שאלות ותשובות בעניין מדיניות בנק ישראל בשוק מט"ח

1. מהי המדיניות עליה הכריז בנק ישראל ב- 3/8/09?

במסגרת מדיניות זאת, יפעל בנק ישראל בשוק מט"ח במקרים בהם השינויים בשער החליפין של השקל לא תואמים את התנאים הבסיסיים של המשק או כאשר שוק מט"ח לא מתפקד כיאות.

2. מהם "התנאים הבסיסיים של המשק" אותם לוקח בנק ישראל

בחשבון ?

בנק ישראל מפעיל מכלול שיקולים בעת פעילותו בשוק מט"ח. להלן ארבעת העיקרים שבהם: רמת הפעילות הכלכלית בכלל ומצב הייצוא בפרט, שיעור האינפלציה, היציבות הפיננסית, תפקוד שוק מט"ח. הבנק בוחן את התפתחות שער החליפין של השקל לא רק מול הדולר, אלא גם מול מטבעות אחרים. ההתפתחויות של כל הגורמים שצוינו וגורמים נוספים נבחנות לאורך זמן ולאו דוקא בטווח הקצר.

3. מה ההבדל בין ההתערבות של בנק ישראל ב-13-14 במארס 2008 למדיניות החדשה עליה הכריז ב-3/8/09?

מתפקידו של בנק מרכזי הוא להתערב במקרה שמתגלה כשל בשוק מט"ח (כשל שוק הינו מצב בו תפקוד השוק אינו תקין ללא קשר לרמות שער חליפין). במארס 2008 התערב בנק ישראל בשוק מט"ח לאחר שזיהה כשל בשוק זה. במדיניות בה החל בנק ישראל ב-3/8/09 הוא מרחיב את המצבים בהם יפעל בשוק מעבר לכשלי שוק. מעתה יפעל בנק ישראל בשוק מט"ח גם במקרים בהם השינויים בשער החליפין של השקל לא תואמים את התנאים הבסיסיים של המשק או כאשר שוק מט"ח לא מתפקד כיאות.

4. עד מתי תימשך המדיניות הזאת?

מדיניות זאת אינה מוגבלת בזמן.

5. למה הופסקה תכנית הרכישות היומיות הקבועה של 100 מיליון דולר?

התכנית היומית במקור יועדה להגדלת יתרות מט"ח, מטרה אשר הושגה. בהמשך, סייעה התכנית להתמודד עם השלכות המשבר העולמי. בעת הנוכחית המדיניות החדשה של בנק ישראל בשוק מט"ח תספק מענה טוב יותר לצרכי המשק.

6. האם לא מדובר בהדפסת כסף?

בנק ישראל קובע מידי חודש ריבית המהווה את מחיר הכסף. כדי לתמוך בקיומה של ריבית זו, פועל בנק ישראל בכלים העומדים לרשותו על מנת לווסת את כמות הכסף הנגזרת מרמת הריבית אותה קבע. במסגרת זאת, מזרים בנק ישראל כסף או סופג אותו בהתאם לצורך. ברכישות המט"ח על ידי בנק ישראל מוזרמים שקלים לשוק. שקל שיוצא מחשבון בנק ישראל מגדיל את כמות הכסף בשקל. שקל שנכנס לחשבון בנק ישראל למשל כאשר בנק ישראל מוכר מק"מ או מאפשר פקדונות יומיים, מקטין את כמות הכסף בשקל. אולם, כדי שכמות הכסף לא תעלה על הכמות המתאימה לריבית שקבע בנק ישראל, סופג בנק ישראל את הכספים שזרמו לשוק ולכן פעילותו בשוק המט"ח אינה גורמת להדפסת כסף. בין הכלים בהם משתמש בנק ישראל על מנת לווסת את כמות הכסף ניתן למנות את המק"מ, פקדונות והלוואות הבנקים המסחריים.

7. האם זה לא מוביל לאינפלציה?

מאחר ובנק ישראל סופג את השקלים המוזרמים על ידו בעת רכישות המט"ח, הרי שאין לפעולה זאת השפעות אינפלציוניות.

8. אבל מה לגבי השינוי בשער החליפין והשפעתו על האינפלציה?

ככלל, בנק ישראל נותן עדיפות להשגת יעד האינפלציה בהסתכלות ל-12 החודשים הבאים. הדבר בא לידי ביטוי במדיניות המוניטרית.

9. מה תעשו בכל הדולרים שרכשתם?, האם תמכרו אותם בשלב מסוים?

הדולרים אותם רוכש בנק ישראל מועברים ליתרות הבנק. המדיניות בה החל ב-3/8/09 אינה מגדירה כיוון מסוים של פעולה. כלומר, בנק ישראל יכול למכור או לקנות מט"ח בהתאם להתנהגות שער החליפין של השקל. נכון שבתחילת התוכנית הצפיות הן לרכישות של מט"ח אך הדבר יכול להתהפך.

10. כמה דולרים אתם רוכשים מידי יום?

במסגרת הפרסום החודשי של יתרות מט"ח, יפרסם בנק ישראל את השינוי ביתרות. הודעה זאת מתפרסמת סביב ה-5 לחודש.

11. האם אתם רוכשים רק דולרים או גם מטבעות אחרים?

בנק ישראל רוכש בשוק המט"ח דולרים כנגד שקלים, אך מחליף שיעור קבוע של דולרים במטבעות רזרבה אחרים לפי ההרכב המטבעי שהבנק קובע ליתרות המט"ח.

12. אם כך, איך פעולה זאת משפיעה על שער החליפין של השקל מול האירו למשל?

בשוק מט"ח מתקיים שיווי משקל בין כל שערי החליפין הצולבים. כך, שינוי בשער החליפין של השקל מול הדולר יוביל לשינוי מתאים בשער החליפין של השקל מול האירו כדי שיתאים לשער החליפין של האירו מול הדולר.

13. נכון לנתון של סוף חודש יולי 2009, יתרות מט"ח של בנק ישראל הן למעלה מ-50 מיליארד דולר. מה התועלת בהחזקת כל כך הרבה יתרות?

בנק ישראל הודיע בנובמבר 2008 כי כמות היתרות הרצויה למשק הישראלי היא בין 40 מיליארד ל-44 מיליארד. לאחר השגת הגודל הרצוי של היתרות ברמה של 40-44 מליארד דולר, בנק ישראל המשיך את תוכנית הרכישות לאור התגברות אי הוודאות לגבי מצב המשק הבינלאומי. עתה בנק ישראל מודיע כאמור על שינוי באופן הפעולה בשוק המט"ח.

14. האם בנק ישראל מאמין שיוכל לנצח את כוחות השוק בקביעת שער החליפין של השקל?

לבנק ישראל אין כוונה לפעול נגד מגמות גלובליות בשערי החליפין.

15. מהו שער החליפין אותו רוצה בנק ישראל להשיג?

אין לבנק ישראל יעד ספציפי של שער החליפין. עם זאת, יפעל בנק ישראל בשוק מט"ח במקרים בהם השינויים בשער החליפין של השקל לא תואמים את התנאים הבסיסיים של המשק או כאשר שוק מט"ח לא מתפקד כיאות.