משחק באופציות: נתניהו, החסינות והקלפים בשרוול

בתחילת אוקטובר, שבועיים לאחר מועד הבחירות ב־17 בספטמבר, אמורים סנגורי ראש הממשלה בנימין נתניהו להתייצב לשימוע אצל היועץ המשפטי לממשלה. הכישלון בהקמת ממשלה סיכל את תכניות נתניהו להכין לעצמו מסלול מילוט פרלמנטרי כבר עתה. לממשלה המתוכננת היו אמורים להיות 65 ח"כים וארבעה חודשים לביצוע כל המעשים המגונים במערכת המשפט, כדי לקדם את השימוע ולעטוף את ראש הממשלה בשכפ"ץ הכפול של חסינות, והתגברות על בג"ץ במידה שיהפוך את החלטת הכנסת ליטול את החסינות. ועכשיו אין 65 ח"כים ואין לו את הזמן הזה שבו היה יכול להתמגן בנחת.

1. שימוע לנתניהו במקביל להרכבת הממשלה הבאה?

אם לא יהיו הפתעות, מערכת הבחירות החדשה שיוצאת לדרך תסתיים ממש לקראת מועד השימוע של נתניהו. במצב הזה גוברים האינטרס והתמריץ של נתניהו להופיע לשימוע, שכן בהנחה שנתניהו שוב יקבל את המפתחות להקמת הממשלה, השימוע יקנה לו דחייה עד ההחלטה הסופית. ללא שימוע, כתב האישום עלול להיות מוגש לפתחו סמוך להשבעת הכנסת ותוך כדי המגעים הקואליציונים להקמת הממשלה. אם וכאשר יוגש כתב אישום - בלי שימוע או אחריו - יש לראש הממשלה שלושים יום לפנות לכנסת כדי לבקש את שמירת חסינותו. מנדלבליט, מטעמי מסמוס וריסון, לא ימהר להגיש את כתב האישום, גם אם חלפו שלושים הימים, אם עדיין לא קמה ממשלה והכנסת טרם הבשילה לטפל בשמירה או בהסרת החסינות.

היועמ"ש מנדלבליט צילום: יאיר שגיא

ללא שימוע התאריכים עלולים להתנגש זה בזה - כתב אישום, השבעת הכנסת, משא ומתן קואליציוני. לעומת זאת השימוע ייתן לנתניהו אורכה, ואולי תקווה שפרקליט המדינה שי ניצן שפורש בדצמבר כבר לא יהיה בתמונה. כדי לחזק אפשרות זו יבקשו סנגורי נתניהו אורכה בכל מקרה. בכל זאת, הלקוח שוב מותש במשא ומתן קואליציוני מול חברים מהסוג של סמוטריץ', ליצמן, ואולי אפילו שוב ליברמן.

קשה להאמין שמנדלבליט ידחה שוב: בימים אלה מכריזים במשרד המשפטים שנגמרו הדחיות ותמו ההטבות - גם בגלל הביקורת שספגו על ההתקפלות הראשונה, אבל גם משום שרואים שם שהסנגורים לא מתנפלים במלוא המרץ על החומרים, ופרט לעו"ד עמית חדד, הבכירים נבות תל צור ופיני רובין עדיין מחוץ לעניינים. בקשת אורכה נוספת תידחה בגלל העדר תום לב.

אגב, הניסיון הכושל להפיל על עו"ד תל צור את החומרים בעל כורחו הניב פארסה מיותרת. על הפרקליטות היה לשלוח את החומר ישירות ללקוח בצירוף מכתב שממליץ לו להעבירו לסנגוריו כפי שימצא לנכון, ואם ידו אינה משגת את שכר טרחתם, לצרף את הכתובת והטלפונים של הסנגוריה הציבורית.

2. פרקליט המדינה עוזב, שקד אולי תשאר במשפטים

האם פרקליט המדינה שי ניצן ישתתף בהכרעה? ניצן פורש בדצמבר ואולי לפני, תלוי בימי החופשה שצבר. נתניהו לא רוצה את ניצן בשימוע בהיותו בצד המחמיר של התובעת עו"ד ליאת בן־ארי, ולא בצד המקל של היועץ המשפטי מנדלבליט - וזהו עוד אינטרס של הסניגורים לדחות את השימוע ככל שניתן.

שי ניצן צילום: יאיר שגיא

המסורת קובעת שיועצים משפטיים באים מחוץ למשרד המשפטים (שופטים, אקדמיה, שוק פרטי ואפילו מזכירות הממשלה) ואילו פרקליטי מדינה מתמנים מבפנים, מתוך המשרד. ואכן כל היועצים, למעט מני מזוז, הגיעו מבחוץ. את הפרקליט בוחרת ועדת איתור בראשות היועץ המשפטי.

המועמדים הפנימיים שמסתמנים כרגע לתפקיד פרקליט המדינה הם ליאת בן־ארי, שלמה (מומי) למברג ועמית אייסמן. למותר לציין שבן ארי היא הבשורה הפחות טובה לנתניהו. בשורה טובה יותר היא שלשר המשפטים יכולה להיות השפעה מסויימת על בחירת הפרקליט: למשל, בהבאת מועמד חיצוני לפרקליטות, בדרישה לוועדת האיתור להעלות לממשלה שלושה מועמדים שמהם ייבחר הפרקליט, או במינוי ממלא מקום במידה שהליך הבחירה יתעכב עקב הליכי כינון הממשלה החדשה.

ואם עסקינן בשרת המשפטים, הרי שאיילת שקד עדיין עמנו. האם נראה אותה חוברת לליכוד לקראת הבחירות הבאות, האם תישאר עם בנט או תפתיע עם ליברמן, אפשרות שהכחישה? אם תחבור לליכוד זה יהיה ככל הנראה תמורת תיק המשפטים. לנתניהו יצמח יתרון מכך שיוזמות החקיקה ומינוי פרקליט המדינה יובלו בידיה המנוסות של שקד. וחוץ מזה, לאור האלטרנטיבות שמתיימרות לרשת אותה, יריב לוין ובצלאל סמוטריץ', שקד תתקבל בברכה. עד לפני כמה חודשים היא היתה “דגל שחור”, עתה התברר שיש שחור חזק ממנה.

איילת שקד ובנימין נתניהו צילום: אלכס קולומויסקי

3. האם כנסת מפוזרת יכולה לבחור מבקר מדינה

ביום פיזור הכנסת שזה עתה באה לעולם, הזכיר יו"ר הכנסת שיש עדיין משימות להשלים, ומחר (ב') תתקיים ישיבה שבה ייבחר מבקר המדינה. אלא שהיא צפוייה להיתקל בקושי משפטי: התנועה לטוהר המידות, באמצעות עורכי הדין יובל יועז ובועז ארד פנתה לאדלשטיין וליועץ המשפטי של הכנסת עו"ד איל ינון וטענה: "בהתאם לפסיקת בג"ץ, בתקופת בחירות על הרשות המבצעת להימנע מביצוע מהלכים שאינם נחוצים ושניתן לדחות את הטיפול בהם אל הממשלה הבאה, וזאת כחריג לעקרון רציפות הממשלה. לכן קמה מניעה משפטית מפני קיום הליך בחירת מבקר המדינה הבא על ידי הכנסת היוצאת".

ההגבלה אינה תולדה של חוק, אלא של פסיקת בג"ץ. בג"ץ מצא לנכון להגביל את מרחב הפעולה של ממשלת מעבר: "המשפט החוקתי הישראלי אינו מכיר בדוקטרינה המצמצמת את סמכויותיהם של ראש הממשלה והשרים לפעולות שוטפות בלבד. עם זאת, על ממשלה יוצאת לפעול בסבירות ובמידתיות".

הסבירות והמידתיות האלה הוכנסו בהמשך להנחיות היועץ המשפטי לממשלה ומתייחסים לשני נושאים עיקריים: מינויים וחקירות פליליות, תחת הנחת הבסיס ש"הממשלה אינה פועלת עוד מכוח אמון הכנסת, אלא מכוח עיקרון הרציפות עד לכינון ממשלה חדשה". בתחום המינויים החשש הוא כפול: ראשית, "כריכת שיקולים מפלגתיים ואישיים בהליכי מינוי וחשש מוגבר לניגוד עניינים ולהעדפת אינטרסים מפלגתיים על פני האינטרס הציבורי". שנית, שנגזר מקודמו: "חשש מפני יצירת עובדות מוגמרות שעלולות להעמיד את הממשלה העתידית בפני מצב בלתי הפיך".

בשלב זה עמדת היועץ המשפטי טרם גובשה, אך יינתן משקל רב לכך ששני המועמדים, מתניה אנגלמן וגיורא רום, הוצעו והוסכמו עוד לפני פיזור הכנסת ואין במועמדותם סוג של מחטף.

4. יש צורך בהתגברות? חיות חולקת על נתניהו

ההוראות החוקתיות בחוקי יסוד הכנסת והממשלה קובעות את עקרון הרציפות של ממשלה וכנסת כדי למנוע פגיעה בתקינות הפעולה של רשויות השלטון. עם זאת, בג"ץ והיועץ המשפטי קבעו מגבלות ואסרו על הממשלה לקבל החלטות שאינן דחופות ובוודאי כאלה שיש בהן מחטף פוליטי לפני בחירות.

אסתר חיות צילום: יאיר שגיא

אלא שבסוף מרץ אישר בג"ץ כי בכל הנוגע לחקיקת הכנסת, בתקופת פגרת הבחירות ניתן יהיה לכנס את מליאת הכנסת לפי בקשת הממשלה לצורך הליכי חקיקה.

מכאן עולה השאלה האם הממשלה היוצאת תקדם את פסקת ההתגברות בחודשים הקרובים? שאלה טובה. יודגש שהבעיה האמיתית היא בפסקת ההתגברות על המינהל - חקיקה שתבטל את עילת הסבירות, ותהווה באמת את קץ הדמוקרטיה והפיכת ישראל לרודנות של הממשלה. זו אותה חקיקה עליה אמר אהרן ברק שהוא כשופט היה שוקל התפטרות. "מה יש לי לעשות שם", תהה בתוכנית “המקור”, "תפקידו של בית המשפט הוא להגן על הדמוקרטיה. מה אעשה שם ללא כלים להגן עליה"?

האם נתניהו ייתן יד למהלך הזה? תלוי איך מפרשים את הפגישה שקיים עם נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ועם המשנה שלה חנן מלצר. הפגישה התקיימה לאחר הנאום של חיות בכנס עורכי הדין באילת, שבו הזהירה מפני שינויים משטריים ללא הידברות ודיאלוג. נתניהו ששומע גם את "מחאת האליטות" - עורכי דין, אנשי עסקים ואנשי אקדמיה - החליט להרים את הכפפה ובהודעה משותפת עם הנשיאה והמשנה אימץ את "החשיבות בקיומו של דו שיח ענייני ומכבד בין הרשויות".

בהמשך ההודעה המשותפת הגיע הפיצול בין המשתתפים: "הנשיאה והמשנה הדגישו את החשיבות בשמירה על עצמאותה ואי תלותה של הרשות השופטת", ואילו "ראש הממשלה הדגיש בדבריו את הצורך באיזון ראוי בין הרשויות תוך קיום שיח". בעצם, ההסכמה היחידה שהושגה היא על ה"שיח" ונתניהו לא מוותר על "איזון ראוי" שפירושו ביטול האיזון הנוכחי כבלתי ראוי.