דני עטר מסתיר טיוטת דו"ח שקוראת לשקול את פירוק קק"ל

יו"ר הקרן הקיימת לישראל דני עטר מנסה להסתיר מהציבור ומגורמים בקרן טיוטה של דו"ח חמור על התנהלותו מטעם רשם ההקדשות, ובה גם הקביעה החריגה כי יש לשקול פירוק של הקרן. הטיוטה כוללת ממצאים על מינוי מקורבים, מינויים פוליטיים ועל מתן חסויות בניגוד לכללי הקרן. אף שהיא נמסרה לעטר לפני כשבועיים בצירוף הנחיה להציגה לדירקטוריון קק"ל, לא הדירקטוריון ולא חברי ועדת הביקורת זכו לראותה עד היום.

בעקבות פניית "כלכליסט" הופצה לחברי הדירקטוריון הודעה כי בישיבה ביום שני הבא יתקיים דיון על טיוטת הדו"ח, אך הובהר שהמסמך עצמו יועבר רק סמוך לישיבה.

הרעיון לפרק את קק"ל אינו מלמד בהכרח על רצון לחסל את הקרן, שספק אם יש לו היתכנות מעשית. רשם ההקדשות, המפקח כיום על קק"ל, רשאי גם להורות על תיקון ליקויים ולהחליט על פירוק למטרות הבראה.

יו"ר קק"ל דני עטר. כתם עכור על "מהפכת השקיפות" שהכריז בעקבות הדו"ח על קודמיו צילום: אוהד צויגנברג

צחוק ממהפכת השקיפות

הסתרתו הקפדנית של הדו"ח שמה ללעג את טענות עטר ל"מהפכת שקיפות" בקרן. באופן חריג ביותר ביקשה קק"ל להעביר לה את הדו"ח בעותק בודד על גבי נייר. רשם ההקדשות נענה לבקשה, אך ציין בכתב את הדרישה להעביר את הדו"ח לחברי הדירקטוריון ולחברי ועדת הביקורת. למרות זאת, היו"ר עטר נוהג במסמך כאילו מדובר בחומר מודיעיני סודי ביותר: חברי הדירקטוריון וההנהלה המצומצמת כלל לא זכו לראות אותו ואינם יכולים להעביר לרשם את תגובתם. אנשי קק"ל שמוזכרים בדו"ח יכולים לקרוא את החלקים הנוגעים להם ורק במשרד עורכי הדין הרצוג־פוקס־ נאמן, העובד עבור קק"ל, אבל לא לקבל העתק. דבר דומה נאמר גם לחברי ועדת הביקורת החיצונית של קק"ל, בראשות השופט בדימוס אורי שטרוזמן, שהכרת הדו"ח היא עניין מרכזי בפעילותם.

אף שקק"ל אינה כפופה למבקר המדינה, בשנים האחרונות נפתחה האפשרות לבחון את פעולותיה. ב־2014, בעקבות הוראה של היועץ המשפטי לממשלה דאז יהודה ויינשטיין, נרשמה קק"ל כחברה לתועלת הציבור (חל"צ), ונעשה כפופה לרשם ההקדשות המפקח על חל"צים. לפני שנה וחצי, בעקבות טענות על אי־סדרים שהועברו אליו, מינה הרשם את רואה החשבון יצחק סלובודיאנסקי, המתמחה בחקירות חשבונאיות, כחוקר מיוחד לקרן.

החוקר המיוחד רו"ח יצחק סלובודיאנסקי. מומחה לחקירות חשבונאיות צילום: אוראל כהן

בדו"ח שאת טיוטתו מסר סלובודיאנסקי לפני כשבועיים מוקדש מקום רחב למינוי מקורבים של עטר, ובהם אנשי מפלגת העבודה ואנשי המועצה האזורית גלבוע, שם כיהן עטר כראש מועצה. בכיר לשעבר בקק"ל העיד בפני החוקר על עשרות מקרים כאלה. לדבריו, "עטר הפך את קק"ל ללשכת תעסוקה". בכיר בקק"ל אמר ש"יש בדו"ח מינויים פוליטיים בסיטונות", וציין שחלק ניכר מהם נוגעים למשרות עם משכורות גבוהות ורכב צמוד. ייתכן שלא כל המקרים האלה יופיעו בדו"ח הסופי.

בין המקרים האלה בולט מינויו של ירון אוחיון למנהל מפ"ק. אוחיון עמד במשך שנים רבות בראש החברה הכלכלית גלבוע כאשר עטר היה ראש המועצה האזורית. הוא נחשב ליד ימינו של עטר הן במועצה האזורית והן בקק"ל. ככל הידוע, הטענה במסמך היא שעטר היה מעורב מאוד במינויו.

עוד מינוי בולט הוא של מבקר קק"ל יורם שבירו, שלפי טיוטת הדו"ח מונה לתפקיד רק אחרי שעטר הורה להשעות מכרז קודם ששבירו לא עמד בתנאיו ולפרסם מכרז חדש. יש לציין שלשבירו ניסיון עשיר כבכיר במשרד מבקר המדינה.

מקום מרכזי בטיוטת הדו"ח תופס מינויו של איש מפלגת העבודה עבד עודה לתפקיד במערך ההסברה של בקרן הקיימת. עודה נקלט באגף החינוך והיה מיועד לנהל את פעילות ההסברה למניעת שריפות במגזר הערבי. העסקתו הופסקה ב־2014, בתמיכת ועד העובדים, בשל טענות לליקויים בעבודתו. ב־2016 היא חודשה. מינוי נוסף הוא זה של ח'יר סלים למרחב צפון של קק"ל. ח'יר הוא בנו של סגן ראש המועצה האזורית גלבוע לשעבר עיד סלים.

בניגוד לנהלים

הדו"ח עוסק עוד במתן חסויות בניגוד לנוהלי קק"ל, תוך עקיפת הוועדה המאשרת את החסויות. קק"ל נותנת חסויות לאירועים ולפרסומים בכלי התקשורת, בתקציב העומד על מיליוני שקלים בשנה, אבל לא ברור מה הסכומים שלגבים התגלו ליקויים.

הדו"ח של רשם ההקדשות מצטרף לבדיקה שערך מבקר המדינה יוסף שפירא על הקרן לפני כשנתיים. שפירא ניצל הסכם ישן בין המדינה לקרן כדי לערוך דו"ח על מנהלת פיתוח הקרקע (מפ"ק), גוף הביצוע העיקרי של הקרן. בדו"ח הראשון שפרסם המבקר בינואר 2017 נקבע שראשי קק"ל בקדנציה הקודמת, היו"ר אפי שטנצלר מהעבודה והיו"ר העמית אלי אפללו מקדימה, חילקו הקצבות לקרוב ל־500 פרויקטים בהיקף של כמיליארד שקל, ללא קריטריונים, בחוסר שקיפות וללא תיעוד. בעקבות הדו"ח הכריז עטר על מהפכת שקיפות ומנהל תקין בקק"ל.

"פייק דו"ח"

קק"ל מסרה בתגובה כי "ההמלצה לפרק את קק״ל היא הזויה וגובלת בטירוף הדעת. איננו יודעים מאין שואב הבודק את היומרה להמליץ לפרק גוף ציוני מפואר מיסודו של הרצל, מאבני היסוד של מדינת ישראל". בקרן כתבו עוד: "נדהמנו לקבל טיוטת דו"ח שאינה אלא אסופת נתונים מוזרה וחסרת שחר, הבוראת מציאות מדומה ואינה קשורה למציאות בקק"ל. נראה שאין מנוס מהגדרת הטיוטה כ'פייק דו"ח', המתעלם מנתוני אמת, ושוזר בתוכו מידע כוזב ומוטה". לדברי אנשי קק"ל, הנתונים בדו"ח "הוכוונו בידי גורמים אינטרסנטיים, שמבקשים 'לסגור חשבון' עם קק"ל והטעו את הבודק. התרענו כבר במהלך הבדיקה שמדובר במשחק מכור ושהמטרה סומנה מראש. נדרשת בדיקה מעמיקה באשר לטוהר ה'ביקורת' הזו ונסיבותיה".

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה ש"לקק"ל נמסרה טיוטת דו"ח ביקורת כחלק מהליך הביקורת, לצורך מתן תגובתה בהתאם להוראות החוק", וכי המשרד הנחה את קק"ל להביא את טיוטת הדו"ח בפני הדירקטוריון ובפני ועדת הביקורת של הקרן. "הרשם לא נדרש בעבר לשאלה העקרונית באשר לאופן שבו על חברה להביא טיוטת דו"ח בפני הדירקטוריון או ועדת הביקורת, והוא יידרש לכך ככל שיובא בפניו צורך מסוים להכריע בעניין". על תוכן הטענות בדו"ח אמרו במשרד המשפטים כי מאחר שהדו"ח הוא עדיין טיוטה ואינו פתוח לעיון הציבור, המשרד אינו יכול להתייחס לטענות שבו, לאשרן או להכחישן.

החוקר המיוחד רואה החשבון יצחק סלובודיאנסקי מסר כי "לפי הוראת משרד המשפטים אינני מתייחס לשום שאלה בנושא הדו"ח על קק"ל".