פטנט ממשלתי: שינוי כללי קרן העושר כדי לסתום את הבור

הסכמה נדירה בין הליכוד לכחול לבן רגע לפני הבחירות: שר האוצר ישראל כץ (הליכוד) ושרת התיירות אורית פרקש הכהן (כחול לבן) הודיעו בסוף השבוע כי הם סיכמו יחדיו על הפצת תזכיר חוק ל"תיקון חוק מיסוי רווחים ומשאבי טבע להפעלת קרן העושר". הם הסבירו כי "התיקון נועד להבטיח שהמונופולים ששולטים במשאבי הטבע של הציבור ישלמו את המס וההיטלים שחלים עליהם בדין, ויסייע לזירוז הפעלת "קרן העושר" למען אזרחי ישראל – קרן שתוכל לפעול רק בהצטברות של מיליארד שקל בחשבונה. השניים הוסיפו ש"התיקון המוצע בתזכיר מייעל את הליך גביית ההיטל, ופותר את בעיית התמריץ החיובי שנוצר למונופולים להגיש השגות ולערער על גובה השומה ובכך לדחות את מועד העברת התשלום שנים. לפי הנוסח המוצע, הגשת ערעור לביהמ"ש על שומת ההיטל לא תדחה את מועד החיוב בתשלום".

מאחורי הצעד הזה ישנו מהלך משולש. ראשית, חוק ששינסקי קבע כי מי שמפיק רווחים מניצול משאבי טבע – במקור רק גז ונפט, וב־2014 עם שדרוג בוועדת ששינסקי 2 גם מחצבים ומים מינרלים – ישלם מס חדש למדינה. אלא שבשנים האחרונות נוצר מצב שבו חברות – כדוגמת כיל שבשליטת עידן עופר – פונות לבתי המשפט בניסיון לדחות כמה שיותר את התשלומים למדינה מסיבות כאלה ואחרות. התיקון מסוף השבוע נועד לפיכך למנוע מצב זה ולגרום לכך שהחברות ישלמו מיידית את הסכומים המגיעים למדינה, ובמידה שייקבע מאוחר יותר בערכאות שונות כי התשלום לא היה מוצדק – יוחזר להן הכסף. כך, בעקבות התיקון, כיל אמורה לכאורה להעביר למדינה כמה מאות מיליוני שקלים על כריית מחצבים שונים בדרום, כספים שהיו לה השגות לגביהם.  

מימין: שרת התיירות אורית פרקש הכהן ושר האוצר ישראל כץ. "שהמונופולים ישלמו"

בנוגע לשותפויות הגז, פעימת התשלום הראשונה שהיתה אמורה לעבור מהן למדינה תוכננה לשנת המס 2020 ולאחרונה הועברה ל־2021. כלומר, במקרה של יצחק תשובה (בעל השליטה בקבוצת דלק) או קובי מימון (לכאורה, בעל השליטה בשותפות ישראמקו), לא בנו ברשות המסים על כספים שיגיעו מהם – אלא רק מ־2021. בנוגע לסכום שיועבר משותפויות הגז ההערכות הן שעבור מאגר תמר בלבד (לווייתן ישלם את מס ששינסקי רק מ־2025) מדובר ב־1.5-1 מיליארד שקל רק ל־2021, ו־200 מיליארד שקל לכל שנות ההפקה.

המהלך השני מאחורי התיקון הוא הניסיון של האוצר לקחת הלוואה של כמיליארד שקל מקרן העושר כדי לכסות את הבור בתקציב. מדובר בשכפול של התרגיל שעשה לפני כשבוע משרד האנרגיה, ש"הלווה" למדינה לא פחות מחצי מיליארד שקל מהקרן לשיקום מחצבות, בטענה שהמדינה התחייבה להחזיר את הכסף בעתיד. אלא שבניגוד לקרן לשיקום מחצבות, גוף שפועל עשור וחצי, קרן העושר של רווחי הגז כלל לא קמה טכנית, לא נקבעו לה מנהלים ועוד אין לה כלל ועדת השקעות שהיתה אמורה לקבוע היכן בחו"ל מדינת ישראל תשקיע את הכסף. בחוק ששינסקי מ־2011 נקבע שהקרן תקום עד נובמבר 2021, ומאז עבר עשור בלי שייעשה דבר, והנה האוצר כבר מתכנן לקחת משם הלוואה.

בסביבת האוצר טוענים שמכיוון שקרן העושר אמורה לעבוד רק אחרי שיצטברו בה כמיליארד שקל, ומאחר שעד היום הצטברו שם רק כ־500 מיליון שקל מגביית מס ששינסקי, ממילא לא היה בה כסף כדי לעבוד.

המהלך השלישי בתיקון הוא הקופון הפוליטי ששתי המפלגות – הליכוד וכחול לבן – ינסו לגזור תחת כותרת "המאבק בטייקונים". אלא שכדי לקדם חקיקה לאחר פיזור הכנסת דרושה הסכמת היועמ"ש, וכלל לא בטוח שמשרד המשפטים ישתף פעולה עם הניסיון של לגרוף עוד קולות רגע לפני הבחירות ולא ידרוש להמתין לממשלה וכנסת מתפקדות. מכיל נמסר בתגובה: "החברה תלמד את הצעת תזכיר התיקון לחוק".