"מתניהו אנגלמן לא עשה דברים כמנכ"ל, רק התאבד על הפקולטה באריאל"

בניגוד לחלק מהשמות שעלו בשבועות האחרונים כמועמדים לתפקיד מבקר המדינה הבא, על מועמד הקואליציה, מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה מתניהו אנגלמן, אפשר לומר שהוא מפתיע לטובה לפחות בהיבט אחד: הוא אדם ישר.

הרב דוד סתיו, יו"ר ארגון רבני צהר והרב של המועצה המקומית שוהם, שבה כיהן אנגלמן כמנכ"ל, אומר כי "הוא אחד האנשים המקצועיים, הישרים וההגונים שפגשתי. הוא לא מעגל פינות ולא מיישר קצוות. הוא לא נתן לזוז שלא לפי הספר".

צילום: טכניון

מועמדת כחול לבן לכנסת הילה שי וזאן היתה במשך תקופה קצרה דוברת המועצה בשוהם. "אני חותכת את היד אם תמצא עליו לכלוך", היא אומרת. "הוא לא מתערבב. הוא סופר מקצועי, בן אדם שלא יחטא לאמת שלו בחיים".

בכיר במועצה להשכלה גבוהה מחזק את הדברים: "הוא ישר וישיר. לא פועל מאחורי הגב". לדברי הבכיר, אנגלמן גם לא מנסה לרצות את הממונים עליו וכשהוא חושב שהם טועים, הוא אומר זאת.

"התאבד" על אריאל

שלא יהיה ספק, מדובר במינוי מ"הצד הנכון" של המפה הפוליטית. כששר החינוך נפתלי בנט הביא, ביוני 2018, את אנגלמן מהטכניון לנהל את המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת), אתרים המזוהים עם הכיפות הסרוגות חגגו את המינוי. במועצה להשכלה גבוהה מספרים שאנגלמן קידם באגרסיביות, ויש הטוענים שבבריונות, את התוכנית להקמת פקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל. כאשר חברי ות"ת המתנגדים לתוכנית התחילו להקריא בישיבה של המועצה מכתב נגד המעורבות הפוליטית של בנט באקדמיה, אנגלמן ניסה לעצור אותם. במל"ג מסבירים שהמכתב הוקרא מחוץ לסדר היום. "המנכ"ל הוא תפקיד טכני. הוא לא אמור להיות מעורב באג'נדה פוליטית", אומר לעומת זאת הבכיר.

מי שהזדרז אתמול לחבק את אנגלמן, יש שיאמרו חיבוק דב, הוא יו"ר הבית היהודי רפי פרץ, שאמר כי "מוסד מבקר המדינה יקבל חיזוק משמעותי למערכת השלטון עם בחירתו של אנגלמן, איש הציונות הדתית ובוגר ישיבת הר עציון". לדברי פרץ, ניסיונו של אנגלמן וכישוריו "יחד עם ערכיו הייחודיים אותם ינק במוסדות הציונות הדתית הם ערובה להצלחה".

שותפו של פרץ להנהגת הבית היהודי בצלאל סמוטריץ' מוביל בשנים האחרונות יוזמה לצמצום סמכויות המבקר, ובייחוד למנוע ממנו ביקורת בזמן אמת. השאלה הגדולה היא מה עמדת אנגלמן לגבי יוזמת החקיקה הזאת וגם לגבי הטענה שקודמיו נקטו באקטיביזם ביקורתי מופרז.

מקורביו של אנגלמן אמרו אתמול שהוא מייחס חשיבות רבה לביקורת בונה שמביאה לתיקונים. זו אמירה מטרידה, שכן ביקורת בונה היא לעיתים שם קוד לביקורת שאינה חריפה ואינה כוללת מסקנות אישיות.

אנגלמן רכש את השכלתו האקדמית באוניברסיטה העברית, שם סיים תואר ראשון בכלכלה וחשבונאות ותואר שני במינהל עסקים. בראשית שנות ה־90, ולאורך כעשור, שימש במגוון תפקידי ביקורת חשבונאית והיה מנהל סניף ירושלים במשרד רואי החשבון הגדול פאהן, קנה ושות. בהמשך מונה לסמנכ"ל כספים ומנהל במכללה האקדמית להנדסה ירושלים, למנכ"ל המועצה המקומית שוהם ומשנה לנשיא ומנכ"ל הטכניון. בנוסף, ב־2004—2017 שימש כיו"ר ועדת הביקורת של ג'וינט ישראל.

במסגרת תפקידו במועצה להשכלה גבוהה, שבו כיהן כשנה, היה אחראי על תקציב ההשכלה הגבוהה בישראל, כ־12 מיליארד שקל, וכן שימש כרגולטור של הניהול הכספי התקין של המוסדות להשכלה גבוהה, שתקציבם מוערך ב־19 מיליארד שקל בשנה. הדעות חלוקות על תקופת כהונתו. מקורות במל"ג אומרים שבתקופה זו הוא הספיק לקדם תהליכים ובייחוד לזרז את זמן התשובות הניתנות למוסדות המציעים חוגים חדשים. אבל בכיר במל"ג טען שזה לווה ביחסי אנוש קשים עם חלק מהעובדים. גורם אחר עונה שככה זה עובד כשאנשים מתבקשים לעשות את העבודה שלהם באופן מהיר יותר ויעיל יותר. בכיר באחת האוניברסיטאות טוען ש"הוא לא נחשב למנכ"ל שעושה דברים. רק התאבד על הפקולטה באריאל".

מתרחק מתקשורת

אחד ההישגים המקצועיים המרשימים ביותר של אנגלמן הוא מסלול הטיפוס שלו בהנהלת הטכניון. מדובר באימפריה חינוכית וכלכלית שבתקופה שבה עבד בה לא רק הקימה שני סניפים בעולם, אחד בניו יורק ואחד בסין, אלא גם ידועה בכמות התרומות הענקית שהיא מצליחה לגייס. מצד שני הוא עבד שם לצידו של פרופ' פרץ לביא, נשיא חזק במיוחד.

יש עניין מיוחד בדו"חות המבקר שהתפרסמו בתחומי האחריות של אנגלמן. דו"ח קשה יחסית עסק בשיפוץ הפקולטה לכימיה בטכניון בעזרת תרומה של 37 מיליון שקל. השיפוץ החל ב־2006 וטרם הסתיים עד פרסום הדו"ח ב־2016. המבקר יוסף שפירא כתב: "עולה תמונה של כשל בניהול הפרויקט, בפיקוח ובבקרה עליו ועל תקציבו וכן באופן ההתקשרות עם בעלי המקצוע שהועסקו בו". המבקר אף ציין כי "התנהלותם של הגורמים בטכניון מעלה חשש לזילות בכספי התרומה ולהיעדר ריסון בנוגע להוצאות הפרויקט".

העובדה שאנגלמן מגיע לתפקיד מגוף מבוקר שדו"ח תקופתי עליו הולך להתפרסם בקרוב יוצרת בעיה. נראה שיהיה צורך ליצור הסדר למניעת ניגוד אינטרסים במעורבות שלו בביקורת על המל"ג בפרט והמוסדות להשכלה גבוהה בפרט.