איך לשחרר את מרכז המדינה מהפקק בלי ניסיון בתחבורה

חמישה חודשים לאחר התפטרותו של המנכ"ל הקודם יהודה בר־און, דירקטוריון חברת נתיבי תחבורה עירוניים (נת"ע) המליץ ביום חמישי האחרון למנות את חיים גליק לתפקיד מנכ"ל החברה. זאת, אף שבקרב משרדי הממשלה יש הסכמה כי עדיף שלפרויקט התשתיות הכי גדול בהיסטוריה של ישראל היה מתמנה מישהו שיש לו ניסיון בתחבורה או הסעת המונים.

בוועדת האיתור טוענים מנגד שניסיונו של גליק בהקמת עיר הבה"דים או בהקמת הפקולטה לרפואה בצפת, זה קרוב מספיק לתחום התשתיות. זו טענה מעט מוזרה, שכן הפקולטה בצפת לא אמורה לשנע 60 מיליון איש בשנה מבת ים לתל אביב ועד פתח תקוה. אולי כדאי שבהנהלת נת"ע ינצלו את יום כיפור הקרוב כדי להרהר בשאלה מדוע עשרות מועמדים שהוצע להם להתמודד על התפקיד - חלקם יוצאי הרכבת הקלה בירושלים - פשוט ענו להם שישכחו מזה. רמז: זה אולי קצת קשור למה שעבר המנכ"ל הקודם של החברה יהודה בר־און.

גליק (64) שימש עד לפני מספר חודשים בתפקיד מנכ"ל עיריית ראשון לציון ובעברו כיהן גם כסגן נציב שירות בתי הסוהר וכן כמנכ"ל אוניברסיטת בר אילן. בתקופתו באקדמיה פורסם דו"ח מבקר המדינה שעסק בין השאר בתנאי שכר לא מקובלים שגליק זכה להם לכאורה, כמו גם בהתנהלות המוסד. כך נכתב בדו"ח: "מהביקורת עולה כי באוניברסיטת בר אילן מערכת האיזונים והבלמים כשלה. הלכה למעשה, האוניברסיטה מתנהלת לפי רצונם של נשיא האוניברסיטה (פרופ' משה קווה - ל"ג) והמנכ"ל, תוך כדי החלשת הפיקוח והבקרה על פעולותיה.

הדמיה של הרכבת הקלה בתל אביב צילום: יוטיוב

"מצב זה פוגע בכוחה של האוניברסיטה לפעול על פי כללי מינהל תקין, על יסוד שיקולים ציבוריים, על פי עקרון השמירה על הקופה הציבורית ובאופן המבטיח הגנה על האינטרסים שלה. ממכלול הממצאים המתוארים בדו"ח זה, על חומרתם, כמותם והיקפם, משתקפת תמונה קשה המלמדת על התנהלות בלתי תקינה של נשיא האוניברסיטה, פרופ' קווה ומנכ"ל האוניברסיטה חיים גליק, עד כדי חשש לפגיעה בטוהר המידות", לשון הדו"ח.

האמירות הקשות הללו לא הפריעו לוועדת האיתור של נת"ע. בחברה מציגים מכתב של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, שבעצמו מצטט את אותו דו"ח מבקר קודם אך קובע שמדובר במעידה חד פעמית שקרתה מזמן, ומבחינתו גליק כשיר לכל תפקיד ציבורי. בלי כל קשר לגליק, הקביעה הזו של אנגלמן מטרידה, ומייצרת באבחת קולמוס גם רף חדש לשיבוץ בכירים בתפקידי ניהול בשירות הציבורי. לפיו דו"ח מבקר שגילו מעל 7 שנים הוא אוויר ואבק.

האם כל זה אומר שבהכרח גליק ייכשל בתפקיד המאתגר? לא בהכרח, והיו דברים מעולם, כך שגליק יימדד לפי התוצאות בשטח. המשימות הבוערות ביותר שמחכות למנכ"ל החדש הן ייצוב השדרה הניהולית בנת"ע שסובלת מנטישה של בכירים, והמשך העבודות של הקו האדום (פ"ת-ת"א- בת ים) שעל פי הצהרות משרד התחבורה ובכירי החברה אמור להיפתח במועדו, בדיוק בעוד שנתיים. ואולי זה מה שיציל את הכהונה של גליק. כמו שהחברה נראית, אין יותר לאן לרדת. זו נקודת פתיחה נוחה למנכ"ל חדש שאכן קיבל נדוניה קשה.

חיים גליק צילום: יובל חן

מי שלא יוכל לרחוץ בניקיון כפיו הוא הדירקטוריון של נת"ע, שבמשמרת שלו הספינה הענקית הזו - שמקימה שלושה קווים בעלות של 50 מיליארד שקל ואמורה להקים את המטרו האדיר - נתקעה.

גליק מקבל את נת"ע כשהשדרה הניהולית שם די מעורערת. זה לא רק שהמנכ"ל עזב, אלא שמי שאמור לעשות לו חפיפה הוא המשנה למנכ"ל שי יפתח, אחד המועמדים הטבעיים לתפקיד המנכ"ל, שהחליט בעצמו לעזוב. עד שגליק יאושר ועד שהשרים יחתמו, ייצא שגליק ייכנס לתפקיד בדיוק כשיפתח עוזב. כלומר, החודש הראשון שלו בתפקיד יתנהל בלי שמישהו ינחה אותו ויגיד לו מה עושים מחר בבוקר, מה חשוב יותר ומה חשוב פחות. יתרה מכך, החברה מתנהלת בלי יועץ משפטי (טל דגן שהתפטרה); בלי סמנכ"ל משאבים (שרון וולפור) ובלי סמנכ"ל התכנון ניר קוגל שגם פרש. את כל המשרות הללו צריך לאייש במכרז, ומי שיבוא יצטרך ללמוד את התפקיד. גם זה ייקח זמן.

בצד של המכרזים, יש להשלים את הקו האדום, שיו"ר הדירקטוריון רם בלינקוב הצהיר בחודש מאי בשידור בגלי צה"ל שהוא עומד בלוח הזמנים ובתקציב וייפתח בזמן (אוקטובר 2021), ולהוציא מהקיפאון את מכרזי הקווים האחרים - הירוק והסגול - שניהם במכרזי PPP (מגזר ציבורי ופרטי), בעלות של 30 מיליארד שקל.

ומעל אלה מחכה חוק מטרו, אולי פרויקט התשתית הכי גדול אי פעם שהוקם בישראל (עלות כוללת של 200-150 מיליארד שקל ועשור של עבודות), שיחבר תת קרקעית את המרחב שבין כפר סבא לרחובות. כמו שנת"ע נראית היום, המחשבה על מטרו קצת דומה לוויכוח על הריצוף בפנטהאוז של בניין שאין לו עדיין מרתף. את כל זה גליק יצטרך לחבר. בהיעדר ממשלה יציבה, לא בטוח שיש לו את כל הכלים לעשות את זה.