במקום לשחרר את גוש דן מהפקקים, בכירי האוצר רבים

יש מבוגר, אבל הוא לא אחראי כחלון לא מעורב, הפקידים מתנגשים שר האוצר, שאמור להיות מסוגל לאחד בין כל האנשים שמינה בעצמו - כמעט שאינו מעורב בנעשה באגף החשב הכללי עמרי מילמן, תגובה אחת לכתבה המלאה 

ביום חמישי האחרון של אוגוסט התכנס דירקטוריון נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים), החברה שאחראית על פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן, לישיבה חגיגית. היה זה יום אחרי שהמנכ"ל יהודה בר־און סיים רשמית את תפקידו, בתום כהונה בת חמש שנים, על רקע חילוקי דעות עם יו"ר נת"ע החדש רם בלינקוב.

באותה ישיבה, הטיל מנהל רשות החברות הממשלתיות ינקי קוינט פצצה: הוא הודיע שנת"ע תקים גם את המטרו - פרויקט התחבורה השאפתני ביותר בתולדות ישראל, רשת רכבות תחתיות של 140 ק"מ, מכפר סבא ועד ראש העין ורחובות - וכי היא עתידה לפרסם מכרז לבחירת "ראש מינהלת המטרו הישראלי".

מימין: החשב הכללי באוצר רוני חזקיהו ומנהל רשות החברות הממשלתיות ינקי קוינט. קרבות טריטוריה צילום: בשמת איבי, עמית שעל

בדיעבד, לא בטוח שלמהלך הזה היה גיבוי מוחלט ממנכ"לית משרד התחבורה קרן טרנר אייל, שנעדרה מהישיבה, וגם לא מהחשב הכללי באוצר רוני חזקיהו. מאחורי ההכרזה על הקמת מינהלת המטרו מסתתר סיפור של מאבקי כוחות ויצרים במשרד האוצר, בעיקר בין חזקיהו, קוינט וראש אגף תקציבים שאול מרידור.

אתמול הפך מאבק הכוחות הזה גלוי, לאחר שאתר "כלכליסט" חשף כי חזקיהו שלח מכתב זועם לקוינט. במכתב, חזקיהו הטיח בקוינט כי הוא מתערב לכאורה בעניינים שאינם בסמכותו. בתגובה, קוינט כתב לחזקיהו ש""טוב היה לו החשב הכללי עסק בתפקיד שהוגדר לו... על מנת שחלילה המדינה לא תיגרר לגירעון".

צריך להתעכב על אחד המשפטים שכתב חזקיהו לקוינט: "הינך מעכב באופן לא ענייני את הסכם המסגרת בין המדינה לבין חברת נת"ע, ובכך פוגע ביכולת החברה להוציא לפועל את הקו הירוק והקו הסגול של הרכבת הקלה, שכבר עוגנו בהחלטת ממשלה".

המון כסף, המון בלגן

כדי להבין את משמעות הדברים שכתב חזקיהו, צריך לחזור יומיים לפני ההכרזה של קוינט על הקמת מינהלת המטרו. אז, קוינט שלח מכתב למנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד, שבו ניגח את אגף החשב הכללי — שאחראי בין היתר על קידום פרויקטי תשתיות.

מדובר בתחום עתיר מימון ופיקוח, שמקפל אחריות רבה. כל תקלה בתזמון, שגיאה בבניית כללים או סילוק מתמודדים ממכרזים עלול להותיר את ישראל ללא מקורות מים או חשמל.

במכתב לבאב"ד, התייחס קוינט למחדל שנחשף באחרונה על רמת מליחות המים במתקני ההתפלה, והגיע למסקנה ש"ניהול פרויקט מול יזם פרטי צריך להיות בידי רשות החברות ולא בידיו של החשב הכללי, בשם היעילות".

קוינט הסביר ש"בקרה רופפת מובילה לניהול רשלני, בזבוז תקציבי ובמקרה קיצון אף לשחיתות... לכן", סיכם, "יש להעביר את האחריות על הפרויקטים לידי החברות הממשלתיות".

מכתבו של קוינט עורר תרעומת באגף החשב הכללי והרתיח את דמו של חזקיהו. עד היום לא נרשם ניסיון התערבות כה בוטה בתחומי האחריות של האגף, קל וחומר בנימה ארסית שמדברת על בקרה רופפת ושחיתות.

במשרד האוצר מסבירים שלא המים הטרידו את קוינט. לדברי גורמים במשרד, המכתב נועד בכלל להכשיר את הפיכת נת"ע לזרוע שתהיה אחראית על כלל מערך הסעת ההמונים בתל אביב, עם הרבה פחות מעורבות של החשב הכללי.

גם הטיימינג לא היה מקרי. שר התחבורה הטרי בצלאל סמוטריץ' אינו בקיא ברזי הנושא וטרוד ממילא בקמפיין בחירות אינטנסיבי, בעוד שר האוצר משה כחלון הוא מעין נוכח נפקד זה כמה חודשים בתחום הסעות ההמונים.

עומסי תנועה בכביש גהה. מאבקי הכוח פוגעים בפרויקטים צילום: יריב כץ

החלטה גורלית

ב־2010 הולאם פרויקט הרכבת הקלה והועבר לידי המדינה, לאחר שדשדש תחת טיפולו של יזם פרטי. גם למדינה לקח חמש שנים להתחיל לקדם את תחילת העבודות - ועדיין, לאחר ההלאמה התקבלה החלטה קריטית. מכיוון שהתקצוב של שלושת הקווים הראשונים של הרכבת יצא מהקופה הציבורית ולא מכיסיו של היזם, כל הוצאה בפרויקט תחויב באישור של ועדת היגוי ייעודית שבראשה עומדת עד היום מנכ"לית משרד התחבורה. עוד חברים בה נציגי החשב הכללי ואגף תקציבים.

אבל הקמתה של ועדת ההיגוי הולידה יצור כלאיים יוצא דופן: חברה ממשלתית שיש לה הנהלה ודירקטוריון, אולם קיים ביניהם חיץ בשל מינוי ועדת ההיגוי. במובנים מסוימים, ההחלטה למנות את הוועדה החלישה את מעמדו של הדירקטוריון, שכמעט איבד ממשמעותו.

לא רק שקוינט לא אוהב את הפגיעה במעמד הדירקטוריון של חברה ממשלתיתף, הוא חושש מהתקדים. אם יש ועדת היגוי כה דומיננטית בנת"ע, אז למה לא ברפאל, במקורות או בחברת החשמל?

גם בדירקטוריון נת"ע לא אוהבים את הפגיעה במעמד - ולכן בסוף 2016 הזמינו שם חוות דעת חיצונית ממשרד עורכי הדין ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות', שתכריע כיצד מתחלקות הסמכויות וההחלטות בין שני הגופים, הדירקטוריון וועדת ההיגוי. חוות הדעת הייתה ברורה: כל עוד קיימת ועדת היגוי, וקיומה מגובה בהחלטת ממשלה על הלאמת פרויקט הרכבת הקלה - אין לבטל אותה וצריך להמשיך לעבוד מולה. עוד נכתב באותה חוות דעת שכל מכרז בהיקף של יותר מ־50 מיליון שקל — רובם המכריע של מכרזי נת"ע - מחייב חתימה של חברי ועדת ההיגוי. דירקטוריון נת"ע אימץ את חוות הדעת.

בתחילת השנה, עם כניסתו של רם בלינקוב לתפקיד יו"ר נת"ע, הדילמה צפה שוב: אם יש ועדת היגוי מה מקומו של הדירקטוריון? בשלב זה חבר האינטרס של היו"ר החדש, בלינקוב, עם זה של קוינט.

קוינט הכריז על הקמת מינהלת מטרו — שהקו הראשון שלה עתיד לקום, אולי, ב־2030 - ובכך ביקש לנטרל את ועדת ההיגוי. בתרחיש כזה, הוועדה תיבלע הלכה למעשה בתוך המינהלת וכוחה ידולל על ידי יור נת"ע, שיהיה חבר גם הוא במינהלת החדשה. קשה יהיה להתווכח עם מהלך הקמת המינהלת, משום שהוא מקדם את הקמתה של מערכת הסעת המונים נוספת. מצד שני, לצעד אין אישור ממשלתי, תקציבי או פקידותי מלא.

שאול מרידור הממונה על התקציבים באוצר צילום: עמית שעל

פייק הכרזה

גל העזיבות של נת”ע

לאינטרסים של קוינט ובלינקוב חבר בשלב זה גם ראש אגף תקציבים באוצר שאול מרידור, שמקווה להזניק במסגרת חוק ההסדרים הבא את נושא התחבורה הציבורית, כולל הקמת מטרו ומערך אגרות גודש. מרידור כבר מתכנן לממן את הקמת המטרו, חלקית, על ידי מימוש נדל"ן של הרשויות המקומיות שבתחומן יעבור התוואי, אבל עוד חזון למועד.

החשב הכללי מן הסתם לא אוהב את הברית הזאת. חזקיהו כתב אתמול בבירור לקוינט: "ברור לכל העוסקים בדבר כי מכתבך נועד לתמוך במהלך שנעשה על ידך ועל ידי הממונה על התקציבים ללא כל סמכות, עת הכרזתכם כי פרויקט המטרו בגוש דן (שעלות הקמתו נאמדת ב־150 מיליארד שקל) יוקם באמצעות נת"ע, וכי תוקם מינהלת ייעודית בנת"ע לצורך היערכות לכך, במימון המדינה. זאת, שלא על דעת שר האוצר והנהלת משרד האוצר, בעת ממשלת מעבר, ללא החלטת ממשלה מקדימה על עצם הקמת הפרויקט ואופן ביצועו, ובעוד רוב הנהלת החברה התפטרה ועתידה לוט בערפל, כך שלא ברור אם תוכל לבצע את הפרויקטים הקיימים, לא כל שכן את פרויקט המטרו".

בשורה התחתונה, נראה שההכרזה על הקמת מינהלת המטרו היתה ריקה מתוכן. הקמתה של מינהלת מצריכה חקיקה, שתקפל בתוכה החלטה על זהות החברה שתקים את המטרו, את ההחלטה להקים מינהלת והקצאת משאבים לשם כך.

לכן, לא רק שלא תקום כעת מינהלת למטרו — ומדובר היה בפייק הכרזה - אלא שנת"ע חטפה עוד מכה בכנף. המנכ"ל עזב, שדרת ההנהלה מתפוררת ובתוך הבלגן הזה החברה צריכה להמשיך לנסות לעמוד בלוחות הזמנים להקמת הקו הראשון של הרכבת הקלה, ב־2021.

דווקא במצב הזה בוחרים בכירי האוצר להתנגח על גבה של החברה, שאמורה לעזור להוציא את גוש דן מהפקק. את נזקיו, אגב, אומדת הממשלה ב־35 מיליארד שקל בשנה, כ־8% מתקציב המדינה.

אם מישהו קיווה שבאוצר משנסים מותניים כדי להוציא את ישראל מהפקקים - המציאות לפי שעה מוכיחה שסדרי העדיפויות של צמרת הפקידות המקצועית לא בהכרח תואמת את הצורך הזועק בשטח.

משר התחבורה בצלאל סמוטריץ' נמסר: "אנו מצרים על עזיבת המנכ"ל. עם זאת, נת"ע היא חברה חזקה עם הנהלה חזקה ואכפתית. אין לנו ספק שהיא תתגבר על המכשולים ותצעיד את החברה קדימה".