מ"מ מנכ"ל האוצר: "יש מעל 40 רפורמות מוכנות שמחכות לתקציב"

"אני לא חושב שקרה בעבר, שבמשך שנה שלמה לא עבר תקציב. מדובר באירוע חריג מאז קום המדינה. החוק לא היה ערוך לכך. זה יוצר שאלות רבות לגבי העברת עודפים. למשל, על מה נסמך התקציב ההמשכי הבא. זה יוצר המון בעיות. לשמחתי, התרופה היא שינוי חקיקתי שיאפשר גם ב-2021 להתנהל תחת מסגרת תקציב שתוכל להכיל את פעולות הממשלה". כך אמר מנהל רשות המסים ומ"מ מנכ"ל משרד האוצר ערן יעקב בוועידת התחזיות 2021 של "כלכליסט" בשיתוף בנק הפועלים ופסגות בית השקעות.

הציבור עדיין לא יקבל את השירותים שהוא אמור לקבל, ולא יקודמו פרויקטים בהיקף שהיינו מצפים כל עוד אין ממשלה מתפקדת.

"כשאמדנו את תקציב 2021, דובר על מסגרת של 426 מיליארד שקל, בנוסף ל-50 מיליארד שקל לקורונה וכדומה. הסטייה מהצרכים של 2021 לא תהיה מאוד גדולה. נכון שזה לא אופטימלי, אך זה יאפשר למשק ולמשרדי הממשלה לתפקד".

היעדר התקציב לא יעמיק את המשבר עוד יותר?

"אני חושב שנכון להביא לדבר הזה תהליכי האצה, שבדרך כלל מגיעים בחוק הסדרים. כך המשק הישראלי בנוי כבר 30 שנה - אתה מביא את חוק התקציב ולצידו את חוק ההסדרים. למעשה מינואר 2018 לא היה לנו כזה. לעובדה שאין רפורמות יש השפעה, אגב קורונה. הדרך הנכונה להתמודד היא להביא רפורמות. יש מעל ל-40 רפורמות מוכנות".  

אז מה הממשלה הבאה חייבת לעשות?

"אני חושב שחשוב מאוד להביא כמה שיותר מהר רפורמות שיאפשרו למשק לצאת מהמשבר. למשל בנקאות פתוחה, זה מפץ תחרותי ובשורה צרכנית. למשל היתר בנייה - היום לוקח לך מינימום שנתיים לקבל היתר, וגם פה יש רפורמה שבאה להקל על דרך הרישוי, יש צעדים להסרת חסמים בהתחדשות עירונית. אנחנו מדינה אורבנית קטנה וצפופה, וחלק גדול מהפוטנציאל הנדל"ני שלה הוא בהתחדשות עירונית. הרכבת הקלה שמדברים עליה מאז 1962 - יש לזה משמעות אדירה. בחוק ההסדרים אמורים להתיר את כל החסמים שמקשים על הפרויקט. צריך לזכור שבכל שנה שלא עושים תהליך כזה מאבדים זמן, ממד הזמן מאוד משמעותי".

ערן יעקב

אז הממשלה הזו עלתה לנו כסף בזה שבזבזה זמן?

"לזה שאין לנו חוק הסדרים מאז 2018 יש מחיר. אגב, ברור שאפשר להביא חקיקות גם ללא חוק הסדרים - אבל לצערי, באופן שבו המשק הישראלי עובד, הדברים לא תמיד קורים. חלק מהיכולת שלנו להביא רפורמות זה לחבר אותן לתקציב".

מה עם גיל הפרישה לנשים?

"הנושא עולה מעל לעשור, אני חושב שדווקא בעת הזו שר האוצר נדרש ומנסה לקדם אותו".

משרד אוצר ללא מנכ"ל וממונה על התקציבים קבועים יכול להתמודד עם כל האתגרים האלה?

"יש ניהול עמוק בתוך המשרד, הוא לא נשען על אדם כזה או אחר, כמו גם רשות המסים - וזו נקודת חוזק של המשרד הזה. ולכן כן, אני מאמין שהיכולת הניהולית של משרד האוצר מתפקדת היטב. נכון שיש ממלא מקום לממונה על התקציבים, אך הוא כל חייו היה באגף התקציבים. אני לא אומר שאין מגבלות על ממלא מקום, בוודאי שיש, אבל כשמסתכלים על התמונה המלאה, הדבר אינו משפיע על תפקוד המשרד. בהסתכלות קדימה, לגבי היכולת לייצר למשרד האוצר תפיסת עולם רבת-שנים, אין ספק שיש לדבר הזה מחיר מסוים, אך התפקוד הוא תפקוד טוב ומשרד האוצר הוכיח את עצמו עם רשת הביטחון הכלכלית".

למרות ההגבלות והירידה בפעילות העסקים אתם מדווחים על הכנסות גבוהות יחסית ממסים, כאילו אין קורונה בחודשים האחרונים. איך אתה מסביר את זה?

"יש פרמטרים שמשפיעים בעיקר על הכנסות המדינה ממסים. בתוך תקופת הקורונה אנחנו יודעים שמיליון איש לא טסו לחו"ל, נשארו בארץ ויצרו ביקושים. אגב, גם המענקים אפשרו להם לצרוך. חלק גדול מהעלייה הוא כתוצאה ממע"מ על ייצור מקומי. סיבה אחרת, לשמחתנו, היא שהיו לא מעט אקזיטים גם בתקופה הזו. השנה ההשקעות בחברות הללו היו גדולות יותר אפילו מבשנה שעברה, שהייתה שנת שיא. מנגד, לצערנו, המובטלים הם דווקא החלשים יותר במשק, והם בדרך כלל גם משלמים פחות מסים".

יש חשש שהמענקים ודמי האבטלה הממושכים יהוו תמריץ לכלכלה שחורה ולתשלום בשחור. אתם רואים את זה בשטח?

"אין ספק שמלחמות מעודדות כלכלה שחורה, ואנחנו בסוג של מלחמה מול נגיף. ברור לכולנו שהעניין של ההון השחור צף, ואנשים מוציאים גם את מה שיש להם במזומן וזה משתקף גם בהכנסות בגלל המע"מ וכדומה. אין ספק שהכלכלה השחורה בתקופה כזו מוצפת בצורה משמעותית יותר. לכן אני חושב שזה גם חלק מהפוטנציאל, לטפל בה, מבלי להעלות מסים".

אנחנו נראה ב-2021 לפחות כוונות להעלאת מסים בהמשך?

"לא, אני חושב שלא יהיו העלאות מסים ב-2021. אני חושב שבעולם שבו צריך לנקוט מדיניות אנטי -מחזורית, לא הייתי אומר שצריך להפחית מסים, אבל בטח לא להעלות מסים, צריך לתת למשק לשקם את עצמו לאט לאט".

אתם נסמכים במידה רבה על הכנסות ממיסוי כלי רכב ובלו על הדלק, שעומדים על מעל ל-40 מיליארד שקל. אנחנו מתקדמים לעולם של רכבים חשמליים שם המיסוי נמוך משמעותית. רשות המסים נערכת לכך?

"שי אגסי היטיב לתאר זאת כשאמר שמיסוי גבוה על כלי רכב זה יתרון בעולם של כלי רכב חשמליים. המיסוי הגבוה מאפשר לעודד דרך המס כלי רכב חשמליים. מדינת ישראל גובה מס של 10% על רכבים חשמליים, שהוא נמוך בהרבה מהמס של 83% על רכבים רגילים, עם מדרגות הפחתה. זה תמריץ משמעותי שיישאר בשנתיים הקרובות. אנחנו רואים חדירה של רכבים היברידיים. בפרספקטיבה עתידית, בוא נגיע לעת הזו שכלי רכב חשמליים יתחילו להציף אותנו. האם יהיה בלו על חשמל בעתיד? מאוד יכול להיות".