האם מדד החזקה בכדור הוא הסטטיסטיקה הכי מיותרת בכדורגל?

מבין 600 קבוצות אירופאיות שנמדדו על פי InStat, רק 86 קבוצות באירופה מחזיקות בליגה שלהן יותר זמן בכדור מאשר מכבי חיפה. על פניו, נתון מרשים מאוד - אבל כל מי שרואה את מכבי חיפה משחקת העונה יכול להבין מדוע הקבוצה מחזיקה בכדור כל כך הרבה זמן.

דקות ארוכות מהמשחק בלמי הקבוצה ושחקני ההגנה והקישור האחורי מעבירים ביניהם את הכדור בסגנון שלא מאיים לפרוץ את הגנת היריבה. "משחק סבלני" כפי שמכנה זאת המאמן גיא לוזון. איך אומר שלומי ארבייטמן? "פאס פאס, איטס איי קאם".

מכבי חיפה ומכבי תל אביב. לא אקטיביות מספיק צילום: עוז מועלם

יש קורלציה ברורה בין קבוצות בכירות לבין זמן החזקה בכדור, אך אין בהכרח סיבתיות. כלומר - החזקה בכדור אינה בהכרח הסיבה לכך שקבוצה טובה יותר מהקבוצה היריבה. פשוט, כיום החזקה בכדור היא הדרך המקובלת של קבוצות בכירות - להן יש שחקנים בעלי יכולות טכניות ופיזיות טובות יותר מאשר יריבותיהן - לשלוט במשחקים. ואולם, לעיתים רבות, החזקה בכדור היא לא יותר מאשר אשליה של שליטה במשחק. כמו במקרה של מכבי חיפה.  

השבוע פרסם גוף מחקר הכדורגל, CIES Football Observatory, את רשימת הקבוצות שמחזיקות בכדור הכי הרבה זמן במהלך משחק (העונה, בליגות שלהן). סלטיק (סקוטלנד) ראשונה עם 70.8% החזקה בכדור. דורטמונד (גרמניה) שנייה עם 70.2%; פריז סן ז'רמן (צרפת) שלישית (67.7%) שאחטר דונייצק (אוקראינה) - 67.5% ומנצ'סטר סיטי (אנגליה) - 67.1% סוגרות את החמישייה הראשונה.

אחריהן, במקום השישי באירופה, נמצאת הפועל באר שבע עם 65.3% החזקה בכדור.

כולן קבוצות עם יתרון כלכלי ומקצועי על פני רוב היריבות שלהן בליגה המקומית. יש לציין שאחרי ב"ש נמצאות כמה מאריות היבשת - ברצלונה (64.1%), באיירן מינכן (64%), אייאקס (63%) ועוד. 

הקבוצות האחרות ברשימת 100 מחזיקות הכדור המצטיינות של אירופה (כולן עם 55% פלוס החזקה בכדור) לא בדיוק נהנות מתחילת עונה מוצלחת במיוחד. בין השאר מכבי חיפה נמצאת במקום ה-87 באירופה בהחזקת כדור. ליל, מקום 18 בצרפת, במקום ה-85 בהחזקת כדור באירופה.

אולימפיאקוס, ענקית יוונית עם התחלה גרועה של הליגה, נמצאת במקום הרביעי והלא מוכר בליגה היוונית ובמקום ה-12 באירופה בהחזקת כדור. מיד אחריה, פנאתינייקוס, מקום 13 בליגה ומקום 13 באירופה בהחזקת כדור. אייאקס (מקום 14) חווה עונה גרועה, בינתיים, בליגה ההולנדית וכך גם האלופה פיינורד (מקום 22).

"מפת מסירות" שמפרסם אתר 11Tegen היא הרבה יותר משמעותית להבנת המשחק מאשר מדד "החזקה בכדור". היא מראה איפה מחזיקים בכדור, מספר הפעמים שכל שחקן נגע בכדור ואיפה זה קרה על המגרש, בממוצע. כמו כן, ב-11tegen ניתן לראות אילו קומבינציות מסירה מייצרים השחקנים ואם רוב מקרי החזקת הכדור נרשמים לזכותם של הבלמים או של שחקני ההגנה. 

עם אתרים כגון WhoScored או חשבונות טוויטר של Opta ו-Squawka אפשר לקבל נתונים הרבה יותר משמעותיים להבנת המשחק מאשר הנתון הסתמי של "החזקה בכדור".

הרבה יותר קל להבין את המשחק כאשר יודעים, למשל, כמה ניסיונות מסירה קדימה הקבוצה עשתה, כמה שחקני יריבה הצליחו לבטל בכל מסירה או כדרור (packing) וכמה הנעת הכדור גורמת לקבוצה השנייה לזוז ולאבד צורה.

חשוב גם הרבה יותר לדעת את מהירות ההתקפות של קבוצה מאשר כמה "החזיקה" בכדור. למשל, אחת מהסיבות שמנצ'סטר יונייטד נראית הרבה טוב העונה מאשר העונה שעברה היא העובדה שהשחקנים שלה מקדמים את הכדור מהר יותר לכיוון שער היריב.

הקבוצה נעה במהירות של כ-2 מטר לשנייה לכיוון השער בעוד שבשנה שעברה נעה בכיוון של 1.5 מטר לשניה. החצי שנייה הזו היא קריטית בעידן בו שחקן בכיר עוצר את הכדור ומשחרר אותו ב-0.9 שניות ושחקן בינוני עושה זאת ב-1.5 שניות.

כמו כן, מדד יעיליות לחץ מלמד אותנו הרבה יותר על סגנון הכדורגל מאשר החזקה בכדור.

באר שבע היא הלוחצת הטובה ביותר בליגה הישראלית - ובפער. הכי קרובה אליה היא מכבי נתניה המפתיעה (12.1 שניות פר פוזשן של יריבה - מקום 71 באירופה) כשהבאה בתור היא קריית שמונה של חיים סילבס (12.7 שניות פר פוזשן ליריבה - מקום 123 באירופה). מכבי חיפה מקום 168 (13.1 שניות פר פוזשן) מכבי פתח תקווה (13.2) מקום 189, בני סכנין (14) 297, ומכבי תל אביב מקום 355 (14.4). צילום: איי אף פי

מדד יעילות לחץ הוא מדד שמראה לנו כמה שניות יש לקבוצה על הכדור במהלך (פוזשן) ממוצע.

כשמודדים יעילות לחץ אפשר להבין מי קבוצה יוזמת יותר בהגנה. מי מנסה לחטוף את הכדור באמצעות לחץ ומי נשארת פאסיבית יותר בהגנה ומחכה לקבוצה היריבה לעשות מהלך לפני שהיא לוחצת או משיגה את הכדור.

לפני נתונים של InStat שפירסמו CIES Football Observatory, הלוחצת המצטיינת באירופה היא רד בול זלצבורג - שיריבותיה מחזיקות, בממוצע, רק 9.7 שניות בכדור בפוזשן.

רד בול מקום שני באוסטריה עם הכי הרבה שערים והכי מעט ספיגות. דורטמונד, מקום ראשון בגרמניה עם ההתחלה הכי טובה בהיסטוריה שלה בבונדסליגה, היא הלוחצת השנייה הכי טובה באירופה. דורטמונד מאפשרת ליריבות 9.8 שניות פר פוזשן.

במקום שלישי ז'ילנה הסלובקית, שאמנם זכתה באליפות בשנה שעברה ולא מבריקה השנה (5 ניצחונות ו-5 הפסדים) אבל את הלחץ היעיל שלה ניתן לייחס זאת לעובדה שהיא אחת מהקבוצות הצעירות ביותר באירופה עם גיל ממוצע השמיני הכי צעיר ביבשת (23).

שחקנים צעירים רצים מהר יותר והרבה יותר אך נוטים לעשות יותר טעויות אישיות שמובילות לשערים.

סטיוואה בוקרשט גם כן לוחצת מצטיינת (10.3 שניות פר פוזשן ליריבות) ונלחמת על המקום הראשון בליגה הרומנית. ובכלל, נראה שיש קורלציה - ואולי אף סיבתיות - ברורה בין משחק לחץ אפקטיבי לגיל הקבוצה (הקבוצות הצעירות יותר לוחצות יותר), או מיקום טוב של הקבוצה בטבלה (קבוצות שלוחצות היטב נמצאות בעונה טובה שלהן).

לפי הטופ 20 ברשימה של InStat נראה שקבוצות שלוחצות היטב אכן מצליחות בליגה שלהן או מצליחות מעבר למצופה מהן. אם זה ריו אבה בפורטוגל, אברדין בסקוטלנד, ווזודאבץ' בסרביה, ברונדבי המתאוששת בדנמרק וכו'.

כמו כן, הקבוצות האחרונות ברשימה - כלומר הקבוצות שנותנות ליריבות הכי הרבה זמן על הכדור - הן בדרך כלל הנמושות שלו הליגות. האחרונות באירופה בקטגוריה הזו הן SPAL, קרוטונה ובנוונטו - שלוש הקבוצות הכי פחות איכותיות בסריה A.

עם זאת, במקומות האחרונים כי יש מספר קבוצות מפתיעות מאחר שבחרו, באופן מודע, להעניק לקבוצה היריבה את השליטה המלאה בכדור ולנסות לעקוץ בהתקפות מתפרצות. הפועל חיפה, למשל, מקום 540 באירופה.

היריבות שלה מחזיקות בכדור יותר מ-17 שניות פר פוזשן והיא עדיין בצמרת ליגת העל. גם אתלטיקו מדריד נמוכה מאוד ברשימה (מקום 532). ואולם, קשה למצוא הרבה קבוצות מצטיינות בתחתית הרשימה.

מה שכן יש ברשימה זה כמה קבוצות שעל פניו אמורות להיות במקום טוב יותר מאשר הן נמצאות על פי מדד הלחץ.

למשל, הפועל באר שבע - אחת ממחזיקות הכדור הכי טובות באירופה היא גם אחת ממשיגות הכדור הכי טובות באירופה.

ב"ש העונה נותנת ליריבות שלה רק 11 שניות על הכדור פר פוזשן - מקום 19 באירופה. מעל סלטיק (11.1). גם אולימפיאקוס האימתנית מיוון לוחצת מצוין (10.9 שניות פר פושזן ליריבה). אז מה ההסבר לחוסר ההצלחה הזה? מאחר שמדובר רק בתחילת העונה, ייתכן מאד שמקריות משחקת תפקיד חשוב בתמונה הכללית.

למשל, שתי החמצות לא סבירות בעליל יכולות לעלות ב-4 נקודות בשני משחקים - מה שמשמעותי מאוד כשמשחקים רק 5 משחקים.

אבל, אם הפועל באר שבע תמשיך להחזיק בכדור כפי שהיא עושה וגם להשיג אותו מהר כפי שהיא עושה - הסטטיסטיקה צפויה להתיישר והיא תמצא את עצמה במקום שהיא רוצה למצוא את עצמה בה.

ניתן להסביר את הפער האדיר של מכבי תל אביב מהפועל באר שבע על ידי כך שהקבוצה התל אביבית שיחקה בעשרה שחקנים נגד מכבי חיפה (שמחזיקה בכדור המון זמן מבלי לעשות איתו דבר כאמור) - עם זאת, קבוצה שרואה את עצמה דומיננטית ומנוהלת/מאומנת על ידי צוות שהתחנך בספרד - צריכה להיות עם משחק לחץ שיאפשר לקבוצה היריבה הרבה פחות זמן על הכדור.

ייתכן גם שזה מצביע על חוסר תיאום בקישור, שמלא בשחקנים חדשים. עם זאת, אם מכבי תל אביב רוצה להחזיר לעצמה את תואר האליפות היא תצטרך לשפר את הנושא הזה.

כריסטיאן פוליסיק מדורטמונד. מלחיץ צילום: גטי אימג'ס

רואה חשבון אנגלי בשם רייבן ביל מאתר ChanceAnalytics חישב את נתוני החזקת הכדור ממשחק של ארסנל נגד ווסט ברומיץ' ב-26 בינואר 2017 וגילה שמעבדים אותם בצורה שמעוותת את המציאות על המגרש.

הוא לקח את המדידות של Opta, שבהן משתמשים כמעט כל האתרים שמפיצים סטטיסטיקות וחקר אותן.

ב-Opta מודדים החזקת כדור בפוזשנס (possession) של שחקנים. פוזשן מתחיל כששחקן משתלט על הכדור ומסתיים כשהוא כבר לא מחזיק בכדור - משחרר אותו לחבר לקבוצה (כ-80% מהפעולות של שחקנים עם כדור הן מסירות) או מאבד אותו.

Opta סופרת את כל הפוזשנים של קבוצה וכדי לקבל את הנתון שמראה כמה קבוצה החזיקה בכדור, היא מחלקת את מספר הפוזשנים של קבוצה בכל הפוזשנים שהיו במשחק.

ביל מראה שבמשחק המדובר לארסנל היו 839 פוזשנס ולווסט ברומיץ' 271. כלומר, 1,110 פוזשנס בסך הכל, ש-75.6% היו של ארסנל ורק 24.4% של ווסט ברום. על פי הסטטיסטיקה הזו ניתן להגיע למסקנה שארסנל שלטה במשחק לחלוטין. עם זאת, ביל הראה שזו דרך מעוותת למדוד דומיננטיות במשחק.

הוא הראה שארסנל החזיקה 43 דקות ו-17 שניות בכדור בעוד שווסט ברום עשתה זאת 17.54 דקות. כלומר, כ-35 דקות הכדור לא היה בשליטה של קבוצה כלשהי. במשך שליש מהמשחק הכדור לא שוחק.

באאוט, במצב נייח, בטיפול בשחקן פצוע. ביל מדד את "הזמן המבוזבז" של כל קבוצה והראה שארסנל בזבזה 10 דקות ו-45 שניות בעוד ווסט ברום בזבזה 24 דקות ו-11 שניות. ביל מראה, בעצם, שווסט ברום אחראית לכ-69% מבזבוז הזמן, למרות שהחזיקה בכדור רק פחות מ-30%. כלומר, הטקטיקה של ווס ברום ברורה מאוד. להאט את המשחק, לתסכל את היריב ולבזבז כמה שיותר זמן משחק. ואם מחברים את כל הזמן שהקבוצות בזבזו והחזיקו בכדור, ניתן לראות מי באמת היה דומיננטי במשחק ועד כמה.

ארסנל היתה עם הכדור, כלומר שלטה במשחק, 52 דקות (56.2%) בעוד ווסט ברום היתה בשליטה במשחק 42 דקות (43.8%). זה נתון שמלמד הרבה יותר מה-25% שנתנו ב-Opta לווסט ברום. והזמן המבוזבז הזה הוא נכס מאוד חשוב לקבוצה קטנה, שמתמודדת עם קבוצה כישרונית ממנה וצריכה לעצור את המומנטום שלה.

נתונים כאלו גם מאפשרים להעניק ערך בידורי לכל קבוצה - אבל יש להם גם פונקציה מקצועית ברורה. אפשר "לחשוף" את בזבזניות הזמן הכרוניות ולהורות לשחקנים ללחוץ על השופט כדי שזרז אותן וישים לב לטריקים ולאיטיות המכוונת שלהן.

החזקת כדור אמיתית היא גם נתון שיכול לחשוף מאמנים שטוענים "שלטנו במשחק" בגלל שהסטטיסטיקה מראה החזקת כדור של 55% או 60%. 

אז האם המדד הקלאסי של החזקה בכדור הוא סטטיסטיקה מיותרת? נראה שכן.