מסתמן: הסכם להבאת 4,000 פועלי בניין מסין ושינוי מודל ההעסקה של פלסטינים

דברים אלה חשובים מאוד לכחלון שמבקש לעמוד ביעד של כ-60 אלף התחלות בנייה בשנה. אלא שיעד הזה רחוק: נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו בשבוע שעבר, לימדו כי בתשעת החודשים הראשונים של 2016 החלה בנייתן של פחות מ-39 אלף דירות, 4% פחות מבתקופה המקבילה ב-2015. החברות היזמיות וחברות הבנייה מתלוננות על כך שאינן יכולות להיכנס לפרויקטים בשל מחסור בידיים עובדות.

פועלי בניין סינים צילום: זהר שחר

חילופי גברי בסין

פריצת הדרך מול סין עשויה לסיים קיפאון של שנים. ב־2011 החליטה הממשלה כי כניסת עובדים זרים תותר רק ממדינות שחתמו על הסכם שמסדיר זאת. ההסכמים שמו סוף לניצולם של העובדים על ידי חברות כוח אדם שגבו מהם עשרות אלפי דולרים תמורת הזכות לעבודה בישראל.

אלא שמאז 2011 לא הצליחה ישראל לחתום על הסכם עם ממשלת סין – מה שגרם לכך שלא הגיעו משם עובדים חדשים. הסינים נחשבים לעובדים איכותיים בתחומי העבודות הרטובות, וכפועל יוצא העובדים הסינים שכבר נכנסו לארץ מזמן נותרו כאן שנים ארוכות.

בסוף 2015 ניסה כחלון להכניס עובדים מסין ללא הסכם בין הממשלות, אך המהלך כשל וזכה לביקורת מצד היועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה ויינשטיין. פתרון עקיף לבעיה, אך חלקי, הוא הכנסתן של שש חברות בנייה בינלאומיות, שחמש מהן סיניות. כל חברה מגיעה עם 1,000 פועלים.

המגעים עם ממשלת סין המשיכו, ולפני כשנה הגיעו הממשלות להסכמה אך יישום ההסדר נתקע בעקבות התנגדות במשרד הסחר הסיני. חילופי גברי באותו משרד אפשרו לחדש את הקשר, ויצחקי נוסע כדי לסכם את הפרטים הטכניים כמו המבדקים המקצועיים שייערכו למועמדים פוטנציאלים לעבודה. אם ההסכם יושלם, ייכנסו בשלב הראשון 4,000 עובדים שיועסקו על ידי תאגידי כוח אדם ישראליים האחראים על תנאי העבודה של עובדים זרים, ומספקים את העובדים לחברות הבנייה.

עוד 6,000 עובדים פלסטינים

במקביל, אמורה הממשלה לאשר הצעת החלטה שתגדיל את מכסת היתרי העבודה של פלסטינים בבניין ב-6,000, כך שבענף יועסקו כמעט 60 אלף פלסטינים. אולם הממשלה תאשר החלטות דרמטיות נוספות, שהן תוצאה של דו"ח שהכין צוות בינמשרדי בראשות נתנאל לפידות, מנהל אגף במשרד הבינוי. בצוות חברים גם נציגים ממשרד האוצר, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הכלכלה, מתאם הפעולות בשטחים, המנהל האזרחי ומשקיפים מבנק ישראל.

כיום כניסת העובדים עוברת דרך הקבלנים. הקבלנים נרשמים ברשות ההגירה והאוכלוסין ומציינים כמה עובדים דרושים להם, ומדי חודש הרשות מקצה להם היתרי העסקה, לפי היתרה עד המכסה הכללית המותרת. מכיוון שיתרת המכסות לא תמיד עונה למספר העובדים הדרשים, מתבצעת חלוקה יחסית של היתרים. אחרי כן הקבלן מאתר עובד, שעל רישיונו נרשם שם המעסיק. כאשר הקבלן מפטר את הפועל, הוא מאבד את רישיון העבודה שלו בישראל.

צילום: הקואליציה למאבק בתאונות בניין

על פי הדו"ח של הצוות הבינמשרדי, השיטה גורמת לכך שהעובד כבול לקבלן כדי לא לאבד את הרישיון. בנוסף, למעסיק יש אינטרס שלא לדווח על הפסקת עבודתו של הפלסטיני מחשש שיאבד את ההיתר. כתוצאה מכך התפתח מנגנון של דמי תיווך, כשעל פי עמותת קו לעובד העובדים נדרשים לשלם כ-2,000 שקל למתווכים שמטפלים בניודם ממעסיק למעסיק, כך שהם לא מאבדים את הרישיון והמעסיק לא מאבד את ההיתר.

בעיה נוספת נוגעת לשכר הפלסטינים. כיום הקבלנים מעבירים לרשות האוכלוסין את הזכויות הסוציאליות של העובד אולם השכר נטו משולם, לרוב במזומן, ישירות לעובד. לכן יש חשש שעובדים רבים קופחו, ומנגד יש טענה לתביעות סרק כנגד קבלנים – ואיש לא יכול להוכיח את טענתו.

הרפורמה שהממשלה תאשר תאפשר תנועה חופשית של עובדים פלסטינים לישראל ובין מעסיקים. היא זוכה לתמיכת מערכת הביטחון שם משוכנעים כי הקלה ביכולת של הפלסטינים לעבוד תצמצם את הסיכון לאירועים ביטחוניים.

בחינות במעברים

על פי הצעת המחליטים שתעלה להצבעה, משרד הבינוי יקים בתוך כחמישה חודשים מערך בחינה, מיון, הדרכה והשמה לעובדים פלסטינים שיהיו מעוניינים לעבוד כדין בישראל בענף הבניין. הגוף החדש יערוך מבחנים וימליץ לרשות ההגירה על עובדים מתאימים לקבלת רישיון עבודה. פלסטינים שלא יעברו את המבחן יוכלו לעבור קורס של כמה שבועות.

פלסטיני שיקבל היתר עבודה, יוכל לעבוד אצל כל קבלן רשום ובלבד שיעסוק בבנייה למגורים, בנוסף הוא יוכל להחליף מקום עבודה בתנאי שהשלים 30 ימי עבודה אצל קבלן אחד בהיקף של משרה מלאה.

עובד עם היתר יוכל להיכנס לישראל, גם אם אינו מועסק, פעם בשלושה חודשים, למשך שבעה ימים כדי לחפש מקום עבודה. קבלנים רשומים יוכלו לקלוט או לפטר עובדים על פי צורך ללא מגבלה, בכפוף לחוקי העבודה. כדי לפתור את בעיית השכר, הקבלנים יידרשו להעביר בצורת מקוונת את כל השכר נטו למדור התשלומים של רשות ההגירה.

יש לציין כי במקביל לכל זאת, קידמו במשרדי הבינוי והאוצר הסכמים עם מולדובה, רומניה ובולגריה ובקרוב ייחתם הסכם גם עם אוקראינה. בסך הכל הגיעו ממדינות אלה עד עתה כ-8,000 עובדים לעומת 2,500 בתחילת השנה, ובתוך חודשים ספורים עם השלמת ההסכם עם אוקראינה וקליטה עובדים נוספים ממולדובה תגיע הכמות ל-10,500.