"העבודה מהבית מאוד אינטנסיבית. התחלתי לקבוע ביומן 'זמן מחשבה'"

שגרת הקורונה מאוד נוכחת בביתה של יעל פאינרו, מנכ"לית Synamedia ישראל. שלושת ילדיה, מתורגלי למידה מרחוק, מחלקים ביניהם את הציוד ואת החלל בעוד היא מנצחת על האופרציה בשלווה ממשרדה הביתי והכל כמובן תוך כדי עבודה. "המעבר לעבודה מהבית של כולם, לא רק שלי בזמנים שנוח לי, גרם לכך שהימים מאוד אינטנסיביים. פגישה רודפת פגישה ואין לי זמן לחשוב או לעבד או לעכל את הדברים. ברגע שהבנתי את זה התחלתי לקבוע ביומן זמן מחשבה", היא מספרת.

יעל פאינרו

גיל: 47

מצב משפחתי: נשואה+3

מקום מגורים: תל-אביב

השכלה: תואר ראשון משפטים וכלכלה, אוניברסיטת ת"א, תואר שני מנהל עסקים, אוניברסיטת ת"א

תפקידים קודמים: סמנכ"ל פיתוח עסקי ב-CyberArk, סמנכ"ל פיתוח עסקי/מיזוגים ורכישות NDS וסיסקו

תחביבים: קריאה, ציור, ספורט (במיוחד ספינינג), טיולים בטבע, האזנה למוזיקה

עוד לפני משבר הקורונה היא הייתה עובדת לעתים מהבית, אבל לא באופן קבוע וגם 600 עובדי מרכז הפיתוח היו מגיעים למשרדים בירושלים. "אני אדם שאוהב להגיע לאנשים ובמשרד זה פשוט. חיוך, שיחה קצרה בדרך לקפה בתחילת ישיבה. בבית מול המסך, כשכולם בתוך בועה ודי מנותקים ממה שקורה, האתגר של מנהלים הוא איך לייצר את ה'אחד על אחד', את הקשר והחיבור עם האנשים דרך מסך. גיליתי את הכוח של אופטימיות ריאלית, כזאתי שמדברת אל אנשים בגובה העיניים, לא מנסה להגיד להם 'יהיה בסדר', כי אני באמת לא יודעת אם יהיה בסדר, אופטימות כזאת עוברת מסך, חיוך עובר מסך", היא אומרת.

חברת סינמדיה ישראל קיימת כשנתיים כך שמחצית מקיומה היא פועלת בתקופת הקורונה והעבודה מהבית. החברה הוקמה ב-2018 כחברה עצמאית בעקבות רכישת חטיבת טכנולוגיות הוידאו של סיסקו (לשעבר NDS) על ידי קרן Permira הבריטית, ונחשבת למובילה בתחום טכנולוגיות מתקדמות לעולם הווידאו והטלוויזיה.

יעל פאינרו, מנכ"לית סינמדיה ישראל צילום: עמי

האם אפשר לבנות תרבות ארגונית בתקופה כזאת של עבודה מהבית?

"התרבות הארגונית מאוד חשובה בשוטף אבל עוד יותר חשובה בתקופה כזאת כי אנשים רוצים להיות חלק ממשהו שהוא גדול מהם. אנשים רוצים לקום בבוקר ולעבוד במקום שהם מרגישים שייכים אליו וחלק ממנו. אחד הערכים שלנו כסינמדיה זה People first, שהאנשים שלנו באים קודם, ואנחנו נתנו לזה משנה תוקף בתקופה האחרונה. עשינו המון פעילויות יחד עם העובדים בין אם זה חדר בריחה, אפיית עוגיות עם הילדים, הרצאות בתחומים שונים ואנחנו כל הזמן מנסים לתת לאנשים תחושה של שייכות וכמובן לדאוג להם. יש המון סיטואציות שעולות בתקופה הזאת בהן אנשים צריכים עזרה ואנחנו שם בשבילם. זה עושה הבדל מאוד משמעותי, אנשים רואים את זה ומעריכים את זה.

מה יקרה לדעתך אחרי המגיפה?

"אני ממש מקווה שנדע לנצל את הדברים האלה שלמדנו שאפשר כאשר פעם אמרנו 'אי אפשר'. למשל, 'אי אפשר לעשות לעשות ישיבת בורד וירטואלית, חייבים לטוס ולבלות שלושה ימים בדרכים', 'אי אפשר לקלוט עובדים חדשים בלי לפגוש אותם' - אז אפשר. אני מקווה שנשקיע את הנסיעות באמת בדברים החשובים. לדוגמא, מפגש עם לקוחות חדשים כשאתה מנסה לבנות איתם את האמון - זה חייב להיות פנים מול פנים, אין לזה תחליף. גיבוש של צוות גלובלי - חייב להיות פנים מול פנים. אני מקווה שנדע למצוא את האיזון כי קודם זה היה קצת מוגזם. בעיקר אני מקווה שלא נוכל להגיד יותר אי אפשר. שאם יהיה משהו שנתמודד מולו ויגידו לנו 'אי אפשר' אז נגיד, 'אבל רגע, אם היה עכשיו קורונה? אז אפשר או אי אפשר' זה היופי שבדבר הזה, בתקופה הזאתי ואני מקווה שניקח את זה איתנו כי יש לזה כוח אדיר".