ועידת התחזיות
שירה גרינברג: "עם תקציב - היינו מקבלים טיפול כלכלי הרבה יותר מקיף ורחב"
הכלכלנית הראשית במשרד האוצר אמרה את הדברים במסגרת ועידת התחזיות 2021 של כלכליסט. גרינברג: "המיקוד צריך להיות בשוק העבודה, הוא אחד המשמעותיים ביותר. אנחנו ניצבים בפני אבטלה מאוד גבוהה"
תיקון חוק היסוד בכדי להבטיח את התמודדות משרד האוצר עם ניהול המשק - זהו היעד הקרוב החשוב ביותר לניהול תקציב המדינה; כך סבורה הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג, שאמרה את הדברים בשיחה עם כתב כלכליסט עמרי מילמן, במסגרת ועידת התחזיות 2021 של כלכליסט בשיתוף בנק הפועלים ופסגות בית השקעות.
מהו המחיר שאנחנו משלמים על שנה שנייה של תקציב המשכי?
"הדבר הטוב ביותר לכלכלה היה אם תקציב 2021 היה עובר ואפשר היה לבצע מדיניות סדורה. תיקון חוק היסוד יבטיח שאפשר יהיה לנתב קופסאות מחוץ לקורונה, כדי להבטיח טיפול נכון במגיפה מבחינת ההתמודדות הכלכלית - ומנגד, מבחינת הטיפול בחוב. בנוסף ניתן יהיה להסדיר את הוצאות משרדי הממשלה כפי שמתנהל תקציב המשכי. כלומר, בחלוקה של 1/12 של התקציב לכל חודש, בהתאם לניהול של החשב הכללי, שכבר מנוסה בזה".
אנחנו לפחות שנה וחצי בלי תקציב, מה המשמעות של זה למשק?
"בסופו של דבר משרדי הממשלה וההוצאות שינותבו אליהם מנותבים לפי חוק, לאחר מכן החלטות ממשלה, הסכמים וכדומה. לו היה תקציב שעבר כמו שצריך, יחד עם מדיניות ממשלה שנקבעת ומתעדפת את סדרי העדיפויות בתקציב, היינו מקבלים טיפול כלכלי הרבה יותר מקיף ורחב - לרבות חוק הסדרים שנועד להעביר רפורמות כלכליות שיעזרו להתמודד עם המשבר שאנו נמצאים בו".
ב-S&P התריעו שבחירות נוספות ללא הכרעה עלולות לסכן את היציבות הפיסקאלית בשנים הקרובות. אתם שותפים לדאגה הזאת?
"כמובן שיש חשיבות לכך שתהיה כאן ממשלה יציבה, שיעבור תקציב מדינה שיקבע סדרי עדיפויות ושנוכל להתקדם עם רפורמות כלכליות משמעותיות. בשנתיים האחרונות משרד האוצר מצא את הפתרונות כדי להתמודד עם המצב, כמו קופסאות הקורונה, אבל זה ודאי לא הפתרון העדיף והנכון. אנו מקווים שתהיה ממשלה יציבה, אבל אנחנו בטוחים שמשרד האוצר יידע לנהל נכון את המשבר הזה תחת כל האילוצים".
קרן המטבע וגופים נוספים מדברים על העלאת מיסים כבר ב-2021. אתם שותפים לתפיסה?
"קרן המטבע אמרה שכשהכלכלה מתייצבת וכשפער התוצר מפסיק להיות שלילי, צריך ונכון לבצע את כל הצעדים הכלכליים של ריסון תקציבי כדי להבטיח את הריסון הפיסקאלי. כמובן שנצטרך להסתכל על פער התוצר ולראות מתי המועד הנכון לביצוע הצעדים. כשמסתכלים על החיסונים אנחנו בהחלט יותר אופטימיים לגבי 2021, אבל נצטרך להסתכל קדימה ולראות מה תהיה ההשפעה על התוצר ושוק העבודה והצמיחה".
בתקווה שעוד פחות מחצי שנה תקום כאן ממשלה. מה הצעד הראשון שהיא צריכה לעשות?
"צריך קודם כל להשתלט על המגיפה כדי לשחרר את הכלכלה מכל המגבלות, האיומים והסגרים. לאחר מכן להעביר את התקציב וחוק ההסדרים. אנחנו חושבים שנכון לבצע רפורמות משמעותיות וקביעת סדרי עדיפויות ומיקוד, בגלל המרחב הפיסקאלי שהרבה יותר מוגבל.
"לאן המיקוד צריך ללכת? שוק העבודה הוא אחד המשמעותיים ביותר. אנחנו ניצבים בפני אבטלה מאוד גבוהה. נושאים נוספים קשורים בצמיחה, הנעת הכלכלה מבחינת השקעות, תשתיות, ביקושים, הגברת הפריון וכדומה".
משרד האוצר יכול לעמוד באתגרים ללא מנכ"ל קבוע, או ממונה על התקציבים קבוע? מצב משרד האוצר לא מזהיר.
"משרד האוצר הוא מרכזי וחשוב, יש לו הנהלה שחשובה לו מאוד וחשוב שיהיו אנשים במשרות קבועות. הנהלת האוצר מנהלת את המשרד בצורה טובה מאוד בפן המקצועי. אני רוצה כמובן שתהיה ממשלה יציבה ויאשרו את המשרות כקבועות ולא כממלא מקום".
הערכות שלכם ושל בנק ישראל מדברות על עלות שבועית של 2.5-3 מיליארד שקל לסגר. יש אפשרות שהעלות תטפס?
"העלות כשמערכת החינוך נשארה פתוחה היא 2.5 מיליארד שקל, זה גובה העלות שמשקף את התקנות שאושרו. כככל שישונו התקנות נעדכן את העלות בהתאם".