מנכ"ל משרד השיכון: ״הקבלנים הפסיקו לבנות על קרקעות פרטיות״

"רבות מהתחלות הבנייה בישראל הן על קרקע פרטית - והירידה בקצב היא בעיקר בקרקעות אלה. מדובר במצב בו השוק מגיב לכך שהמדינה בונה על קרקעותיה דירות לזוגות הצעירים במחיר למשתכן וחלק מהקבלנים מחכים כתוצאה מכך ולא בונים על קרקע פרטית", כך אמר מנכ״ל משרד הבינוי והשיכון, חגי רזניק במסגרת כנס התחדשות עירונית שעורך היום (ב') ארגון הקבלנים והבונים בת״א-יפו-בת-ים.

דבריו של רזניק הם בעקבות הירידה ואי העמידה שנרשמה ביעדי הממשלה בקצב התחלות הבנייה לשנת 2017, כאשר על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2017 החלו בבניית 46 אלף דירות, כאשר היעד הממשלתי עמד על 60 אלף יח״ד בהתחלות הבנייה. לעומת שנת 2016 בה בנו כ-54 אלף מדובר בירידה של 14%.

חגי רזניק, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון צילום: ששון תירם

רזניק התייחס בהמשך דבריו לצורך בהסכמי מסגרת לתמרץ את הרשויות שיקדמו פרויקטים של התחדשות עירונית. לאחרונה נחתם הסכם מסגרת ברמת גן לקידום 2,000 יח״ד. לדבריו, "אנחנו בתחילתו של תהליך שבסופו של דבר ייצר גל של בנייה ברחבי הארץ״, אמר והוסיף "משרד הבינוי והשיכון פועל לחתימה על הסכמי גג להתחדשות עירונית עם הרשויות מקומיות. הסכמים המותנים בפיתוח העירוני בפועל. זה דבר שלוקח הרבה זמן. יש פה עולם מורכב של ראשי רשויות, יזמים והממשלה. יש ראשי ערים שפחות רוצים לשתף פעולה עם פרויקטים להתחדשות עירונית. הפיתרון לכך הוא חתימת הסכם מסגרת של הממשלה עם הרשויות המקומיות שיפרט את הפיתוח העירוני הנדרש מהם, ובכלל זה פרויקטים להתחדשות עירונית".

יהודה כתב, יו״ר ארגון ארגון הקבלנים והבונים בת״א-יפו-בת-ים דיבר כי יש לחייב רשויות לאפשר פרויקטי התחדשות עירונית תחת חוק התמ״א. ״כדי לאפשר קידום של פרויקטים להתחדשות עירונית יש לבצע שינוי בסעיף חוק תמ"א 38 ולחייב בחוק את הרשויות המקומיות לאשר כל תוכנית שעומדת בסטנדרטים הנדרשים".אנחנו רוצים ודאות תכנונית, תוך שקידום תכניות התחדשות עירונית יביאו לפתרון מצוקת הדיור הקשה. במצב הקיים היום, פרויקטים שעומדים בסטנדרטים הנדרשים נדחקים ולא זוכים לקידום בשל ספקולציות מוטעות של מקבלי ההחלטות ברשויות המקומיות. אני קורא לראשי הרשויות לא להערים קשיים אחרת נפנה לבית המשפט״.

״הבעיה המרכזית היא הרגולציה״

עודד גבולי מהנדס העיר תל אביב האשים את הרגולוציה שתוקעת את הפרויקטים בהתחדשות עירונית ״חלק ממשחק של פינוי בינוי או תמ״א 38 זה כל הזמן הקבלנים רוצים לבנות והדיירים רוצים לבנות יותר חושבים שאנחנו (הרשויות, ע״ד) כמה שפחות וזה לא נכון. הבעיה המרכזית היא הרגולציה. במדינה חושבים שכח אדם יפתור בעיות. עם שכר של 7 אלף ברוטו בחודש מי יבוא לעבוד? אנחנו מחפשים בודקי תכניות וכולם ברחו שהם ראו את התלוש שכר שאנו נותנים. ביקשנו שיגדילו משכורות ושום דבר לא עוזר״.

״כל הרגולציה הזו עם כל הכבוד היא לא קשורה אלינו. הגענו למדינה והסברנו לה – אל תעשו תהליך מקוון של תיק מידע רישוי ומכוני בקרה לפרויקטי הבנייה. הזהרנו שלא נעמוד בזה. לדעתי המצב הוא שמרבית הרשויות ואף כ-50% מהן לא עומדות בהליך המקוון לפי החוק. לדעתי ייקח 5 שנים להפנים את המערכת הזו״.

״יש לי 600 תכניות על השולחן ואני רוצה שיאשרו את כולם ולא שייקח לי 7 שנים לאשר את זה. תכנון לוקח בממוצע 5 שנים וההיתר לוקח כשנתיים. הערים מסובכות ובת״א יש 20 תב״עות על כל מגרש ויש שינויים בחוק. איך אפשר להשתלט על זה? ובמקביל אם הרישוי המקוון לא ישתפר– המצב לא ישתפר״, סיכם גבולי.