שאלות ותשובות: מה יקרה מעכשיו עד הבחירות

ישראל בדרך לבחירות: חברי הכנסת אישרו הלילה את החוק לפיזור הכנסת. מדובר בשיא של כל הזמנים: הכנסת ה-21 שהושבעה ב-30 באפריל 2019, כיהנה 29 ימים בלבד. מועד הבחירות לכנסת ה-22 הוא 17 בספטמבר 2019.

כלכליסט עורך מיפוי של הנושאים המרכזיים:

ש. מדוע בעצם הכנסת הולכת לבחירות?

ת. נתניהו לא הצליח לפשר בין דרישות יהדות התורה לבין ישראל ביתנו בסוגיית חוק הגיוס. יהדות התורה וש"ס דרשו להכניס שינוים בהצעת חוק הגיוס ולא לכלול בה יעדי גיוס ולמנוע מתן קנסות וסנקציות כלכליות על ישיבות שלא יעמדו ביעדי הגיוס. כמו כן, התנגדו החרדים לסעיף בחוק הגיוס שאם הישיבות לא יעמדו 3 שנים ברציפות בחוק הגיוס אזי הוא יפקע אוטומטית. יו"ר ישראל ביתנו התנגד להכניס שינויים בהצעת החוק הזו שהגיש אשתקד לכנסת בכהנו כשר הביטחון.

ש. מה קורה לחברי הכנסת ה-21.

ת. לאחר 29 ימים בתפקיד חברי כנסת, מבלי שכולם הספיקו לנאום את נאום הבכורה במליאה אזי הכנסת ה-21 התפזרה הלילה.

ש. מה יקרה עד לבחירות?

ת. חברי הכנסת ה-21 לא יחוייבו להגיע למשכן הכנסת אלא אם יערכו ישיבות מיוחדות של המליאה. ועדת הכספים הזמנית והועדה המסדרת יוסמכו להמשיך ולהתכנס.

ש. האם חברי הכנסת יקבלו משכורת?

ת. כן. 120 חברי הכנסת יקבלו משכורת החל ממועד כינון הכנסת ב-30 באפריל 2019 ועד ל-30 בספטמבר 2019. כלומר הח"כים יקבלו משכורת למשך 5 חודשים בלי שהם עובדים. שכן, בחודש מאי הכנסת התכנסה בעיקר לנאומים של הח"כים החדשים. אפילו ועדות הכנסת לא הוקמו למעט הועדה המסדרת. שכר חבר כנסת הוא 44 אלף שקלים ברוטו בחודש. המשמעות שהח"כים יקבלו משכורת כוללת של 220 אלף שקלים על חודשים שבהם לא עבדו ממש.  

הנה זה בא שוב - בחירות ב-17 בספטמבר

ש. כמה זמן הכנסת תעבוד בשנת 2019?

ת. בפועל הח"כים יעבדו השנה במשך 10 שבועות בלבד מסוף אוקטובר עד סוף דצמבר 2019. מדובר ב-30 ימיעבודה במליאת הכנסת. הכנסת ה-21 כוננה בסוף אפריל ופעלה חודש אבל כמעט שלא התכנסה הן בגלל יום העצמאות והן בגלל שלא הוקמה ממשלה. הכנסת ה-20 התפזרה בדצמבר 2019, והח"כים קיבלו משכורת עד סוף אפריל 2019.

כלומר ח"כ שכיהן בכנסת ה-20 והמשיך בכנסת ה-21 יקבל בשנת 2019 שכר של 10 חודשים כ-440 אלף שקלים כמעט בלי שעבד.

ש. מה יקרה עם הממשלה?

ת. הממשלה היוצאת בראשותו של בנימין נתניהו תכהן בתפקידה עד לכינונה של ממשלה חדשה בתחילת נובמבר 2019. שר החינוך נפתלי בנט ושרת המשפטים איילת בנט שלא נבחרו לכנסת ה-21 ימשיכו בתפקידם. יתר השרים, ימשיכו אף הם בתפקידם. הממשלה היוצאת תהיה משותקת. השרים לא יקדמו רפורמות ומהלכים חדשים ב-5 החודשים שנותרו לכהונתם.

ש. מה יהיה עם "חוק הגיוס"?

ת. בג"ץ העניק אורכה לממשלה לחוקק "חוק גיוס" חדש עד ה-18 ביולי 2019. לנוכח התפזרות הכנסת תפנה הממשלה אל בג"ץ בבקשה להאריך את תוקפו של החוק עד לתחילת 2020. בספטמבר 2017 קבע בג"ץ שעל הממשלה לחוקק חוק גיוס חדש עד ספטמבר 2018 ומאז נענה לבקשת הממשלה והעניק לה אורכות נוספות.

ש. בשבוע הבא אמורה הכנסת לבחור מבקר מדינה חדש. האם הכנסת שהתפזרה יכולה לקיים את הבחירה?

ת. מבקר המדינה היוצא השופט בדימוס יוסף שפירא יסיים כהונה של 7 שנים בתאריך ה-4 ביולי 2019. החוק קובע שעד חודש ימים קודם לכן תבחר הכנסת מבקר מדינה חדש. 2 המועמדים לתפקיד הם מתניהו אנגלמן מנכ"ל הות"ת מטעם רה"מ והקואליציה היוצאת ואלוף במילואים גיורא רום מטעם האופוזיציה היוצאת. ישראל ביתנו הודיעה שתתמוך באנגלמן גם אם לא תוקם קואליציה. יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין הודיע שלמרות קבלת החוק לפיזור הכנסת, המליאה תתכנס ביום שני הקרוב ותבחר את מבקר המדינה הבא. בשבוע הבא תקבע הוועדה המסדרת את המועד לצאת הח"כים לפגרת הבחירות - כבר בשבוע הבא.

ש. מה יקרה עם תקציב המדינה?

ת. הכנסת אישרה אשתקד בקריאה השנייה והשלישית לשנת 2019. המשמעות: המדינה תמשיך לפעול עם תקציב מדינה מאושר עד ה-31 בדצמבר 2019. נשאלת השאלה האם יהיה כוח פוליטי לממשלה היוצאת לבצע קיצוץ רוחבי או צעדים נוספים בתקציב על לתקן את הגרעון בתקציב המדינה או שהצעדים להחזרת התקציב לתלם יבוצעו רק בתקציב 2020.

ש. מתי יוגש תקציב המדינה לשנת 2020?

ת. בהנחה שהממשלה החדשה תוקם בתחילת נובמבר 2019 היא תגבש בדצמבר הצעת תקציב דו שנתי ל-2020-2021. הצעת החוק הזו תוגש לכנסת בסוף דצמבר 2020 ותאושר בקריאה השנייה והשלישית במהלך פברואר 2020. עד למועד אישור התקציב תפעל הממשלה לפי תקציב חודשי לפי תקציב 2019.

ש. כמה עולה למדינה לקיים מערכת בחירות לכנסת ה-22.

ת. העלות המוערכת לתקציב המדינה כ-475 מיליון שקלים. מזה כ-283 מיליון שקלים תקציב ועדת הבחירות המרכזית וכ-200 מיליון שקלים תקציב מימון הבחירות. מנכ"לית ועדת הבחירותה מרכזית אורלי עדס הודיעה השבוע לועדה המיוחדת שחוקקה את החוק לפיזור הכנסת כי תבקש להגדיל את תקציב ועדת הבחירות בכ-30% לעומת התקציב לבחירות לכנסת ה-21. הסיבה: הצורך להעסיק עובדים בחודשי הקיץ, כאשר מרבית עובדי הועדה שנשכרו הם עובדי מדינה ונגמרו להם ימי החופשה, ובקיץ חלקם לא יכולים לקחת חופשה בגלל חופשות הילדים ועוד. כמו כן, ההתקשרויות עם ספקים עשויות להתייקר. עלות נוספת ליום הבחירות בסך של כ-1.5 מיליארד שקלים היא בגין הנהגת יום השבתון במשק ואובדן התוצר.