ועדת הערר המחוזית: עבירות הבנייה של יו"ר קק"ל לא יוכשרו בדיעבד

ועדת הערר לתכנון ובנייה במחוז צפון החליטה לקבל את הערר של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ולדחות את התוכנית שנועדה בין היתר להכשיר את עבירות הבנייה של יו"ר קק"ל דני עטר המתגורר בישוב גן נר שבגלבוע.

בשנת 2016 נחשף על ידי רמ"י כי פקחי הרשות גילו עבירות בנייה ופלישה לשטחי ציבור אצל עטר ותושבים נוספים בישוב, כאשר בין היתר מסיגי הגבול הגדילו את חצרותיהם ובנו עליהן בריכות שחייה, יחידות דיור, סככות, חניות פרטיות, מחסנים ומשרדים. עטר, ששימש בעבר כראש המועצה האזורית גלבוע, הגדיל לעשות כשהקים בריכת שחייה שחלק ממנה על שטח ציבורי, הקים מסלעה, והכשיר שביל גישה לחנייה הפרטית שלו. בסך הכול, היקף הפלישה של עטר לשטח הציבורי עומד על 100 מ"ר.

לאחר שגילו את הסגת הגבול, ביקשו ברמ"י לאכוף את החוק ולפנות את מסיגי הגבול מהקרקע הציבורית, אך לוועדה המקומית היו תוכניות אחרות והיא אישרה תוכנית להצרחה בין השטחים הפתוחים שעליהם השתלטו עטר ושכניו לבין שטחים שבבעלותם המצויים בצד השני של החצרות. ברמ"י לא קיבלו את הכשרת העבירות בדיעבד והגישו ערר שנידון בוועדת הערר המחוזית.

יו"ר קק"ל דני עטר צילום: עומר מסינגר

במהלך הדיון הפתיעו נציגי הוועדה המקומית גלבוע בגישתם הסלחנית כלפי עבירות בנייה וברצונם העז להכשיר בדיעבד את עבירות הבנייה בדיעבד תוך אישור התוכנית. כך למשל, אמר בדיון עו"ד מוחמד אברהים המייצג את הוועדה, "מדובר בפלישה שהיא בסך הכול 100 מ"ר מול אלפי מ"ר של שצ"פ ביישוב שמספר התושבים בו מועט. הפלישה הזאת של 100 מ"ר היא לא ביג דיל כפי שנקרא".

מנגד, עורכת הדין מטעם רמ"י, שירה תם, אמרה, כי היא מופתעת מתגובת הוועדה המקומית ומההתייחסות הסלחנית של הוועדה ביחס לעבירות בנייה. "מה אתם, העוררת, אנחנו גוף ציבורי, אנחנו מי שאמור יחד עם הוועדה המקומית לשמור על אותן קרקעות ולא להתייחס בסלחנות לעבירות פלישה... לבוא ולהגיד זה רק 100 מטר, בגלל זה לזעוק לא עומד שום רציונל אמיתי לאשר תוכנית שמנסה לאשר עבירות בנייה".

בריכת שחייה ביישוב גן נר שבגלבוע צילום: רשות מקרקעי ישראל

כאמור, הוועדה קיבלה את הערר ברוב של 2 מתוך 3 חברי הוועדה. יו"ר הוועדה עו"ד חגית דרורי גרנות, ונציג הציבור מנדי בראון החליטו לקבל את הערר וכתבו בהחלטתם כי דינה של התוכנית שאושרה בוועדה המקומית להידחות. "עבירת בנייה שטיבה הוא בנייה והשתלטות על שטח ציבורי בהיקף לא מבוטל של 100 מ"ר אינה מהקלות בעיננו. נסיבות המקרה דנן מוסיפות לה חומרה הן בהיקף השטח 'הנגזל' שאינו זניח, ואף ברור כי נעשה במודע, במחשבה ובמעשה... עובדת הזזת המסלעה שנבנתה בגבול שבין המגרש לשצ"פ במסגרת עבודות הפיתוח של היישוב. אין מדובר בטיפוח גנני של שטח ציבורי פתוח אלא בבנייה של ממש של בריכת שחייה גדולה ופיתוח סביבתה אשר מנכסים בפועל את השטח אל המגרש ומונעים כל גישה אל שטח ציבורי וכל שימוש אחר בו ע"י הציבור".

בהמשך הפנו בוועדה את הכתוב בהחלטה אל עטר כשאמרו, "אי הגשת כתב אישום כנגד מגישי התוכנית, שהם יו"ר הועדה המקומית דאז ובנו מגבירים את משקלו של האינטרס הציבורי והחברתי שלא יצא החוטא נשכר, שהרי אם יצאו "הארזים" החוטאים נשכרים מבנייה לא חוקית שביצעו, מה יעשו ויבנו "אזובי הקיר"?".

כאמור, ההחלטה לא התקבלה על ידי 3 חברי הוועדה, ונציגת מתכנן המחוז, חגית עמית סברה כי יש לדחות את הערר. בהחלטתה כתבה, כי "במבחן המגרש הריק" אין שום סיבה שלא לאשר. לעניין עידוד עבריינות כתבה, "אין המדובר באישור בודד, והדבר אמור להישקל במסגרת כלל השיקולים להישקל במסגרת כלל השיקולים התכנוניים העומדים בפנינו".