הצד הלא מתוק של הברקזיט: העלאת מחירים בשוקולד

דברים טובים באים באריזות קטנות, אמירה זו עלולה לקבל משנה תוקף בנוגע לתעשיית השוקולד הבריטית שלאחר הברקזיט. מומחים בבריטניה מזהירים כי אם ראש הממשלה תרזה מיי לא תשיג תנאי סחר טובים עם האיחוד האירופי, מחירי השוקולד יזנקו בחדות, וחובבי הממתקים עלולים למצוא את עצמם מתמודדים עם עליות מחירים או לחלופין עם הקטנת חפיסות. הסיבה לכך פשוטה: במקרה של ברקזיט קשה, שיאלץ את בריטניה לסחור בהתאם לעקרונותיו של ארגון הסחר העולמי, יוטל מס של 30% על יבוא ממתקים לממלכה.

תעשיית המזון והשתייה היא מגזר הייצור הגדול ביותר בבריטניה. ב־2016 הכניסה התעשייה לקופת הממלכה 28.2 מיליארד ליש"ט, והיא אחראית ל־400 אלף משרות, כך על פי נתוני פדרציית המזון והשתייה הבריטית (FDF).

חברת מארס, המעסיקה 3,800 עובדים בבריטניה, מסתמכת, כמו עסקים רבים במגזר המזון, על הגבולות הפתוחים כדי לייצא את מוצריה ולייבא את המרכיבים הדרושים לטבלאות השוקולד שהיא מייצרת. נסטלה השוויצרית, שמעסיקה כ־8,000 עובדים ברחבי הממלכה המאוחדת, הודיעה בחודש שעבר כי תעביר 300 משרות למפעלים שלה בפולין, ובפרט של החטיף בלו ריבנד, שעד השנה יוצר במחוז ניו קאסל. לקדברי, המעסיקה 4,500 עובדים בבריטניה, שמונה מפעלים ברחבי המדינה ומרכז פיתוח בבירמינגהם.

"העלות תגולגל על הצרכנים"

כבר בפברואר הקטינה מארס את אריזתו של החטיף מלטיזרס ב־15%. ההסבר לכך היה היחלשותה של הליש"ט מול הדולר והיורו, שהעלתה את מחירי הסחורות המיובאות, המתומחרות בדולרים. "כמו כל יצרניות השוקולד, אנחנו מתמודדים עם מחירם המאמיר של חומרי הגלם. אנחנו מנסים לספוג את הלחצים הללו ככל שאפשר, אך היה עלינו לקבל את ההחלטה הקשה להקטין את האריזה של המוצרים שלנו או להעלות את המחיר שלהם", מסרה מארס בהודעה לעיתונות.

קדברי הודיעה במרץ כי תעלה מחירים או תקטין את אריזות השוקולד לאחר הברקזיט, אף שהתחייבה להשאיר את הייצור בבריטניה. מנהל החטיבה הצפון־אירופית בחברת מונדלז העולמית, החברה־האם של קדברי, גלן קאטון, אמר בראיון ל"גרדיאן" כי החברה תחליט על השינויים בהתאם לתנאים שבהם תעזוב בריטניה את האיחוד האירופי: "יהיה עלינו להתמקד בהגברת הייצור, אך בסופו של דבר העלויות הגבוהות יתגלגלו הלאה על הלקוחות על ידי העלאת מחירים או הקטנת האריזות". ההודעה הגיעה לאחר שבינואר האחרון התמודדה מונדלז עם ביקורת על החלטתה להעלות את מחירו של צפרדע השוקולד "פרדו" ב־20%.

מונדלז רכשה את קדברי ב־2010 תמורת 12 מיליארד דולר. מונדלז היתה שייכת אז לקראפט האמריקאית, ולאחר פיצולה לשתי חברות נפרדות מונדלז המשיכה לשלוט בייצור חטיפים ומממתקים, ובהם קדברי, טובלרון ואוראו. קאטון הדגיש כי היצרנית צפויה להתמודד עם אתגרים מורכבים, ובהם אובדן עובדי מחקר ופיתוח שאינם בריטים ומחסומי סחר במקרה של הסכם לא מספק בין בריטניה לאיחוד האירופי.

מייצאים בעיקר לאיחוד

דו"ח שהוגש לבית הלורדים הבריטי על ידי פדרציית השתייה והמזון בממלכה המאוחדת בתחילת החודש חושף כי עיקר מוצרי הצריכה הארוזים, כ־70% מתעשיית המזון, מיוצאים לאיחוד האירופי. ה־27% הנותרים מיוצאים למדינות שעמן לאיחוד האירופי יש הסכמי סחר חופשי.

לאיחוד האירופי 27 הסכמי סחר עם 38 מדינות, מטורקיה ועד מרוקו וקנדה. לאחר הברקזיט יהיה על בריטניה להגיע להסכמים נפרדים עם כל אחת מהמדינות הללו, ועד שאלה ייחתמו, בריטניה תיאלץ כאמור לשלם מכס של 30% על מוצרי מזון ושתייה (רכיבים).

על פי נתוני המשרד הבריטי לסחר בינלאומי, שווי יצוא השוקולד מבריטניה ב־2016 עמד על 405 מיליון ליש"ט, עלייה של 13% לעומת 2015. עיקר היצוא יועד למדינות האיחוד האירופי, בהיקף של 272 מיליון ליש"ט, עלייה של 18% לעומת 2015. היצוא למדינות שאינן באיחוד האירופי עלה אף הוא בתקופה זו מ־127 מיליון ליש"ט ל־133 מיליון ליש"ט.

ככה היצרניות הישראליות שומרות על רווחיות

העלייה במחירי השוקולד בבריטניה לא אמורה להשפיע על שוק השוקולד מתוצרת מקומית, שאותו מובילה קבוצת שטראוס עם מותג "פרה" של עלית.

ככלל, חברות המזון נמנעות מאז המחאה החברתית של קיץ 2011 מהעלאת מחירים בעקבות הניסיון המר שהיה להן עם התייקרות של כ־6% בסוף 2012, אשר הובילה לראשונה לירידה במכירות שוק המזון.

עם זאת, על החברות להתמודד עם עלייה בהוצאות שונות כמו מחירי הסחורות, מחירי האנרגיה ושכר העובדים.  לכן, לצד תהליכי התייעלות מתמשכים, פועלות החברות ליצירת מנגנונים המאפשרים להן לשמור על רמת הרווחיות שלהן, בלי להעלות מחירים.

הכלי המרכזי להשיג זאת הוא השקעת משאבים בחדשנות. בתהליך זה החברות משיקות מוצרים חדשים לחלוטין או מוצרים ותיקים בגרסה שונה, באופן שאינו מאפשר השוואת מחירים עם המוצר הוותיק.

כך לדוגמה השבוע השיקה שטראוס סדרת נשנושים חדשה המבוססת על החטיפים פסק זמן, טורטית וטוויסט. המוצר הושק בשקית במשקל 130 גרם ובה נגיסי חטיפים, כך שלא ניתן להשוות את מחירן למחיר החטיף הקלאסי.

שטראוס אינה לבד. גם אסם השיקה החודש קו מוצרים משופרים מבחינה תזונתית באריזות הקטנות ב־20% מהאריזות הרגילות. בדרך זו החברות מצליחות לשמר את מחירי המוצרים הבסיסיים ולא לעורר תרעומת צרכנית.