אסטרטגיית היציאה הגאונית של בנק ישראל
שלא נטעה: פישר אינו מתכוון לוותר במערכה על הדולר
08:4410.08.09
הנגיד פישר לא בא לישראל כדי לאבד מיוקרתו הבינלאומית, הגברת רכישות המט"ח מהווה אסטרטגיית יציאה של הנגיד - לא כנוע וחבול אלא איתן ועם הראש מורם.
על ידי הגברת הרכישות הנגיד הוכיח פישר כי אינו עומד להישבר. שבירה, במיוחד לאחר מהלכים כה אגרסיביים, עלולה לפגוע משמעותית
אבל לא רק בהכרעה מדובר כאן, אלא בהכנת הדרך להפסקת ההתערבות של בנק ישראל בשוק. כיצד זה יכול להיות אם הוא עושה הפוך? ובכן, הרכישות הללו מהוות למעשה כלי חדש: התערבות בהיקף לא ידוע ובמועד לא צפוי. כלי זה יאפשר להוציא את הרכישות השוטפות. כך למעשה, דווקא על ידי הגברה לכאורה של קצב הרכישות, הנגיד יצר לעצמו אסטרטגית יציאה מהשוק.
ברור לכל כי הנגיד לא יכול להיות בשוק לאורך זמן. עם זאת, הוא משנה את התנהלותו על ציר הזמן בהתאם לצורך, כפי שהוא רואה אותו. ערב תחילת ההתערבות, הנגיד התבטא בבירור בכנסת ואמר כי התערבות בשוק המט"ח אינה באה בחשבון. מספר ימים לאחר מכן התחילו הרכישות של בנק ישראל. כעת הוא מתבטא בנושא זה ומביע את אותה עמדה בנושא של מס על תנועות הון ספקולטיביות....
בנק ישראל אינו יכול להחזיק את השער לאורך זמן. לעומת זאת, הוא יכול לתת משקל נגד לפעולות בלתי רצויות של שחקנים ספקולנטיים בשוק. הדבר לגיטימי ומתבקש ונעריך כי הוא ימשיך בכך ככל שיידרש. כמה יידרש?
בחזרה לכלכלה הבסיסית
אני ממשיך להחזיק בהערכה הבסיסית כי הדולר יעבור/ימשיך במגמה של התחזקות, עקב התאוששותה של הכלכלה האמריקאית. קובעי המדיניות בארה"ב, אשר הובילו את פעילות הבנקים המרכזיים בעת המשבר ואחריו, יצרו תנאים ליציאה ממשבר הנזילות, אשר יצר איום חמור עקב בלימת הפתע שהוא גרר על הכלכלה העולמית. גם האמון שהשתקם עם כניסתו של הנשיא אובמה לתפקיד, סייע ביצירת התנאים הפסיכולוגיים להתאוששות. לפיכך, ההתאוששות הכלכלית תוביל להתחזקותו של המטבע.
מדוע זה לא קרה עד היום? מכיוון שעקב המשבר, השוק עבד באופן אוטומאטית, לפי "נוסחא":
שווקים יורדים = דולר עולה.
שווקים עולים = דולר יורד.
האם נוסחא זו יכולה להחזיק לאורך זמן? סליחה, אבל האם כללי המשחק הכלכליים בשוק אינם "כלכלה מתחזקת = מטבע מתחזק"?
ובכן, לפי התנהלות הדולר ביום שישי האחרון, בתגובה לפירסום נתוני התעסוקה בארה"ב, נראה כי העולם עדיין לא שכח את אותם כללי משחק כלכליים. הירידה בשיעור האבטלה באופן די מפתיע, מ-9.5% ל-9.4% היתה חלק מהעניין. גם שאר הנתונים היו גרועים הרבה פחות מהמצופה והם אותתו על תחילתו של שינוי בשוק העבודה: אובדן של 247 אלף משרות, לעומת צפי לנתון גרוע בהרבה של 370 אלף. בלט גם מגזר התעשייה, אשר איבד 52,000 משרות "בלבד", מחצית מהקצב החודשי בשנה האחרונה. אלו הם לא סימני צמיחה, אך בהחלט נתונים חיוביים המאותתים, אולי, על תחילתו של שינוי במהלך המשק האמריקאי.
התפתחויות אלה הקרינו על השווקים והובילו לעליית שוק המניות בארה"ב ולטיפוס של התשואות בשוק האג"ח, דבר העשוי להוביל להתחזקות המטבע האמריקני, מול כל המטבעות, גם מול השקל אשר נתפש כ"חזק".
לשקל אין ערך מוסף אסטרטגי ולכן ייחלש
במילים אחרות, השקל לא יוכל לעמוד מול דולר מתחזק בעולם והוא יכנס למהלך של היחלשות, כמו מרבית המטבעות במדינות שאין להן ערך אסטרטגי ומבוקש להציע, כגון נפט, מתכות וסחורות חקלאיות או מוצרי צריכה המבוקשים בעיתות של צמיחה כלכלית.
עם התחזקות כזו של הדולר, בנק ישראל יוכל להפסיק את הרכישות הקבועות ולהשאיר את מכשיר ההתערבות עליו הוא הכריז השבוע, התערבות בשוק ללא מגבלת מועד והיקף.
הכותב הוא מנכ"ל שקל אג'יו מקבוצת שקל
