הראיות נחשפות: שיכון ובינוי הזמינה דו"ח שבחן את יעילות תשלומי השוחד בעולם

ב-7 במרץ 2010, כשנתיים לאחר שבלחץ ה-OECD נקבע בחוק העונשין בישראל כי אזרח המשלם שוחד במדינה זרה ייחשב כמי ששילם שוחד בארץ, ולכן הוא חשוף לעונש של עד 7 שנות מאסר, קיבלו בכירים בשיכון ובינוי לידיהם דו"ח שומט לסתות.

לצפייה בדו"ח המלא לחצו כאן 

יהודה אלימלך מנכ"ל SBI, החברה הבת של שיכון ובינוי שאחראית על הפעילות באפריקה, אמריקה ואירופה, הזמין בדיקה של אפקטיביות "תשלומי העמלות"; שם הקוד, לפי ממצאי החקירה של המשטרה ורשות ני"ע, לתשלומי השוחד לשרים ופקידי ממשל, לצורך זכייה במכרזים, הגדלת רווחיות בפרויקטים, וזירוז תשלומים מהמדינה.

הדו"ח, שחלקים ממנו נחשפים כאן לראשונה, בחן בין היתר מה היקף ה"עמלות" (במזומן, צ'קים, חוזי ייעוץ, חשבוניות או קבלות) בשנים 2008-2009 ששילמה שיכון ובינוי, האם הכספים ששולמו הגיעו ליעדם, ומה התרומה שלהם לשורת הרווח הכוללת בכל מדינה. ובקיצור, עד כמה המנגנון הזה שפעל בשטח בידיעת ואישור בכירי החברה, גם לאחר ששונה החוק בישראל, יעיל.

פרויקט של שיכון ובינוי בניגריה צילום: יוטיוב

המספרים היו מדהימים. הדו"ח מצא כי ב-2009 שולמו "עמלות" של 16.2 מיליון דולר, וב-2008 עמלות של 15.5 מיליון דולר. אלה היוו 2.9% ו-2.8% מההכנסות מפעילות קבלנית של החברה בהתאמה. 

כך למשל, SBI הכניסה 558 מיליון דולר ב-2009. הרווח שנגזר מהם לפני ה"עמלה" היה 96.3 מיליון דולר; בניכוי "העמלות" נותר בידי החברה רווח נקי פנטסטי של כ-80 מיליון דולר. ב-2008 עמד הרווח, בניכוי "ה"עמלות", על 76 מיליון דולר. 

הדו"ח גם בחן את התפלגות התשלומים בשבע מדינות - גואטמלה, ניגריה, אוגנדה, רומניה, גאנה, חוף השנהב וקניה - ב-2009, וניתח אותם. כך למשל התברר שתשלומים במזומן והעברות בנקאיות הם בהיקפים הגדולים ביותר - 9.7 מיליון דולר. בניגריה ואוגנדה החיבה למזומן היתה גדולה יותר, בעוד שבגואטמלה העדיפו את רוב התשלומים בחוזי ייעוץ.

בפברואר הודיעה הפרקליטות על הגשת כתבי אישום בכפוף לשימוע בפרשת שיכון ובינוי; 20 המעורבים, 3 חברות ו־17 מנהלים לשעבר יעמדו לדין בכפוף לשימוע על ביצוע עבירות של מתן שוחד לעובד ציבור זר, הלבנת הון, רישום כוזב במסמכי תאגיד, ועבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך בשנים 2008־2016.