קק"ל הפסיקה במפתיע ביצוע עשרות פרויקטים בפריפריה

קק"ל הפסיקה לפני כחודש בניית עשרות פרויקטים של תשתית ברחבי הארץ, רובם ביישובי הפריפריה המרוחקת. הפסקת העבודות הפתיעה את ראשי היישובים והמועצות בהם היא התרחשה שלא עודכנו בכך מבעוד מועד.

בין הפרויקטים שהופסקו: סלילת דרכים, פיתוח שכונות כפריות, הכשרת שטחים לחקלאות והקמת אתרי תיירות ומוסדות חינוך. המשותף לכל הפרויקטים הללו הוא שביצועם נעשה על ידי קק"ל עבור משרדי הממשלה השונים — שיכון, חקלאות, ביטחון, כלכלה וחינוך.

פרויקט של קק"ל במרחב עם ליד ירוחם. העבודות נעצרו צילום: שמואל בזק

האתרים בהם הופסקו הפרויקטים נמצאים במועצות האזוריות גולן, חבל אילות, ערבה תיכונה, רמת נגב, עמק המעיינות, מבואות חרמון ורבות נוספות. "קיבלנו הודעה מעכשיו לעכשיו שיופסקו לאלתר כל עבודות קק"ל שנעשות בשיתוף פעולה עם משרדי הממשלה", מתאר ערן דורון, ראש מועצת רמת נגב. "מדובר על אתרים שבהם כבר פעלו בולדוזרים בשטח, שיום אחד פשוט ננטשו. כשניסינו לברר מה קרה, נאמר לנו כי קיימת הנחיה של היועץ המשפטי לממשלה לקק"ל, אשר אוסרת עליה להמשיך לעבוד ישירות מול משרדי הממשלה. חוות הדעת הזו מעולם לא הוצגה לנו והדבר נראה תמוה".

בדיקת "כלכליסט" מעלה כי על אף שישנה חוות דעת עקרונית של משרד המשפטים המתנגדת לאופן שבו מתקצבת כיום קק"ל פרויקטים ממשלתיים, לא יצאה בשבועות האחרונים כל חוות דעת חדשה המצדיקה בלימה גורפת שכזו של כלל הפרויקטים באמצע ביצוע. מדובר ככל הנראה בהנחיה עצמאית של יו"ר קק"ל דני עטר, אשר הסיבות לה נטועות בחילוקי הדעות המתמשכים בין קק"ל למשרדי האוצר והמשפטים.

עימות על מיסוי הקרן

חוות דעת שהוציא ב־2014 המשנה ליועמ"ש לשעבר עו"ד אבי ליכט מצאה כי קק"ל משמשת כ"קופה קטנה" של משרדי ממשלה ומקור תקציבי עוקף אוצר, המתקצב פרויקטים במנותק מסדר העדיפויות של המדינה — וכי מדובר במצב לא תקין. החשש היה כי במקרים מסוימים עשויים התקציבים לשמש לצרכים פוליטיים של השרים הממונים.

בעקבות חוות הדעת הגיעו המדינה וקק"ל להסכם אשר נחתם בשנת 2015, לפיו תעביר קק"ל בשנים 2016־2017 סכום של 2.2 מיליארד שקל לביצוע פרויקטים ממשלתיים, אשר ייעודם ייקבע באמצעות ועדה משותפת שבה ישבו נציגי האוצר וקק"ל. עוד קבע ההסכם כי לקראת שנת 2018 יחליטו הצדדים אם לחדש אותו. אלא שלקראת 2018 התרחש עימות קשה בין הצדדים, סביב החוק למיסוי קק"ל שקידם משרד האוצר ושלו התנגדה קק"ל בתוקף. החוק אושר לבסוף, ובקק"ל החליטו שלא לחדש את ההסכם עם האוצר, ולשוב לאופן התקצוב שקדם לו — באופן פרטני מול משרדי הממשלה על פי שיקול דעתה של קק"ל.

אופן פעולה זה אכן הביא לחוסר נחת במשרד המשפטים. במכתב מחודש יולי של עו"ד לימור תוסייה־כהן ממשרד המשפטים אל יועצה המשפטי של קק"ל כתבה כי "נדרש לשקול ולקבוע מנגנון להליך קבלת כספים נוספים, שיעמוד בעקרונות שנקבעו בחוו"ד של מר ליכט", אולם גורמים במשרד הכחישו כי קיימת חוות דעת המורה על איסור מוחלט או הפסקת עבודה בפרויקטים שאותם יזמה קק"ל עצמאית מול משרדי הממשלה.

"קופה קטנה - גדולה"

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "נוכח הודעת קק"ל על ביטול ההסכם, מיום 18.11.15, המשנה ליועץ המשפטי הנחה את משרד האוצר לקיים שיח מול קק"ל במטרה לקבוע מנגנון להעברת כספים כאמור, באופן מרוכז, שיוביל לחלוקת התקציב בצורה התואמת את סדר העדיפויות הממשלתי. ממשרד האוצר נמסר לנו, כי הם פועלים לגיבוש מנגנון כאמור מוקדם ככל הניתן".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "בימים אלו מתנהלים דיונים מול גורמים בקק"ל במטרה לייצר תהליך סדור ומקצועי שיביא לידי ביטוי את סדרי העדיפות של הממשלה בפרויקטים המשותפים, ולהימנע ממצב בו יש 'קופה קטנה גדולה' שמשמשת למימון נושאים שלא נכללו בסדרי העדיפות של הממשלה".

מקק״ל נמסר: "לאחרונה, בהחלטה מצערת ולא ברורה, החליט היועץ המשפטי לממשלה למנוע ממשרדי הממשלה להמשיך בביצוע פרויקטים משותפים עם קק"ל. אנו מקווים שההחלטה התמוהה הזו תשתנה במהרה".