מהפכת השקיפות האטומה של דני עטר בקק"ל

יו"ר קק"ל דני עטר מנסה להגביל ולסרס את הביקורת שעורך מבקר המדינה יוסף שפירא על יוזמה בשם מהפכת השקיפות שהוא עצמו יזם בקק"ל.

ל"כלכליסט" נודע כי פרקליט קק"ל עו"ד אלון גלרט שלח בחודש שעבר מכתב אל המבקר, שבו טען כי חלק ממהלכיו בקרן לא חוקיים וביקש כי שפירא יגביל את הביקורת שלו לתחומים מצומצמים ביותר. מכתב זה ומכתב תגובה ממשרד המבקר הגיעו לידי "כלכליסט".

מהלך זה עומד בסתירה להצהרותיו החוזרות ונשנות של עטר שלפיהן הוא מעוניין להחיל את ביקורת המדינה על כלל קק"ל, וכי הביקורת חיונית להבטחת עתיד הארגון.

המשנה למנכ"ל משרד המבקר יובל חיו כתב בתגובה לגלרט כי כל מהלכי המבקר חוקיים. במכתבו, חיו הביע תקוה שעטר ישתף פעולה עם המבקר, בהתאם לרוח הצהרותיו הרבות בנושא.

מבקר המדינה יוסף שפירא. מצא ליקויים חמורים צילומים: אלכס קלומויסקי, דוד הכהן

במקביל, הנושא עורר סערה גם בתוך משרדי קק"ל. סגנו של עטר, ארנן פלמן, תקף את היו"ר, טען כי הוא פועל ללא אישור ההנהלה ודרש כי ישתף פעולה באופן מלא עם המבקר.

שפירא החל לפרסם דו"חות ביקורת על קק"ל לראשונה לפני כשנה וחצי ופרסם עד כה שלושה דו"חות על קק"ל. בדו"ח הראשון והמרכזי מביניהם, שפירא גילה כי ראשי הקרן הקיימת בקדנציה הקודמת - היו"ר אפי שטנצלר והיו"ר העמית אלי אפללו - חילקו הקצבות לקרוב ל־500 פרויקטים בהיקף של כמיליארד שקל ללא קריטריונים, בחוסר שקיפות וללא תיעוד.

קק"ל היא גוף עצמאי ממוסדות המדינה והוא אינו כפוף רשמית למבקר. מה שאפשר לשפירא בכל זאת לערוך ביקורת בקרן היא העובדה שמינהל פיתוח הקרקע של הקרן (מפ"ק) נמצא בפיקוח הממשלה. לכן, המבקר רשאי לבדוק בקרן רק נושאים הקשורים למפ"ק.

בחודש שעבר חשף "כלכליסט" כי המבקר פתח בביקורת מעקב על הדו"ח הקודם בקק"ל. בביקורת זו, בודק המבקר את מהפכת השקיפות בקק"ל שעליה הכריז עטר. לפי הכזרת עטר, מהפכה זו תכלול ניסוח נהלים שקופים ושוויוניים לחלוקת הקצבות. החלטת המבקר לבדוק דווקא את הנושא הזה מהווה מעין הבעת אי־אמון במהלכי עטר וחשד בכך שאי הסדרים בקרן נמשכים גם תחת ניהולו.

חרג או לא חרג?

במכתב ששלח גלרט למבקר המדינה, הוא טען כי המבקר חורג מסמכויותיו ומתחומי הבדיקה שהוגדרו. לפי גלרט, נציגי המבקר ביקשו מקק"ל "להתייחס לעניינים שונים אשר חורגים לעמדת מרשתנו מבדיקת הליך תיקון הליקויים... בין היתר התבקשה קק"ל להשיב לטענות בדבר אופן הכנת פרוטוקולים של ישיבת, להתייחס לאופן חלוקת הסמכויות בין היו"ר והמנכ"ל, להתייחס לכוונת קק"ל לאתר חלופה למשרדים בתל אביב ועוד נושאים אשר הדו"ח הקודם לא עסק בהם".

בתגובה לכך, כתב חיו לגלרט ביום ראשון השבוע: "נמשיך ונעסוק בכל הנושאים הרלבנטיים לביקורת מעקב זו". חיו ציין כי דבריו נכתבו על דעת המבקר שפירא. "ביקורות מעקב אינן תחומות בהכרח לרשימת הממצאים שהועלו בביקורת המקורית", הוסיף חיו. לדבריו, לעתים נדרש המבקר להרחיב בדיקה לנושאים נוספים - ואז הופכת בדיקת מעקב למעקב מורחב.

אולם גלרט וקק"ל טוענים כי המבקר לא חרג רק מהנושאים שנסקרו בדו"ח המקורי, אלא גם מגבולות הביקורת על המפ"ק, אל תחומים שכלל אינם תחת סמכות המבקר. "גורמי קק"ל התבקשו להעביר מסמכים הנוגעים להסכם קיבוצי שנחתם עם עובדי קק"ל, מסמכים הנוגעים לעבודתה של חברת ייעוץ חיצונית שסייעה לביצוע עבודת מטה של קק"ל, מסמכים הנוגעים לביקורת של מבקר הפנים בחטיבה לגיוס משאבים ועוד". גלרט טען במכתבו כי "נושאים אלה חורגים לכאורה לעמדת מרשתנו מתחום פיתוח מקרקעי ישראל".

באשר לטענות אלה, כתב חיו בתגובה כי כל הנושאים שלגביהם פנה משרד המבקר "קשורים להבנתנו במישרין או בעקיפין הן לממצאי הביקורת שהועלו בדו"ח המקורי והן לליבת העבודה של מפ"ק".

יו"ר קק"ל דני עטר. הגדיל את סמכויות ההנהלה צילום: עמית שעל

אולם לגלרט יש טענות גם כלפי עיתוי הדו"ח הנוסף. במכתבו, גלרט טוען כי דו"ח המעקב נערך זמן קצר מאוד לאחר הדו"ח הקודם, וכי הדבר "אינו מקובל ומהווה החלטה חריגה ותקדימית". על כך משיב חיו כי לא מדובר בתקדים, וכי מה שמנחה את המבקר בבחירת תזמון הביקורות הוא "האינטרס הציבורי וחשיבות הנושא לצד אינדיקציות לכאוריות על תמונת המצב בגוף המבוקר בעת ההחלטה".

במכתב של גלרט, הוא טוען כי קק"ל "אינה מבקשת להגביל את משרד מבקר המדינה או למנוע ביקורת", אך לדבריו, "עצם הסכמת קק"ל לביקורת המדינה אין בה די ואינה הופכת את קק"ל לגוף מבוקר. לכך נדרשת החלטת כנסת או הסכמת ממשלה שטרם ניתנה". כסימוכין לדבריו, גלרט מצטט את הדברים שכתב שפירא עצמו בתחילת הדו"ח הראשון על קק"ל: "משרד מבקר המדינה ימשיך בביצוע ביקורת בקק"ל בהתאם לסמכויותיו".

בנוסף, הוא כתב כי "קק"ל מקפידה לפעול אך ורק במסגרת החוק. הרחבת תחומי הביקורת עלולה שלא לעלות בקנה אחד עם הוראות החוק... למען הסר חשש שגורמי קק"ל או מבקר המדינה יפעלו בניגוד להוראות הדין נבקש כי יובהר היקפה של הביקורת... וכי היא לא תחרוג מן הנושאים בהם עסק הדו"ח הקודם".

בתגובה לדבריו אלו כתב לו חיו כי הוא מקווה שהמבקר "יזכה לשיתוף פעולה מלא של קק"ל, בין היתר ברוח הודעתיו החד־משמעיות של עטר בנושא 'מהפכת השקיפות' בקק"ל". עוד ציין חיו כי "הגבלת סמכותה של ביקורת המדינה בקק"ל פוגעת להבנתנו באינטרס הציבורי".

הוויכוח בין עטר למבקר המדינה פתח ויכוח פנימי חריף גם בינו לבין סגנו פלמן. בשני מכתבים ששלח פלמן לעטר בשבועיים האחרונים, הוא תקף אותו על כך שפנה למבקר המדינה ללא החלטת הנהלה בנושא. במכתבים, פלמן שאל את עטר "כיצד הדבר מתיישב עם הצהרותיך בנוגע לשקיפות הנדרשת במוסדות הארגון".

לטענת פלמן, על קק"ל לכבד הסכם עם המדינה על החלה מלאה של ביקורת המדינה על מוסדות קק"ל, גם ללא הסכמת הממשלה, "ולשתף פעולה באופן מלא עם הביקורת. עלינו לאמץ את עקרונות השקיפות והמינהל התקין לא רק באמירות אלא במעשים". פלמן כתב עוד לעטר: "בהזדמנויות שונות ורבות בעבר הצהרת שהנך מזמין את מבקר המדינה להגיע לכל מקום, לכל חדר ולכל עניין הנוגע לקק"ל".

פלמן עצמו דווקא התנגד בעבר להחלה מלאה של ביקורת המדינה על קק"ל. בישיבת הנהלת קק"ל במרץ 2016 הוא טען שאנשי המבקר עוינים לקק"ל וכי אין סיכוי לקבל מהם יחס הוגן. במכתב שכתב לעטר, הוא ציין כי שינה את עמדתו.

בתגובה ששלח לפלמן, כתב עטר: "כמי שפעל כראש חץ נגד החלת ביקורת המדינה על קק"ל, אתה האחרון שיכול להטיף לי בעניין זה. טול קורה מבין עיניך... מדיניות קק"ל בנושא שקיפות ופתיחות בפני מבקר המדינה לא השתנתה כמלוא הנימה וקק"ל תמשיך לפתוח שעריה בפני כל מוסד ביקורת ובלבד שהביקורת אינה סותרת את הוראות החוק להן אף קק"ל מחויבת".

לטענת עטר, "מבקר המדינה עצמו תיחם את הביקורת הנוכחית למעקב אחר תיקון הליקויים שנמצאו בדו"ח הקודם. על כן פניותיו של נציג מבקר המדינה בנושאים שאין להם כל קשר עם הדו"ח הקודם שעסק במפ"ק תמוהות... מכתב משפטי המעמיד את המבקר על הצורך לעמוד בהוראות החוק אינו צריך לקבל את אישור ההנהלה".

בשיחה עם "כלכליסט" טען עטר עוד שלא שינה את עמדתו הנחרצת בעד החלת ביקורת המדינה על כל מחלקות קק"ל. לדבריו, התנגדות הקרן הקיימת להרחבת בדיקת המבקר נובעת מחוות דעת של היועץ המשפטי המיוחד של הדירקטוריון, השופט בדימוס יוסף (ספי) אלון. לפי עטר, אלון קבע כי שיתוף פעולה עם ביקורת שחורגת מסמכויות המבקר יהווה הפרת חוק. "אלון הוא הסמכות המשפטית העליונה של קק"ל והמכתב של גלרט יצא רק בעקבות דבריו".

דירקטוריון בלי סמכויות

ב־2016 הגיעו המדינה וקק"ל לטיוטת הסכם על החלת ביקורת המדינה על רוב מחלקות קק"ל, תחת מגבלות שונות. בנובמבר 2016 הממשלה היתה אמורה לאשר את ההסכם, אולם כמה שרים ממפלגות הימין התנגדו מחשש לפגיעה בעצמאות קק"ל וההסכם לא יצא לפועל.

לאורך הדרך, עטר הרבה להצהיר שהוא מעוניין בהחלת הביקורת על קק"ל. באוגוסט 2017 אמר: "החלת הביקורת חיונית להבטחת עתיד הקרן. ארגון כמו קק"ל, המשרת את הציבור ואת העם היהודי, חייב להחיל על עצמו נורמות מחמירות של מינהל תקין ושקיפות. ביקורת המדינה היא כלי מרכזי, שיכול לסייע בקידום נורמות אלה, כמו גם בהגברת אמון הציבור ואמון התורמים".

בעקבות הדו"ח החמור על ההקצבות בקק"ל שפרסם שפירא, עטר הכריז בינואר 2017 על מהפכה של שקיפות ומנהל תקין בקרן. מהלך זה כלל את ניסוחם של מאות נוהלי עבודה וכן נקבע כי הקצבות יוצאו רק באמצעות קולות קוראים וכן שמידע רב יפורסם באתר קק"ל. במאי שעבר אף הגישה קק"ל למבקר מסמך על יישום מסקנות הדו"ח.

אלא שגם בתקופת עטר המציאות בקק"ל התגלתה כלא שקופה ולא תקינה במיוחד. בין היתר, "כלכליסט" חשף כי עטר מנסה להעביר הקצבות ענק למוזיאון הסובלנות ולקבר הבאבא סאלי. כמו כן, עטר העביר בדירקטוריון החלטה המעבירה חלק גדול מסמכויות הדירקטוריון להנהלה, המורכבת משני היו"רים וסגני היו"ר.