סכנה לתמ"א 38: עיריות יוכלו לגבות מיזמים היטל השבחה

האם בקרוב לא ישתלם ליזמים לבנות פרויקטים במסגרת תמ"א 38? ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת אישרה אתמול לראשונה תיקון חוק שיאפשר לעיריות לגבות היטל השבחה מיזמים בשיעור של עד 25% מערך זכויות הבנייה הנוספות שאושרו בנובמבר 2016. לפי תיקון זה, יזמים יכולים לבנות על גבי בניין ישן תוספת של עד 4.5 קומות, בעוד שלפני התיקון הם יכלו לבנות עד 2.5 קומות חדשות. לפי החלטת הוועדה מאתמול, היטל ההשבחה ישולם עבור הפער. כלומר, עבור עד 2 קומות. את הסעיף שמאפשר לגבות היטל השבחה הכניס לתיקון יו"ר הוועדה ח"כ דודי אמסלם. כדי שהתיקון יכנס לתוקף, הכנסת צריכה להצביע עליו בקריאה שנייה ושלישית השבוע, שכן השבוע היא יוצאת לפגרה שתסתיים רק בתחילת מאי.

בישראל, הוספה של זכויות בנייה כרוכה בתשלום היטל השבחה בשיעור של 50% משווי התוספת. החוק העניק פטור מהיטל השבחה לפרויקטים של תמ"א 38 במטרה להעלות את הכדאיות הכלכלית של הפרויקטים ולעודד חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה. רשויות מקומיות דרשו כי יתאפשר להם לגבות היטל השבחה, ומן הבחינה הזו החלטת הוועדה היא היענות חלקית לדרישתם.

תמ"א 38 בתל אביב	צילום: אוראל כהן

הפשרה המאוחרת בין אמסלם להתאחדות הקבלנים

התיקון לחוק שמאפשר לגבות היטל השבחה עבר למעשה בדלת האחורית, בתוך חוק שעסק בכלל בהסדרת השיפויים שדורשות ועדות מקומיות מיזמים. הסעיף הנוגע להיטלי ההשבחה נוסף לטיוטת החוק שעות בודדות לפני הדיון בוועדה, ביום ראשון בערב, זאת על ידי יו"ר הוועדה אמסלם. תחילה, הסעיף שהוסיף אמסלם ביקש לאפשר לרשות המקומיות לגבות היטל השבחה בשיעור של 25% מערך ההשבחה של כלל הזכויות שמקנה תמ"א 38, אך לאחר שיחות שהתקיימו בין אמסלם לסגן הממונה על התקציבים באוצר ערן ניצן, אנשי מטה הדיור ומנכ"ל התאחדות הקבלנים אליאב בן שמעון — הוחלט להסכים על פשרה. לפי הפשרה, ועדות מקומיות יוכלו לגבות היטל השבחה רק על הקומות שנוספו במסגרת התיקון מנובמבר 2016, כלומר עבור עד שתי קומות. החוק גם נותן לוועדות שיקול דעת בכל הנוגע לגובה היטל ההשבחה, וזה יעמוד על 0%, 13% או 25%. להערכת יזמים רבים, אם היה מתקבל התיקון המקורי שהציע אמסלם — אלפי פרויקטים של תמ"א 38 היו מתבטלים. בנוסף, גורמים שנכחו בדיון טוענים כי הוספת הסעיף על ידי אמסלם אינה תקינה, וכי מכיוון שמדובר בנושא שלא היה חלק מההצעה המקורית — הדבר היה חייב לעבור את אישור ועדת הכנסת.

"חבל שהנושא הזה נכנס בדלת האחורית, זה מחייב דיון מעמיק יותר ורציני", אמר ל"כלכליסט" עו"ד איל מאמו שייצג בדיון את התאחדות בוני הארץ. "אני חושב שהנושא הזה היה צריך לקבל במה ראויה ודיון עמוק". מנכ"ל התאחדות בוני הארץ עו"ד אליאב בן שמעון הוסיף: "המשמעות היא פגיעה בפרויקטים שהיו גבוליים מבחינה פיננסית, יכול להיות שיזמים יחליטו לא לקדם אותם". עם זאת, בן שמעון הוסיף כי הפשרה שהתקבלה היא בגדר הרע במיעוטו. מנגד, מנכ"ל פורום 15 הערים העצמאיות איתן אטיה אמר כי התיקון אינו מספיק, וכי יש לגבות היטל השבחה גבוה יותר, וזאת "מן הטעמים המוכרים של מחסור קשה במקורות התקציביים שלנו לצורך שדרוג תשתיות ובניית מבני ציבור".

בעבר הציע ראש מטה הדיור אביגדור יצחקי כי המדינה תתגמל כל רשות על הוספת יחידות דיור במסגרת התחדשות עירונית, זאת על מנת שיוכלו לדאוג לתשתיות עבור התושבים שיתווספו. במכתב שהעבירה אל יצחקי התאחדות בוני הארץ נטען כי סכום של כ־50 אלף שקל מהמדינה עבור כל דירה יספק את רוב הרשויות — אך בינתיים האוצר מסרב לאפשר זאת.

העיריות יוכלו לבקש כתבי שיפוי מהיזמים

סעיף ההשבחה עבר את אישור ועדת הפנים, כאמור, במסגרת החוק שמסדיר את סוגיית השיפוים שהוועדות המקומיות דורשות מיזמים. חוק התכנון והבנייה מאפשר לתושבים לתבוע מוועדות מקומיות פיצויים בשל דירידת ערך שנגרמה לביתם בעקבות אישור תוכנית בבניין סמוך, ועל כן העיריות נהגו לדרוש מהיזמים להתחייב לשלם פיצויים במקרה שכזה. אלא שבחודש דצמבר האחרון פסק בית המשפט העליון כי ההליך אינו חוקי, והוועדות המקומיות חששו שיצטרכו לשאת בתשלומי הפיצויים.

על כן, נולד החוק שעבר אתמול בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, והוא מקנה לוועדות המקומיות סמכות לדרוש כתב שיפוי מהיזמים.