שחקנים עוברים קבוצות ב-100 מיליון יורו פלוס.
החודש אמר אולי הנס, נשיא באיירן מינכן ש"רכישת שחקן ב-100 מיליון יורו בלתי מתקבלת על הדעת". את הדברים אמר לקיקר אחרי שרוברט לבנדובסקי, החלוץ המוביל של באיירן מינכן, אמר שהקבוצה חייבת להשקיע בגדול בשוק העברות השחקנים כדי להתחרות עם הסופר קלאבס - ביניהן גם פריז סן ז'רמן.
לפי הנס "השוק חם מדי הרגע" והוא הוסיף שהוא מאמין שזה ייגמר. "יגיע הזמן שכל המועדונים הללו יפסיקו להוציא את הסכומים הגבוהים בגלל שהם לא השיגו את ההצלחה שהמשקיע רצה. בגלל שלא הסכמנו לשלם על שחקנים יקרים מדי, האשימו אותנו שאנחנו במסלול הלא נכון בשוק וזה מה שיפיל את המועדון - אבל אנשים צריכים להריע לנו על העבודה שאנחנו עושים עם המשאבים שאנחנו מייצרים". הנס הוסיף: "המשקיעים של פריז סן ז'רמן ומועדונים כאלה, בסופו של דבר, יגידו 'הכנסנו כל כך הרבה כסף לתוך המועדון הזה אבל עדיין לא השגנו כלום לא זכינו בליגת האלופות - ואז יגיע הזמן שלנו".
לא ברור מאיפה הנס שואב את האופטימיות הזו. הרי זה לא שהכסף של קטאר ייגמר בעשור הקרוב. אבל הוא מאמין ש"ההזדמנות תגיע ומה שצריך זה שנמצה את הפוטנציאל שלנו".
בנוסף, באיירן עושה מהלך יומרני במיוחד והולכת בכיוון ההפוך מיריבות ואף הכריזה שהיא "רוצה לרוצה לייצר בכל שנה שחקן להרכב הפותח".
לפי היו"ר, קרל היינץ רומניגה, זה יקרה בזכות השקעה אדירה באקדמיה. באיירן בנתה מתקן בעלות של 70 מיליון יורו ופתחה אותו באוגוסט האחרון. בניית המתקן ארכה שנתיים ועלתה 70 מיליון יורו, סכום שכפי שאמר ראש העיר מינכן דיטר רייטר, "נמוך מ'חצי ניימאר'".
דויד אלאבה היה השחקן האחרון שעלה מהאקדמיה של באיירן מינכן ותפס מקום בהרכב. אבל זה הולך להשתנות, לפי אנשי המועדון. "אני משוכנע שנוכל לספק את התשובה הנכונה לפיתוח של כדורגל בינלאומי, ולכל טירוף ההעברות והמשכורות המטפסות", הגיב נשיא באיירן אולי הנס. "אנחנו רואים בקמפוס הזה הזדמנות לייצר הצלחות רבות".
אלא אם יהיה שינוי כיוון רציני, יוליאן נאגלסמן יהיה מאמן הבא של באיירן ויקבל את האחריות על המדיניות החדשה בקבוצה הבוגרת. נאגלסמן, שבקיץ חגג 30, הוא מאמן יותר אינטנסיבי וחדשני מאנצ'לוטי. הוא מישהו שיעזור לשחקנים צעירים להתפתח והכדורגל שלו בהופנהיים מבוסס על עבודת צוות, תרגילים התקפיים ומשחק לחץ משוכלל. באיירן מבינה שהיא צריכה מאמן כזה כרגע כי היא כבר לא יכולה להתחרות נגד המבזבזות הגדולות של אירופה על השחקנים שירכיבו את ההרכב הכי איכותי מבחינה אינדיבדואלית.
בתוכניות הגדולות הללו, אין כל כך מקום למאמן איטלקי שאוהב לעבוד עם שחקנים מנוסים, שלא לומר יקרים.