בנק ישראל הודיע על הפסקת רכישת 100 מיליון דולר ביום החל ממחר
בנק ישראל החליט על הפסקת מדיניות רכישות המט"ח היומית בהיקף של 100 מיליון דולר והודיע על המשך התערבות רק בתנועות חריגות. הדולר היציג ירד ב-1% ושערו 3.87 שקלים
"הבנק ימשיך לפעול בשוק המט"ח במקרה של תנודות חריגות בשער החליפין אשר אינן תואמות את התנאים הכלכליים הבסיסיים או כאשר שוק המט"ח אינו מתפקד כיאות", נכתב בהודעת הבנק.
בעקבות אימוץ מדיניות חדשה זו בשוק המט"ח, בנק ישראל הודיע שממחר הוא יפסיק את תכנית הרכישות הקבועות היומיות של 100 מליון דולר שהחלה ביולי 2008.
בשבוע שעבר הודיע בנק ישראל כי יפעל בשוק המט"ח באופן נמרץ יותר, כאשר בשבוע שעבר רכש הבנק, לפי הערכות בחדרי המסחר, כ-1.5 - 2 מיליארד דולר וגרם לעלייה שבועית של 3.2% במטבע האמריקאי מול השקל.
בשוק כבר העריכו כי בנק ישראל מסמן אסטרטגיית יציאה בכך שהרכישות היומיות ייסתיימו, כפי שאכן קרה.
בתגובה להודעת בנק ישראל, הדולר שנסחר עד להודעה תמורת 3.947 שקלים, צנח ב-1.5% במסחר התוך יומי ונסחר תמורת 3.88 שקלים.
הרכישות של בנק ישראל שהחלו במרץ 2008 מוערכות בכ-20 מיליארד דולר, והן היו הגורם העיקרי להגדלת יתרות המט"ח של ישראל שהסתכמו בחודש שעבר ב-52 מיליארד דולר.
בהודעה נוספת של הבנק נכתב כי בנק ישראל מפעיל מכלול שיקולים בעת פעילותו בשוק מט"ח. שארבעת העיקרים בהם: רמת הפעילות הכלכלית בכלל ומצב הייצוא בפרט, שיעור האינפלציה, היציבות הפיננסית, תפקוד שוק מט"ח. "הבנק בוחן את התפתחות שער החליפין של השקל לא רק מול הדולר, אלא גם מול מטבעות אחרים. ההתפתחויות של כל הגורמים שצוינו וגורמים נוספים נבחנות לאורך זמן ולאו דוקא בטווח הקצר" נכתב שם.
"בנק מרכזי לא יכול לעמוד נגד השוק"
ביום רביעי האחרון אמר פישר לועדת הכספים בדיון על מדיניות בנק ישראל כי "אני ישן יותר טוב בלילה עם המצב הנוכחי של ההתערבות בשוק המט"ח מאשר ישנתי במצב הקודם, אבל ברור גם לי שאנחנו לא יכולים להמשיך לנצח לרכוש מטבע חוץ. יש עלות לרזרבות המט"ח שלנו אבל יש גם יתרונות. מדינה עם הרבה רזרבות יכולה להתייחס למה שקורה בחו"ל באופן יותר בטוח. אם חלילה למדינת ישראל יש צורך לעמוד על רגליה, יש לנו אפשרות לעשות את זה לתקופה מסוימת. בשלב הזה נטו אין עלות לאחזקת רזרבות המט"ח, כי הריבית שאנחנו משלמים דומה לזו שאנחנו מקבלים ושתיהן עומדות על אפס".
פישר אמר עוד, כי "במשק הישראלי אנחנו מרגישים, ובצדק, את חשיבות הייצוא, אבל כולם מבינים שלטווח ארוך הבנק המרכזי לא יכול לעמוד נגד השוק. יכולנו במשך המיתון להשפיע בגדול על שער החליפין וכך עשינו ועובדה שזה תרם להקטנת המיתון, אבל בסוף כוחות השוק מצליחים להזיז את שער החליפין. צריך גם להבין שלפעמים מה שהשוק עושה לא מוצדק. אני עוד לא מצאתי הסבר או הצדקה לכך ששער החליפין ביולי אשתקד היה 3.2 שקלים, אין לי מושג למה השוק לקח את השער לשם".
החשש האמיתי שנוצר הוא מאיפלציה, כאשר הציפיות לאינפלצהיה הנגזרות בשוק ההון הן לעליית מחירים של 4% בשנה הקרובה. בדיון לגבי החלטת הריבית לחודש אוגוסט המליצו כל ארבעת חברי ההנהלה לנגיד להשאיר את הריבית ללא שינוי. כמו כן המליצו חברי ההנהלה בבנק ישראל להודיע על הפסקת רכישות האג"ח הממשלתיות בהתאם לתוכנית. החלטות אלו של בנק ישראל, מטרתן לסייע לחיזוק יכולתו של המשק להתמודד עם השלכות המשבר הכלכלי העולמי.
רון אייכל: "פישר אמר שהוא לא יכול להתערב לנצח – ועשה"
"המטרה של פישר היא להקטין את המעורבות בשוק המט"ח - הוא חייב להשאיר את אי-הודאות, אם הוא יראה שיש ייסוף של השקל הוא יחשוב שזה המקום להיכנס – מבלי שהשוק יודע. זה מה שראינו בשנה וחצי האחרונות. הוא ראה שהשקל מתחזק מעבר להיחלשות הדולר בעולם – והגיב", אומר רון אייכל.
"פישר לא יכול לרכוש לאינסוף הוא הגיע למסקנה שהאפקטיביות שלו היא הרבה יותר מוחשית שהוא קונה 500 מיליון ביום אחד או ביומיים וככה הוא מביא את השוק לאן שהוא רוצה. זה יותר נכון מבחינת בנק ישראל. ברמה של 3.94 זה עיתוי טוב ליצואנים להגן על עצמם", הוא הוסיף.
מיכאל שראל: "ההתערבות של בנק ישראל מנעה פגיעה חזקה בייצוא"
מיכאל שראל אומר כי בנק ישראל רוצה להפסיק את ההתערבות בשוק המט"ח אבל מצד שני הוא מודיע לשוק שאם יהיה ייסוף מהיר הוא יתערב מיד ובכמויות גדולות. עצם האיום מונע ייסוף מהיר בשקל.
"המצב של היצואנים היום הוא לא פנטסטי, אך הרבה פחות גרוע ממה שנראה לפני מספר חודשים – במיוחד לאור העובדה שהנתונים האחרונים מצביעים על עלייה בייצוא. הביקוש לייצוא נראה יותר טוב היום לפני מה שנראה לפני מספר חודשים", מדגיש שראל.
שראל מסכם את פעילות בנק ישראל בשוק המט"ח ואומר: "ההתערבות של בנק ישראל מנעה פגיעה חזקה בייצוא. ההתערבות של בנק ישראל הייתה מאוד נכונה ומאוד אפקטיביות היא מנעה התפתחויות שליליות, פגיעה בייצוא, ואפילו דיפלציה. כמו כן גם הגדילה את כמות היתרות. זה היה אפקטיבי במובן ששער החליפין היום לא היה ברמה הנוכחית ללא ההתערבות של פישר".
כשנשאל שראל מה היה קורה אילו בנק ישראל לא היה מתחיל ככלל בתוכנית ההתערבות, אמר: "אם הייתה מתפתחת דיפלציה, אז הנזקים היו כבדים מאוד - היה כאן מיתון הרבה יותר עמוק והרבה יותר ארוך. המטרה של מניעת דיפלציה השיגה את המדיניות".
