מכבי באר שבע מבפנים. כך מנסים לנהל כדורגל "כמו שצריך" בישראל

תחילת יוני. הטלפון מצלצל. על הקו קול לא מוכר: "ד"ר שלומית גיא?, שלום. קוראים לי ניר חזות, ואני, איך אני אסביר לך את זה...? אני מנהל את מכבי באר שבע. שמעתי עלייך, ואם יש לך זמן, אשמח אם נוכל להיפגש ולדבר". לפני כמה שבועות סיפרה לי מנהלת הפרויקטים שלי, שאח שלה וחבר שלו רכשו יחד את מועדון הכדורגל מכבי באר שבע בעלות כיסוי החובות שלו. את העונה הראשונה הם השקיעו בניקוי אורוות ותשלום חובות של שנים. עכשיו מתחילים עונה שנייה ורוצים לעשות זאת כמו שצריך.

שלומית גיא. ייעוץ זו עבודה

פינת למידה

אנחנו קובעים פגישה באחד מבתי הקפה בעיר. אין לי ציפיות מהפגישה הזו. יש לי היכרות עמוקה עם הספורט הישראלי, ואני יודעת שאף על פי שלרוב העוסקים בספורט יש כוונות באמת טובות, רק למעטים מהם יש אורך רוח וסבלנות להיכנס לתהליך שינוי ארוך. בפגישה ניר מספר לי על עצמו. הוא היה שחקן בהפועל באר שבע עד גיל נערים א' ובית"ר באר שבע בנוער. בגיל 18 התגייס לצבא ושירת חמש שנים כקצין קרבי בגבעתי. כשהשתחרר, לא הצליח להשתלב בליגות הבכירות ונדד בין כמה קבוצות. הוא שיחק בהפועל ירוחם בליגה א' ובמכבי קריית גת, כששיחקה בארצית. בשיא הקריירה שלו שיחק בליגת־העל עם הפועל ראשון לציון ועם בית"ר ירושלים. בגוגל אפשר עדיין למצוא כתבות מחמיאות שמכתירות אותו "שחקן המחזור", "הפתעת המחזור", ו"כדורגלן מזן אחר". תוך שהוא מנסה לחזור לכושר משחק, מבלי הרבה ידע והבנה בסיסיים בפיזיולוגיה, הוא הכריח את עצמו לרוץ קילומטרים במהירות רבה, עד שגרם לעצמו לשברי מאמץ בכפות הרגליים. כניסה של שחקן במהלך משחק שברה לו את הברך. הוא עוד הספיק לשחק בהפועל רעננה, הפועל אופקים, הפועל מרחבים והפועל ערד לפני שגמר את הקריירה. ניר כן ואותנטי, שקשה שלא להאמין לכל מילה שלו. החלום שלו הוא להקים בבאר שבע קבוצה מקומית. "בית אמיתי לכדורגל מקומי", הוא קורא לפרויקט, מועדון שיאפשר לשחקנים מקומיים להתפתח, לגדול, לשחק, ואפילו לאמן כאשר יפרשו מהמשחק. בית שידאג לבריאות שלהם. שיהיו בו רופאים שיידעו לכוון את השחקן, דיאטנים, מעסים וגם מורים ועובדים סוציאליים שיענו על הצרכים הנפשיים של השחקנים. "הפועל באר שבע כבר גדולה על העיר הזאת. וזה מצוין. אבל מעטים השחקנים המקומיים שגדלו בעיר ויוכלו לשחק באירופה, ולכן אנחנו רוצים להיות הקבוצה השנייה של העיר", אומר ניר. "קבוצה שתגדל ככל שהפועל באר שבע תגדל. החלום שלי הוא להגיע עם הבוגרת לליגה השנייה. אבל החלום האמיתי שלי הוא שיהיו לילדים שגדלים פה בית, פינת למידה, מאמנים שהם גם מודלים לחיקוי, תרבות ספורט".

"נשמע מדהים", אני אומרת. "ואיך אני יכולה לעזור?". "אני יודע לאן אני רוצה להגיע, אבל אני צריך עזרה להגיע לשם", ניר עונה לי. התשובה מהממת. יש הרבה אנשים טובים בספורט. אני מאמינה שלכולם יש כוונות טובות. אבל מעטי מעטים האנשים בספורט שיכולים לבקש עזרה. לפני שאנחנו ממשיכים, אני מתעקשת לתת הצעת מחיר לעבודה שלי. כסף הוא בדרך כלל המקום בו משאים ומתנים נתקעים. ניר לא נבהל. "בואי נקבע פגישה עם הבעלים", הוא אומר.

ניצחון חובה, אבל

סוף יוני, פגישה בבית קפה. צוק חזיזה ואילן רמות הם שני בעלי עסקים מקומיים מצליחים מאוד. חולי כדורגל. כשניר הציע להם את הרעיון לרכוש את מכבי באר שבע לפני שנתיים, הם חששו. אחר כך הם התחברו לחזון הקהילתי של ניר והשקיעו מאות אלפי שקלים ברכישת בקבוצה. הם מספרים על השאיפות שלהם. מצד אחד, הם רוצים לשמור על תקציב סביר. הגיוני בהתחשב בעובדה שהם מביאים כסף מהבית. מצד שני, הם חולמים בגדול. רוצים אקדמיה של ילדים ונוער כמו באירופה. כזו שתייצר שחקנים לקבוצות הבוגרות, ואולי, יום אחד, גם תכשיר שחקנים לאירופה. המועדון צריך להיות אטרקטיבי לבעלי עסקים, אבל גם מועדון חינוכי ותרבותי. הניצחון לא יכול להיות מעל הכל, אבל חייבים לנצח. השיחה מלאת להט, כפי ששיחות על כדורגל וחלומות מתפתחות בדרך כלל. "אפשר לעשות הכל", אני אומרת. כשניר מדבר על "בית אמיתי לכדורגל מקומי", הוא מדבר על עקרון בידול חשוב שחסר באזור, ושממקם את המועדון טוב ביחס למי שהן, לכאורה, המתחרות שלנו בשוק. הצעד הבא הוא לגזור מהחזון מטרות־על ואז מטרות אופרטיביות. לפני שמתחילים לעבוד צריך להחליט, קודם כל, לאן רוצים להגיע.

השיחה עם צוק ואילן קשה יותר. הם שואלים המון שאלות ומבקשים שאוכיח שאני יכולה לתרום משהו למועדון. בצדק. הם אנשי עסקים ורוצים לדעת על מה הם משלמים. אבל לי קצת קשה להגיד מה התועלת שלי לפני שהכרתי את המערכת מבפנים. אני חוזרת על המנטרה. "יש לנו חזון. אנחנו צריכים לכתוב יחד מטרות־על ומטרות אופרטיביות. מתוכן נגזור אסטרטגיית פעולה ונקים מנגנון של בקרה ולמידה". אני מרגישה שאני לא מצליחה לשכנע. אנחנו מדברים על כסף. הנושא הזה מרחיק אותנו. אבל תוך שהשיחה נמשכת בלהט אני מרגישה שהטרמינולוגיה סביב השולחן משתנה. מבלי משים, הדיון הפרוע סביב השולחן מתחיל להתרכז סביב המילה "מטרות". הדיון סביב מטרות מייצב אותנו ועוזר לנו להתמקד סביב כמהרעיונות. בסיום השיחה לא מתקבלת שום החלטה לגביי. ניר אומר לי שהם יחשבו על זה ויחליטו. אני משאירה אותם בקפה לדון על הנושא. למחרת ניר מתקשר. "מתי אפשר להתחיל?".

הפנינג של מכבי באר שבע. רוצים אקדמיה כמו באירופה

אז מה זה בכלל ייעוץ?

ייעוץ ארגוני הוא תחום ידע מעשי שמטרתו להשתמש בכלים מדעיים כדי לסייע לארגון בתהליכי שינוי והתאמה לשוק. הייעוץ הארגוני צריך להיות רגיש למאפיינים של הארגון עצמו כמו גם לעובדים שלו, למנהלים שלו, ללקוחות, לספקים, לקהילה ואפילו לתרבות שבה פועל הארגון. יועצים ארגוניים יכולים להגיע מתחומי הסוציולוגיה, הפסיכולוגיה והנדסת תעשייה וניהול. חלק חשוב מתוך הייעוץ הארגוני הוא ייעוץ אסטרטגי, והנחת העבודה היא שקשה לארגון לגדול ולהתפתח לפני שמגדירים לו חזון, מטרות ואסטרטגיית עבודה. קשה להגדיר מהן מטרותיהם בפועל של היועצים הארגוניים והאסטרטגיים, כיוון שלארגונים יכולות להיות מטרות שונות והם פועלים בסביבות שונות.

יועצים ארגוניים טובים, לדעתי, הם גם כאלה שנחשפו בפועל למודלים חיוביים של ניהול. לדיסציפלינה הזו קוראים היום "ניהול חיובי". ניהול חיובי מאמין שתפקידו של המנהל הוא לא רק למנוע בעיות כאשר אלה צצות, אלא גם לפתח ולחזק מערכות יחסי עבודה חזקות ויציבות עם כל אחד מגורמי המערכת כדי למנוע בעיות. ממש כפי שהרפואה של היום לא רואה את תפקידה במתן תרופות לאחר שמחלה צצה, אלא במניעה של מחלות דרך קידום אורח חיים בריא, וכפי שהפסיכולוגיה של היום לא עוסקת רק בטיפול בהפרעות נפשיות, אלא פועלת כדי לקדם אושר ורווחה נפשית אצל אנשים. שיטת העבודה העיקרית של היועץ הארגוני, הפועל על פי עקרונות הניהול החיובי, היא למידה ממודלים מוצלחים.

בשנים 2006–2008 גרתי בלונדון וחקרתי עבור עבודת הדוקטורט שלי את מועדוני הכדורגל של ארסנל וצ'לסי. הכדורגל האנגלי עבר בשנות השמונים והתשעים שבר גדול והצליח להמציא את עצמו מחדש כדי להפוך לאימפריה שהוא היום. באחד הראיונות שערכתי עם מנהל בארסנל, הוא הסביר שהמטרה שלהם היא To make everyone happy, כלומר לייצר מערכת יחסים בריאה ומספקת עם כל הלקוחות, השותפים, הספקים והאוהדים של הקבוצה, כדי למנוע מצב של חוסר שביעות רצון, שיכול להתפתח לבעיה ניהולית. הרצון ש"כולם יהיו מרוצים", הוא העיקרון הבסיסי של ניהול חיובי, ולמידה מהמודל האנגלי היא שיטת העבודה שמעצבת את תפיסת העולם שלי כיועצת.

בשבועות הקרובים אפרסם כאן רשמים מהתהליך שאנו עוברים במכבי באר שבע. הרשימה שאפרסם תתאר את ההתרחשויות האמיתיות כפי שהן קורות, כמעט בזמן אמת.

הכותבת היא חוקרת ספורט. מתמחה במניעת אלימות וקידום מקצוענות במחלקות נוער. עם מכבי באר שבע היא עובדת כיועצת ארגונית