העוקץ של מחיר למשתכן

בחסות הרעש התקשורתי שיצרו שלל הפרסומים האחרונים על שוק הדיור ‑ החל בירידת המחירים ביום חמישי ועד לנתון על צניחה במספר הדירות הנבנות שפורסם אתמול ‑ נתון מעניין אחד חמק מתחת לרדאר.

בסוף השבוע האחרון פרסמה הלמ"ס כי הזמן הממוצע שחולף מרגע שדירה מוצעת למכירה ועד שהיא נמכרת בפועל עומד על כ־13.5 חודשים. זה נתון גבוה להחריד. לפני שנה בדיוק הוא עמד על 11 חודשים, ובשנתיים הקודמות הוא נע בין 8 ל־9 חודשים. למי שמחפש הסברים לירידה שמצאה הלמ"ס במספר התחלות הבנייה, הנתון הזה - שממחיש כמה קשה למכור כיום דירה בישראל שלא באמצעות "מחיר למשתכן" ‑ מגלם כמעט את הסיפור כולו.

ייזום דירות מגורים הוא עסק שכרוך בלא מעט סיכון. פרויקטים רבים ממונפים בעשרות מיליוני שקלים, והלחץ למכור דירות מורגש כמעט מיום תחילת הבנייה. וכששוק הדירות בהאטה, הקבלנים מהססים לבנות הרבה יותר משהם מהססים בימי גאות.

כפר גנים החדשה, פ"ת צילום: דוד הכהן

ההאטה נובעת ממספר גורמים, רובם ככולם מעשה ידי הממשלה. הבולט בהם הוא מחיר למשתכן: 120 אלף משקי בית רוכשי דירה ראשונה שנרשמו לתוכנית הביאו לצניחה בביקוש של הציבור הזה לדירות בשוק החופשי; העלאת המס למשקיעים הצליחה להרתיע את קוני הדירות להשקעה, ושיעורם

הצטמק מ־%25 עד 30% ‑ כמו ברוב העשור האחרון ‑ ל־6% עד 18% בשנה האחרונה.

שר האוצר ופקידיו שמחו לבשר על הירידה שנרשמה במחירי הדירות בעקבות המהלכים שיזמו לצמצום הביקוש לדירות, ירידה שהגיעה ל־2% במצטבר. אלא שהירידה בהיקף הבנייה היא צדו השני של אותו המטבע. לכך הצטרפה תקנת מס מוזרה מימי לפיד, הפוטרת ממס שבח בעלי דירות להשקעה שמוכרים אותן במכירה סיטונאית.

המשקיעים שמציפים את השוק בדירות למכירה אמנם מסייעים לממשלה במאמציה להגדיל את היצע הדירות, אך במקביל הם מכה לקבלנים. אלה נאלצים להתמודד עם המוני דירות יד שנייה שמוצעות למכירה בבת־אחת, ומפחיתות את האטרקטיביות של הבנייה.