הפיצוי של נת"ע לדניה סיבוס בפרויקט הרכבת הקלה: 170 מיליון שקל

המדינה על סף פשרה בתביעות ההדדיות שהוגשו בפרויקט הרכבת הקלה מול קבלני הביצוע: דניה סיבוס וסולל בונה.

ל"כלכליסט" נודע כי המגעים מול דניה סיבוס ושותפתה הסינית CCECC נמצאים בשלבים סופיים, שלפיהם יקבלו דניה והסינים 170 מיליון שקל פיצוי מהמדינה בשל שינויים וחריגות בפרויקט. שני הצדדים מצויים בשלבים של ניסוח ההסכם בטיוטות סופיות. בערב החג נערכה פגישה רבת משתתפים באחד ממשרדי עורכי הדין לקראת החתימה אשר צפויה בנובמבר השנה לאחר עיבוד הסעיפים האחרונים בהסכם.

מול סולל בונה מקבוצת שיכון ובינוי המגעים מצויים בשלבים פחות סופיים. גם בהם מתוכנן כי המדינה תשלם כ־240 מיליון שקל פיצוי בגין חריגות ושינויים בפרויקט. ההסכם מול שיכון ובינוי צפוי להיחתם כמה שבועות לאחר שייחתם ההסכם עם דניה סיבוס.

בניית הרכבת הקלה בתל אביב צילום: דור מנואל

צילומים: אוראל כהן

ההסכמים מבטיחים בוודאות גדולה כי כבר בסוף 2021 או לכל המאוחר בתחילת 2022 תחל הרכבת הקלה (הקו האדום) לפעול בגוש דן, כמעט בהתאם ללוח הזמנים המקורי.

פער בין התכנון לשטח

ל"כלכליסט" נודע כי מתווי הפשרה כוללים התחייבות של קבלני הביצוע, דניה סיבוס וסולל בונה, ללוח זמנים נוקשה שמחייב אותן לסיים את עבודות ההנדסה האזרחית ב־9 מתוך 10 תחנות הרכבת התת־קרקעיות עד אוגוסט 2021, אחרת יהיו צפויות לקנסות משמעותיים של מאות מיליוני שקלים. עמידה ביעד זה תאפשר לקבלניות שאמורות לבצע את עבודות הגמר בפרויקט, להתחיל אותן ולסיימן עד סוף 2021.

התחנה העשירית, המורכבת ביותר, תחנת קרליבך, שבה עוברים למעשה שני קווים של הרכבת, האדום והירוק, תסתיים על פי ההסכם עד אוגוסט 2021 ותתחיל לפעול בסוף 2022. פער הביצוע בן השנה לא יפריע לרכבת לפעול ובמשך שנה זו היא תדלג במסלול על פני תחנת קרליבך ולא תעצור בה.

את המגעים לפשרה שהושגה הוביל עד לפני כמה שבועות יהודה בר און, המנכ"ל היוצא של נת"ע, החברה הממשלתית האחראית על פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן. בר און התפטר מתפקידו לאור חיכוכים עם הדירקטוריון והיו"ר החדש שמונה רם בלניקוב, שעמו נקלע למחלוקות על סמכויות. המחלוקות נחשפו ב"כלכליסט", ולפיהן בלינקוב דרש לאחר כניסתו לתפקיד להעביר לאישור הדירקטוריון החלטות מהותיות, ובמקביל מתח ביקורת על עיכובים בפרויקט תחת ניהולו של בר און ועל עימותים שפרצו בינו לבין קבלני משנה וגורמים אחרים.

אירועים אלה הובילו את בר און לצעד הדרסטי של התפטרות ב־27 במאי. אולם גם לאחר הודעת הפרישה פעל בר און, אפילו באינטנסיביות גבוהה יותר, להגיע להסכם פשרה שיבטיח את העמידה בלוח הזמנים המקורי של תחילת פעילות הקו האדום באוקטובר 2021, מתוך רצון להטביע חותם של מי שהוביל את הפרויקט ועמד ביעדים שלו. הוא קיבל גיבוי מדירקטוריון החברה שתמך בהסכמי הפשרה.

בשבועות האחרונים מוביל שי יפתח, המשנה למנכ"ל נת"ע, את הפשרה והפגישות מול הקבלנים. יפתח שמקורב לבר און הודיע גם הוא בסוף אוגוסט על עזיבה אולם מועדה טרם נקבע. בתחילת החודש נבחר חיים גליק כמנכ"ל במקום בר און, אולם הוא טרם נכנס לתפקיד.

נכון להיום, כריית המנהרות עצמן כמעט הסתיימה, התחנות התת־קרקעיות נמצאות בבנייה, ובשבועות האחרונים עסוקות החברות בהנחת המסילות לאורך התוואי, במקביל לתהליכי ייצור הקרונות. במקביל, מקדמת נת"ע את מכרזי הביצוע של שני הקווים הנוספים, הקו הסגול והקו הירוק. עלות הקמת כל קו מבין השלושה היא כ־15 מיליארד שקל.

הקו האדום יעבור בין פתח תקווה, בני ברק, רמת גן, תל אביב־יפו ובת ים וצפוי לשרת כרבע מיליון תושבים ועובדים בגוש דן. במכרז שפורסם ב־2014 להקמתו זכו דניה סיבוס המנוהלת על ידי רונן גינזבורג יחד עם החברה הסינית CCECC, להקמת החלק המזרחי של הקו שכולל ארבע תחנות בנוסף למנהרות. בחלק השני שכולל שש תחנות זכתה סולל בונה המנוהלת על ידי אהוד דנוך, יחד עם החברה הסינית CRTG.

מיד עם כניסת החברות לאתרי העבודה התגלעו חיכוכים בינן לבין נת"ע כשהתגלה שהתכנון ומיפוי התשתיות אינם תמיד תואמים את הממצאים בשטח. העתקת תשתיות החשמל, המים, הביוב והתקשורת בחלק מאתרי הכרייה המתוכננים והתקנתם במיקום חדש ארכה כמעט שנה. עוד נרשמו מחלוקות בנושאי פינוי העפר מהתחנות החפורות.

המחלוקות הביאו לתביעות נגד נת”ע בהיקף של כמיליארד שקל מצד דניה סיבוס וסולל בונה. נת"ע שיגרה במקביל מכתב איום בתביעה נגדן בסך 250 מיליון שקל בגין עיכובים בפרויקט. הפשרה שעומדת להיחתם עם החברות כוללת את מחיקת האיום בתביעה של המדינה ונת"ע.

הפיצוי שתקבל דניה הוא בעיקרו 85 מיליון שקל עבור תחנת קרליבך. עלות הקמת התחנה היא 600 מיליון שקל, כפול מיתר התחנות, בשל גודלה. הפיצוי ניתן בעיקר מאחר שהמדינה קבעה עם תחילת העבודות כי התחבורה הציבורית תמשיך לנסוע במסלול התחנה חצי שנה נוספת עד להשלמת המסלול החלופי ברחוב המסגר, מה שהביא לעיכוב בעבודות. 95 מיליון שקל נוספים מהפיצוי הוא בגין שלוש התחנות האחרות. בניגוד לדניה ושותפתה, השותפות בין סולל בונה לשותפה הסינית מתחלקת כך שסולל בונה בונה את התחנות והסינים את המנהרות.

מבחינת דניה וסולל בונה, הפשרה תחסוך התדיינויות והוצאות של 30-20 מיליון שקל בהליך משפטי שתוצאותיו לא ידועות. בוררות בגין כריית המנהרות בין דניה ונת"ע בשל החלטה של נת"ע להעביר חלק מעבודות הכרייה מדניה לשותפה הסינית של שיכון ובינוי, תימשך, עם מגבלת פיצוי מקסימלית של 95 מיליון שקל לכל צד. בוררות זו לא תשפיע על לוח הזמנים של הפרויקט.

המרוויח הגדול מהפיצוי

סכום הפיצוי של 170 מיליון שקל יתחלק בצורה שווה בין דניה סיבוס לשותפתה הסינית. דניה סיבוס הפרישה בדו"חותיה הכספיים סכום של 80 מיליון שקל בגין הפרויקט, כך שהפיצוי יהווה מבחינתה רווח נטו. למרות זאת, הפרויקט כולו הוא הפסדי עבור דניה והסינים שמבצעים את הפרויקט תמורת 2.1 מיליארד שקל. 1.5 מיליארד מהם עבור החלק המזרחי ו־600 מיליון עבור תחנת קרליבך.

מי שייהנה מהרווח הזה הוא יעקב לוקסנבורג, בעל השליטה בחברת לפידות שלפני יום כיפור הוכרז כרוכש של אפריקה השקעות ודניה סיבוס תמורת 1.347 מיליארד שקל. מרבית הסכום יגיע מקופת החברה, ולוקסנבורג משלם למעשה יחד עם השותף אלטשולר שחם כ־861 מיליון שקל בלבד. סכום זה הוא השווי לערך של הנכס השני של אפריקה השקעות, מניות אפריקה מגורים, כך שרכישת דניה סיבוס לאור ההסכם נעשתה במחיר אטרקטיבי במיוחד.

מי שעלולים להרגיש נפגעים הם המוכרים: נציגות מחזיקי האג"ח של אפריקה ישראל. אלה הוציאו אותה למכירה, ולא ברור אם היו שותפים למידע על הפשרה הצפויה והסכום של 85 מיליון שקל שאמור להיכנס לקופת החברה.

לוקסנבורג הגדיל את הפיקדון לרכישת החברה ל־81 מיליון שקל. דירקטוריון אפריקה אמור לאשר היום את המכירה ואז יוגש ההסכם לאישור בית משפט ואסיפות מחזיקי האג"ח.